נח: הבדלים בין גרסאות בדף

נח, דור עשירי לאדם הראשון היה צדיק תמים בשורותיו ,ו"התהלך את הא-לוקים". כאשר העולם הגיע לשחיתות מוסרית נוראית הקב"ה כביכול התחרט על בריאת האדם והחליט להחריב את העולם על ידי מבול, אולם נח מצא חן בעיני ה' ולכן הוא החליט להציל אותו מהמבול יחד עם נציגים מכל מין מבעלי החיים, לכן, הוא הודיע לנו שהוא עומד להביא מבול לעולם, וציוה אותו לבנות תיבה גדולה ולהכניס אליה זוג מכל בעל חיים.

נח הוא אבי כל האנושות, כיון שרק הוא ובניו נותרו מהמבול.

קורות חייו

שבחיו

בניו

נח והתיבה בראי הארכיאולוגיה

הסיפור המקראי

הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סביר להניח שסיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. ואכן לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול^[1]. ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול.

תיבת נח

תיבה מעץ שנמצאה בהרי אררט ע"י חוקרים בשנת תש"ע. מקור התמונה

למרות ההתנגדות של ממשלת טורקיה לביקורים ארכיולוגיים בחלק הצפוני של הר אררט, ישנם יחדים שאכן ביקרו במקום והעידו שמצאו את תיבת נח. נציע כאן חלק מהעדויות (מתוך מאמר ארוך עם תמונות באתר אילה, עם כמה הוספות):

• במאה ה-13 מרקו פולו העיד שראה ספינה בהר אררט.
• יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ספר ראשון ג,ו) מביא בשם ברוסוס (ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה), כבר תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בהר אררט.
• בשנת 1883 צוות מטעם ממשלת טורקיה דיווחה על גילוי ספינה עתיקה מאד (מכוסה בשלגים, שבורה ל-4 חלקים) בגובה של כ- 4.3 ק"מ במעלה ההר, לפי הדיווח בתוך הספינה היו כלובים ותאים.
• אנשי צבא וצלמים שונים שטסו מעל הר אררט אף הם העידו שראו בברור ספינה ענקית מעץ, כגון זבלאצקי, וונס היל, ורון בנט.
• אד דיוויס בשנת 1943 חקר את הנושא ומדווח שאנשי המקום יודעים היטב את המיקום של תיבת נח, ואכן הראו לו את התיבה, והצליח לסקור אותה יחסית ביסודיות. אד מדווח שהתיבה היתה שבורה ל-3 או 4 חלקים גדולים, והיו בתוך התיבה 3 קומות (עובדה זו מתוארת בבראשית פרק ו פסוק טו, שבתיבת נח היו שלושה קומות). ישנם כלובים שחלקם גדולים מאוד וראויים לאכסן אפי' פילים, וישנם כלובים קטנים ביותר כגודל כף היד. הבחין ג"כ בשרידים של מחיצות ומסדרונות בתוך חלק התיבה הגדול. אנשי המקום סיפרו לו שבתיבה יש ג"כ מקום מגורים הראוי לבני אדם, בחלק העליון. הראו לו ג"כ מערה שלשם פינו חפצים מהתיבה, כגון מנורות שמן, מכלי אחסון מחימר ועוד. הכפר שבתחתית ההר נקרא (בערבית): "היכן שנח שתל את הגפן". על פי בקשת הארכיאולוג לארי וויליאמס, עדותו של אד דיוויס נבדקה משך כמה שעות ע"י חוקר משטרה באמצעות מכונת פוליגרף, ונמצא כדובר אמת.
• חיל האוויר האמריקאי, ב- 1949, צילמו תמונות של מה שנקרא לימים: "Ararat anomaly", חפץ מלבני גדול מאד שהזדקר מתוך הקרח, ובחלקו העליון נראו כתמים כהים סימטריים שנראים כפתחים.
• אד ביילין, ב-1973, טיפס את הר אררט בליווי אנשי המקום, והעיד שמצא את התיבה מעץ, בעלת מימדי אדירים.
• ד"ר אהמט עלי ארסלן, יחד עם חוקרים בינלאומיים רבים ומוכרים, כולל פרננד נווארה והאסטרונאוט לשעבר ג'יימס אירווינג, טיפסו ב- 1989 על החלק הצפוני של הר אררט, ואכן מצא ספינה מעץ גדולה מאוד.
• ד"ר קרל באו (אנטרופולוגיה ביולוגית - פיסיקלית), ב-1990 טס במסוק עם משלחת חוקרים, וצילמו תמונות של עצם מלבני ענק.
• גרגור שווינהאמר, טייס בחיל האויר האמריקאי, חשף שיש בידי ממשלת ארצות הברית תמונות ותצלומי לווין של תיבת נח בהרי אררט, אבל לא מגלים זאת מפני שצילומים נחשבים כריגול.
• ג'יימס אירווינג (אסטרונאוט מפורסם), יחד עם צוות צילום גרמני, טס מעל הר אררט כדי לאתר את התיבה, וכן מצאוהו וצילמו את התיבה.
• ב-Ynet לתאריך 27/04/2010 התפרסמה כתבה שקצובה של 15 ארכיאולוגים הכריזו שמצאו (וצילמו) מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם אריכאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), משום שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים. בכירי ממשל מקומי הביעו תמיכה בממצא, שאכן מדובר על תיבת נח.

ראה גם

• שבע מצוות בני נח
• פרשת נח
• ארכיאולוגיה מקראית

קישורים חיצוניים

• סרטון "המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות" באתר "הדוס".

הערות שוליים