בית הכנסת בנבוריה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nadvuria1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ]] | ||
'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף [[המאה ה-1]]. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים ב[[ימי בית ראשון]], [[תקופת בית שני]], ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. במקום [[מעיין]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[קק"ל]] שיפצה את האתר לביקורים. | '''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף [[המאה ה-1]]. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים ב[[ימי בית ראשון]], [[תקופת בית שני]], ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. במקום [[מעיין]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[קק"ל]] שיפצה את האתר לביקורים. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] '''שמוליק מגל''' היישוב ננטש מיושביו ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]]. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. | לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] '''שמוליק מגל''' היישוב ננטש מיושביו ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]]. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. | ||
==בית הכנסת== | |||
[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]] | |||
בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]]. | בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]]. | ||
היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח. | היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח. | ||
בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי ה[[שיש]] לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של [[גפן]]. באמצע [[המאה ה-3]] הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[363]]. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת [[564]]. | בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי ה[[שיש]] לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של [[גפן]]. באמצע [[המאה ה-3]] הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[363]]. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת [[564]]. | ||
==עין נבוריה== | ==עין נבוריה== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nadvuria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]] | ||
באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע [[קירטון]] לבן, בו נחצבו [[שוקת|שקתות]] ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. [[קק"ל]] בנתה כאן [[טרסה|טרסות]], נטעה עצי [[בוסתן]] והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי [[ספי בן יוסף]], המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים. | באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע [[קירטון]] לבן, בו נחצבו [[שוקת|שקתות]] ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. [[קק"ל]] בנתה כאן [[טרסה|טרסות]], נטעה עצי [[בוסתן]] והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי [[ספי בן יוסף]], המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים. | ||
גרסה מ־16:00, 25 בנובמבר 2008
|
|
נבוריה או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית. במקום מעיין ובו ניתן למצוא סלמנדרות. הקק"ל שיפצה את האתר לביקורים.
באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה יהודית שיגשג בתקופת בית שני, בעת שהתחברו ספרי המשנה והתלמוד. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של אמוראים מדור רביעי, וביניהם רבי יהודה איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יהודה איש כפר נבוריא", שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.
לפי הארכאולוג שמוליק מגל היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.
בית הכנסת
בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של אלעזר המודעי, אשר נחשב לאחד מתומכי מרד בר כוכבא.
היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח.
בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564.
עין נבוריה
באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לאתר טיולים. לפי ספי בן יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין בסלמנדרות צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.
קישורים חיצוניים
- תמונות של ביכ"נ נבוריה
- ספי בן יוסף, סיפורו של בית הכנסת בנבוריה, ynet - אתר ידיעות אחרונות - מדור תיירות: טיולים בארץ
- שביל נבוריה ביער ביריה - אתר קשת - הטלוויזיה של ישראל
- שמוליק מגל, נבוריה - Archaeological World in Roman & Greek period - באתר תמונות נוף מהאתר.