רבי נתנאל בירב פיומי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{רב |שם=רבי נתנאל בירב פיומי |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |מקום לידה= |תאריך פטירה=ד'תתקכ"ה...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{רב
'''רבי נתנאל בירב פיומי''' היה  תלמיד חכם ו[[פילוסופיה|פילוסוף]], נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12 לספירה הנוצרית, מחבר הספר הפילוסופי "'''[[גן השכלים]]'''".
|שם=רבי נתנאל בירב פיומי
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ד'תתקכ"ה]]
|מקום פטירה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=[[1165]]
|מקום פעילות=
|השתייכות=רבני [[תימן]], [[ראשונים]]
|נושאים בהם עסק=[[מוסר]], [[פילוסופיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו="גן השכלים"
}}
'''רבינו נתנאל בירב פיומי''' (חי במחצית הראשונה של [[המאה ה-12]], נפטר בשנת [[ד'תתקכ"ה]], [[1165]], לערך) נגיד וראש [[רב|רבני]] [[תימן]] בראשית [[המאה ה-12]], [[פילוסוף]], מחבר הספר "'''[[גן השכלים]]'''".


נפטר בשנת ד'תתקכ"ה לערך.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4870|מספר שנים=90}}
==משפחתו==
אחיו הצעיר של רבי נתנאל, רבי דניאל, היה פייטן, וחלק מפיוטי נכללו בסליחות של יהודי תימן ביום הכיפורים. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".
בנו וממשיכו, רבי יעקב, היה חכם מופלג, כפי שניתן לראות משבחי ה[[רמב"ם]] עליו (כדלקמן).
==גן השכלים==
==גן השכלים==
חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "'''גן השכלים'''" שמו המקורי של הספר הוא "בּוּסְתַּאןַ אל עִקוּל" - חיבור [[מוסר|מוסרי]] [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז ([[1147]]). שבעת פרקי הספר עוסקים ב[[מונותאיזם|אחדות האל]], ה[[אדם]] כעולם קטן, קיום ה[[מצוות]], [[תשובה]], ביטחון בה', [[ימות המשיח]] ו[[העולם הבא]]. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ה[[הלכה]] והמחשבה, לא רק בספרות [[מחשבת ישראל|המחשבה היהודית]], אלא גם במכמני ספרות הפילוסופיה והמידות ה[[ערבים|ערביים]].<br />על פי עדותו, כתב רבי נתנאל את ספרו בעקבות  ספרו של [[רבנו בחיי אבן פקודה]], "'''[[חובות הלבבות]]'''" (התפרסם סביב שנת [[1080]]) עליו הוא חולק בעניינים יסודיים ועקרוניים.
חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "'''גן השכלים'''". שמו המקורי של הספר הוא "בּוּסְתַּאןַ אל עִקוּל" - חיבור [[מוסר|מוסרי]] [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז. שבעת פרקי הספר עוסקים באחדות האל, האדם כעולם קטן, קיום ה[[מצוות]], [[תשובה]], בטחון בה', ימות ה[[משיח]] ו[[העולם הבא]]. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ה[[הלכה]] והמחשבה, וכן ספרי הפילוסופיה היוונית והערבית. על פי עדותו, נכתב כתגובה לספר [[חובות הלבבות]] של [[רבנו בחיי אבן פקודה]], לאחר שחלק עליו בכמה נקודות עקרוניות.
 
הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שהתורה שונתה במהלך הדורות, תוך שהוא מוכיח להם מתוך הקוראן עצמו כי תורת ישראל היא נצחית.  


הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שכביכול התורה שונתה במהלך הדורות, על כך השיבם רבי נתנאל תשובה ניצחת מתוך הקוראן כי התורה לעולם לא תשונה כיוון שדברי ה' הם נצחיים. הוא מצטט את דברי הקוראן בסורת אלמאידה פס' 42 המדבר על בני ישראל "כיף יחכמונך ועינדהם אלתורייה פיהא חכם אללה, וחכם אללה לא ינסא אבדא" תרגום: "איך ישפטוך ובידיהם התורה שבה משפטי ה', ומשפטי ה' לא ישכחו לעולם".
==רבי נתנאל והרמב"ם==
==רבי נתנאל והרמב"ם==
ר' נתנאל מוכר גם מ'''[[איגרות הרמב"ם#איגרת תימן|איגרת תימן]]''' ששלח ה[[רמב"ם]] אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".<br />בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" ([[צפון אפריקה]]) ל[[ארץ ישראל]], וזו לשונו: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".
ר' נתנאל מוכר גם מ'''[איגרת תימן]]''' ששלח ה[[רמב"ם]] אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן '''כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו'''". בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" (צפון אפריקה) ל[[ארץ ישראל]]: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".
<br />לדעת הרב [[יוסף קאפח]] (שההדיר את '''גן השכלים'''), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "'''[[מורה הנבוכים]]'''" (שגם אותו ההדיר הרב קאפח).
 
לדעת [[הרב יוסף קאפח]] (שההדיר את '''גן השכלים'''), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "'''[[מורה הנבוכים]]'''".  
 
==לוח השנים של ר' נתנאל==
==לוח השנים של ר' נתנאל==
רבי נתנאל ייסד לוח [[עיבור השנה|עיבורי השנים]] המבוסס על "מחזור גדול", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב:" לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".
רבי נתנאל ייסד לוח [[עיבור השנה|עיבורי השנים]] המבוסס על "מחזור גדול", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב: "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".
==משפחתו==
 
אחיו הצעיר של רבי נתנאל היה [[פיוט|פייטן]] בשם רבי דניאל בירב פיומי. שלושה פיוטים שלו נכללים ב[[סליחות]] [[יום הכיפורים]] של [[יהדות תימן|יהודי תימן]]. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף קאפח]] (מתרגם ומהדיר), '''ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי'''.
*הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), '''ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי'''.
*הרב [[יוסף קאפח]] (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, '''איגרות הרמב"ם'''.
*הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, '''איגרות הרמב"ם'''.


[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:הוגי דעות]]

גרסה מ־22:55, 11 במאי 2015

רבי נתנאל בירב פיומי היה תלמיד חכם ופילוסוף, נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12 לספירה הנוצרית, מחבר הספר הפילוסופי "גן השכלים".

נפטר בשנת ד'תתקכ"ה לערך.

תקופת חייו של רבי נתנאל בירב פיומי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

אחיו הצעיר של רבי נתנאל, רבי דניאל, היה פייטן, וחלק מפיוטי נכללו בסליחות של יהודי תימן ביום הכיפורים. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".

בנו וממשיכו, רבי יעקב, היה חכם מופלג, כפי שניתן לראות משבחי הרמב"ם עליו (כדלקמן).

גן השכלים

חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "גן השכלים". שמו המקורי של הספר הוא "בּוּסְתַּאןַ אל עִקוּל" - חיבור מוסרי פילוסופי שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז. שבעת פרקי הספר עוסקים באחדות האל, האדם כעולם קטן, קיום המצוות, תשובה, בטחון בה', ימות המשיח והעולם הבא. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ההלכה והמחשבה, וכן ספרי הפילוסופיה היוונית והערבית. על פי עדותו, נכתב כתגובה לספר חובות הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, לאחר שחלק עליו בכמה נקודות עקרוניות.

הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שהתורה שונתה במהלך הדורות, תוך שהוא מוכיח להם מתוך הקוראן עצמו כי תורת ישראל היא נצחית.

רבי נתנאל והרמב"ם

ר' נתנאל מוכר גם מ[איגרת תימן]] ששלח הרמב"ם אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו". בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" (צפון אפריקה) לארץ ישראל: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".

לדעת הרב יוסף קאפח (שההדיר את גן השכלים), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "מורה הנבוכים".

לוח השנים של ר' נתנאל

רבי נתנאל ייסד לוח עיבורי השנים המבוסס על "מחזור גדול", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב: "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי.
  • הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, איגרות הרמב"ם.