הרב משה ביגל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=הרב משה ביגל | |שם=הרב משה ביגל | ||
|תמונה= [[תמונה: | |תמונה= [[תמונה:Rav M Biegel.JPG|200px]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תאריך לידה=כ"ט בשבט תשט"ו | |תאריך לידה=כ"ט בשבט תשט"ו | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ב[[תל אביב]], ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] | נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ב[[תל אביב]], ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] ב[[באר שבע]]. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד ב[[כולל]] ב[[ישיבת ימית]], על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל [[הרב יעקב אריאל]], ואצלו למד והתמחה בהוראת הלכה. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך ל[[רב]]נות על ידי הרב שפירא ו[[הרב מרדכי אליהו]], וכן קיבל תעודת הוראה מטעם מכללת הרצוג בגוש עציון. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר מכן, עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "[[מכון התורה והארץ]]". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד", במסגרתו הוציא את קבצי "גליונות עיון בסוגיות שבת". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת לב לדעת|לב לדעת]]" ("השלוחה") בשדרות. כיום מלמד במכינה הקדם-צבאית בערד. | ||
במשך שנים ארוכות נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות [[הרב דב ליאור]], שגם אותו מחשיב כרבו. כמו כן, | במשך שנים ארוכות נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות [[הרב דב ליאור]], שגם אותו מחשיב כרבו. כמו כן, הנו חבר בארגון רבני "צהר", במסגרתו עורך חופות רבות לזוגות חילוניים וכן חבר בועדת הכשרות של הארגון. | ||
גרסה מ־09:06, 4 בספטמבר 2015
|
|
| הרב משה ביגל | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כ"ט בשבט תשט"ו |
| מקום פעילות | מיתר |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, כשרות |
| רבותיו | הרצי"ה קוק; הרב אברהם שפירא; הרב שאול ישראלי; הרב יעקב אריאל; הרב דב ליאור |
| חיבוריו | "לחם אבירים"; "אכול בשמחה" ועוד |
הרב משה ביגל הוא רב היישוב מיתר שבנגב וחוקר כשרות ב"מכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, מרבני "צהר".
תולדות חייו
נולד בשנת תשט"ו בבני ברק לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי שואה מהונגריה. למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב, ובאלול תשל"ד החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, והפך לתלמידם המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד בכולל בישיבת ימית, על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל הרב יעקב אריאל, ואצלו למד והתמחה בהוראת הלכה. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך לרבנות על ידי הרב שפירא והרב מרדכי אליהו, וכן קיבל תעודת הוראה מטעם מכללת הרצוג בגוש עציון. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר מכן, עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "מכון התורה והארץ". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד", במסגרתו הוציא את קבצי "גליונות עיון בסוגיות שבת". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד בישיבת ההסדר "לב לדעת" ("השלוחה") בשדרות. כיום מלמד במכינה הקדם-צבאית בערד.
במשך שנים ארוכות נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות הרב דב ליאור, שגם אותו מחשיב כרבו. כמו כן, הנו חבר בארגון רבני "צהר", במסגרתו עורך חופות רבות לזוגות חילוניים וכן חבר בועדת הכשרות של הארגון.
בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים[1]. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של הרב שמואל אליהו שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל.
חקר הכשרות
תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, מרצה על כך ברחבי הארץ ומשיב תשובות בטלפון ובאינטרנט. כמו כן, עורך הרב ביגל מחקרים מעשיים בתחום הכשרות, שהבולטים שבהם הינם בתחום משחטות העוף בישראל וחרקים בירקות עלים. במסגרת מחקרו, פרסם בשנת תשע"ג כי ניתן לנקות ירקות מחרקים בעזרת חומר הנקרא "סטרילי טבע"[2].
תפיסתו ההלכתית בנושא הכשרות היא, שעל הרבנות הראשית לישראל לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסיה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית[3], ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גווני האוכלוסיה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסיה אלא ליחדי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר[4].
ספריו
- לחם אבירים- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד.
- אכול בשמחה- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות.
- בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח, וכן יצא כחוברת נפרדת.
- גליונות עיון בסוגיות שבת- סדרת חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים.
- חוברת הדרכה לשנת השמיטה לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי הרבנות הראשית לישראל בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה).
קישורים חיצוניים
- מובי"ל בכשרות- הבלוג של הרב ביגל בנושא "מחקר ובקרה, יעוץ ולימוד בכשרות".
- רשימת המאמרים של הרב משה ביגל, באתר רמבי"ש
הערות שוליים
- ↑ רשימת הרבנים באתר ערוץ 7.
- ↑ ראה "ניקוי ירקות מחרקים" בבלוג "מובי"ל בכשרות" של הרב ביגל.
- ↑ לחם אבירים הקדמה (עמ' 3-5)
- ↑ שם, שער ג'