ביכורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אביר על סוס (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אביר על סוס (שיחה | תרומות) מ (תיקון קישור שבור) |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==טעמי המצוה== | ==טעמי המצוה== | ||
לזכור כי ה' הוא המשפיע וזן את בריותיו<ref>[http:// | לזכור כי ה' הוא המשפיע וזן את בריותיו<ref>[http://the-weekly-torah-portion.blogspot.co.il/2014/09/ki-tavo.html מעלת מצוות ביכורים] באתר [http://the-weekly-torah-portion.blogspot.co.il פרשת השבוע]</ref>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־10:59, 26 באוקטובר 2016
|
פירות שבעת המינים שהבשילו ראשונה, חובה להביאם לבית המקדש וליתנם לכהנים.
החייבים[עריכה]
כל איש מישראל, שיש לו שדה או כרם, מצווה להביא ביכורים לבית המקדש וליתנם לכהנים, שנאמר (שמות כג, יט; שם לד, כו): "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך". ברם, לא מכל הפירות חייבים להביא ביכורים אלא רק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
סימונם[עריכה]
כיצד קובעים מה הם הפירות שהבשילו ראשונים? - אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שהתחילה להבשיל, או אשכול ענבים שהתחיל להבשיל, או רימון שהתחיל להבשיל וכיוצא בזה - קושר עליהם גמי (כמין חוט של גומא), לסימן שהופרשו לביכורים, ואומר: "הרי אלו ביכורים".
שיעורם[עריכה]
הביכורים הינם מן הדברים שאין להם שיעור, אולם בירושלמי מובאת ברייתא, שחכמים קבעו שיעור לביכורים: אחד מששים.
קריאה[עריכה]
בהבאת ביכורים ישנה מצווה נוספת, והיא מצוות "מקרא ביכורים", שבבוא האדם עם טנא הביכורים אל הכהן בבית המקדש הריהו מצהיר תחילה דברי הודיה לה': "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" - כלומר בפרי הביכורים שהבאתי הריני מודה לה' שהביאני אל הארץ הזאת; והוא ממשיך אחר כך בקריאת הפרשה מ"ארמי אבד אבי וירד מצרימה..." עד "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'" (דברים כו). פרשה זו נקראת: פרשת מקרא ביכורים, או: וידוי ביכורים, כלומר תפילת הודיה לה' על החסדים שעשה עמנו, שהוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.
טעמי המצוה[עריכה]
לזכור כי ה' הוא המשפיע וזן את בריותיו[1].