תורשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת תגיות מקור) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
== התורשה במקרא ובחז"ל== | == התורשה במקרא ובחז"ל== | ||
'''שותפות האב, האם והקב"ה''' חז"ל ידעו ותיארו את העובדה שהמבנה הגופני של האדם בא בתורשה הן מהאב והן מהאם: שלושה שותפין יש באדם - הקב"ה, ואביו, ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות, וגידים, וציפורניים, ומוח שבראש, ולובן שבעין; אמו מזרעת אודם, שממנו עור, ובשר, ושערות, ושחור בעין; והקב"ה נותן בו רוח ונשמה, וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודיבור פה, והלוך רגליים, ודעה ובינה והשכל<ref><makor>בבלי קידושין ל ב;</makor> נידה לא א. וראה <makor>רמב"ן ויקרא יב ב,</makor> שגם דעת הרופאים בזמנו היתה כך. אמנם ראה לעיל בחלק על הרקע ההיסטורי, שהיתה למדענים הבנה שגויה בנידון. וראה תוס' <makor>ב"ק כה א</makor> ד"ה ק"ו, ותוס' <makor>ב"ב קיא א</makor> ד"ה קל וחומר, ותוס' <makor>בבלי זבחים סט ב</makor> ד"ה ק"ו. וראה בשאילתות, שאילתא נו, ובהגהות הגר"א נידה שם, שמוסיף דם בתרומת האשה. וראה עוד בע' אבהות, הע' 33 ואילך, על הגירסאות בגמ' נידה הנ"ל.</ref>. | '''שותפות האב, האם והקב"ה''' חז"ל ידעו ותיארו את העובדה שהמבנה הגופני של האדם בא בתורשה הן מהאב והן מהאם: שלושה שותפין יש באדם - הקב"ה, ואביו, ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות, וגידים, וציפורניים, ומוח שבראש, ולובן שבעין; אמו מזרעת אודם, שממנו עור, ובשר, ושערות, ושחור בעין; והקב"ה נותן בו רוח ונשמה, וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודיבור פה, והלוך רגליים, ודעה ובינה והשכל<ref><makor>בבלי קידושין ל ב;</makor> <makor>נידה לא א.</makor> וראה <makor>רמב"ן ויקרא יב ב,</makor> שגם דעת הרופאים בזמנו היתה כך. אמנם ראה לעיל בחלק על הרקע ההיסטורי, שהיתה למדענים הבנה שגויה בנידון. וראה תוס' <makor>ב"ק כה א</makor> ד"ה ק"ו, ותוס' <makor>ב"ב קיא א</makor> ד"ה קל וחומר, ותוס' <makor>בבלי זבחים סט ב</makor> ד"ה ק"ו. וראה בשאילתות, שאילתא נו, ובהגהות הגר"א נידה שם, שמוסיף דם בתרומת האשה. וראה עוד בע' אבהות, הע' 33 ואילך, על הגירסאות בגמ' נידה הנ"ל.</ref>. | ||
כמו כן ציינו חז"ל את העובדה שיש דמיון חיצוני בין אב לבן, ותיארו מצב כזה בכמה אישים: אברהם ויצחק<ref><makor>ב"מ פז א.</makor></ref>, דוד וכלאב<ref>תנחומא, חיי שרה.</ref>, ואפילו אחרי עשרה דורות<ref>אלעזר בן עזריה ועזרא - <makor>ירושלמי יבמות א ו.</makor> וראה עוד בע' אבהות הע' 31-32, בעניין הדמיון בין אב לבן.</ref>. | כמו כן ציינו חז"ל את העובדה שיש דמיון חיצוני בין אב לבן, ותיארו מצב כזה בכמה אישים: אברהם ויצחק<ref><makor>ב"מ פז א.</makor></ref>, דוד וכלאב<ref>תנחומא, חיי שרה.</ref>, ואפילו אחרי עשרה דורות<ref>אלעזר בן עזריה ועזרא - <makor>ירושלמי יבמות א ו.</makor> וראה עוד בע' אבהות הע' 31-32, בעניין הדמיון בין אב לבן.</ref>. | ||
חז"ל גם ידעו שהאדם לא נוצר מכל הזרע אלא רק מן הברור שבו<ref>נידה לא א.</ref>, ולפי ידיעותינו כיום מסתבר שהכוונה לגרעין שבתא. | חז"ל גם ידעו שהאדם לא נוצר מכל הזרע אלא רק מן הברור שבו<ref><makor>נידה לא א.</makor></ref>, ולפי ידיעותינו כיום מסתבר שהכוונה לגרעין שבתא. | ||
'''תורשה בתכונות ובמידות''' חז"ל הכירו גם בעובדה שיכולה להיות תורשה בתכונות ובמידות. הם קבעו, שרוב בנים דומים לאחי האם, ולכן הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה<ref>ב"ב קי א; ירושלמי סוף קידושין. ותימה שלא הובא דין זה בפוסקים.</ref>. וכן קבעו חז"ל, שלעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, ואהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס<ref><makor>ב"ב קט ב</makor> (אמנם יתכן שההסבר לקביעה זו איננו עניין תורשתי אלא עניין סביבתי); <makor>משנה סנהדרין לז א.</makor></ref>. וכן קבעו חז"ל, שמלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר<ref name="AB102">נידה טז ב.</ref>. | '''תורשה בתכונות ובמידות''' חז"ל הכירו גם בעובדה שיכולה להיות תורשה בתכונות ובמידות. הם קבעו, שרוב בנים דומים לאחי האם, ולכן הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה<ref>ב"ב קי א; ירושלמי סוף קידושין. ותימה שלא הובא דין זה בפוסקים.</ref>. וכן קבעו חז"ל, שלעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, ואהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס<ref><makor>ב"ב קט ב</makor> (אמנם יתכן שההסבר לקביעה זו איננו עניין תורשתי אלא עניין סביבתי); <makor>משנה סנהדרין לז א.</makor></ref>. וכן קבעו חז"ל, שמלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר<ref name="AB102">נידה טז ב.</ref>. | ||
| שורה 259: | שורה 259: | ||
יש מי שהעלה שאלות שונות הנוגעות להנדסה גנטית אפשרית של צמחים: אם יצליחו בשיטות הנדסה גנטית לנטרל את הגן הגורם לחימוץ של חיטה, האם מותר יהיה להשתמש בפסח במצות שנאפו מחיטה כזו גם אם השתהו באפיית המצה יותר מ-18 דקות; אם ייצרו בשיטות הנדסה גנטית מין מורכב מחיטה ושעורה, האם יהיה מותר, שכן אף שמבחינה בוטנית הם שני מינים, הרי שמבחינה הלכתית אין הם כלאים?<ref>מ. שוורץ, תורה שבעל פה, מב, תשס"א, עמ' קמד ואילך. וראה שם, עוד דוגמאות לבעיות הלכתיות.</ref>. | יש מי שהעלה שאלות שונות הנוגעות להנדסה גנטית אפשרית של צמחים: אם יצליחו בשיטות הנדסה גנטית לנטרל את הגן הגורם לחימוץ של חיטה, האם מותר יהיה להשתמש בפסח במצות שנאפו מחיטה כזו גם אם השתהו באפיית המצה יותר מ-18 דקות; אם ייצרו בשיטות הנדסה גנטית מין מורכב מחיטה ושעורה, האם יהיה מותר, שכן אף שמבחינה בוטנית הם שני מינים, הרי שמבחינה הלכתית אין הם כלאים?<ref>מ. שוורץ, תורה שבעל פה, מב, תשס"א, עמ' קמד ואילך. וראה שם, עוד דוגמאות לבעיות הלכתיות.</ref>. | ||
'''דגים מהונדסים''' דגים הכשרים לאכילה הם אלו שיש להם סנפירים וקשקשים<ref>ויקרא יא ט-י; <makor>בבלי חולין נט א;</makor> שם סו א; <makor>רמב"ם מאכלות אסורות א כד;</makor> טושו"ע יו"ד פג א.</ref>. חז"ל קבעו, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת<ref>נידה נא ב. וראה פרמ"ג יו"ד סי' פג במשב"ז סק"ב, בעניין דגים בזמננו שיש להם קשקשת, ואין להם סנפיר. וראה עוד בנידון בכרתי יו"ד סי' פג סק"ג; פר"ח שם סק"ה. בעניין הגדרת קשקשים ראה רמב"ן עה"ת ויקרא שם; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כח-ל; דרכ"ת סי' פג סקי"ב. וראה בהרחבה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, ע' דגים, עמ' רז ואילך; ספר מזון כשר מן החי, עמ' 91 ואילך. על שאלות מודרניות בכשרות דגים ראה עוד בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' ח; מזון כשר מן החי, שם.</ref>. | '''דגים מהונדסים''' דגים הכשרים לאכילה הם אלו שיש להם סנפירים וקשקשים<ref>ויקרא יא ט-י; <makor>בבלי חולין נט א;</makor> שם סו א; <makor>רמב"ם מאכלות אסורות א כד;</makor> טושו"ע יו"ד פג א.</ref>. חז"ל קבעו, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת<ref><makor>נידה נא ב.</makor> וראה פרמ"ג יו"ד סי' פג במשב"ז סק"ב, בעניין דגים בזמננו שיש להם קשקשת, ואין להם סנפיר. וראה עוד בנידון בכרתי יו"ד סי' פג סק"ג; פר"ח שם סק"ה. בעניין הגדרת קשקשים ראה רמב"ן עה"ת ויקרא שם; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כח-ל; דרכ"ת סי' פג סקי"ב. וראה בהרחבה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, ע' דגים, עמ' רז ואילך; ספר מזון כשר מן החי, עמ' 91 ואילך. על שאלות מודרניות בכשרות דגים ראה עוד בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' ח; מזון כשר מן החי, שם.</ref>. | ||
אם יצליחו מדענים לגדל דגים שבאופן טבעי ומקורי יש להם קשקשים, ועל ידי הנדסה גנטית הם ייווצרו ללא קשקשים, דבר שיש לו יתרון כלכלי ונוחות רבה, יש מי שכתב, שאם הדרך היא שהקשקשים נוצרים, אבל נושרים בגיל צעיר, בוודאי אין זה משנה את דין הדגים הכשרים, אבל אפילו אם שיטות ההנדסה הגנטית יגרמו להיעדר קשקשים מרגע יצירתם של הדגים, אם הם במקורם מין טהור, הרי הם כשרים<ref>שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קכא.</ref>. ולהיפך, אם יצליחו לייצר קשקשים לדגים טמאים, אין זה הופך אותם לדגים טהורים, כי במקורם ובמהותם הם דגים טמאים, סימן הקשקשים נוצר על ידי בני אדם, ולא לסימנים כאלה התכוונה התורה<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צז אות כז.</ref>. | אם יצליחו מדענים לגדל דגים שבאופן טבעי ומקורי יש להם קשקשים, ועל ידי הנדסה גנטית הם ייווצרו ללא קשקשים, דבר שיש לו יתרון כלכלי ונוחות רבה, יש מי שכתב, שאם הדרך היא שהקשקשים נוצרים, אבל נושרים בגיל צעיר, בוודאי אין זה משנה את דין הדגים הכשרים, אבל אפילו אם שיטות ההנדסה הגנטית יגרמו להיעדר קשקשים מרגע יצירתם של הדגים, אם הם במקורם מין טהור, הרי הם כשרים<ref>שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קכא.</ref>. ולהיפך, אם יצליחו לייצר קשקשים לדגים טמאים, אין זה הופך אותם לדגים טהורים, כי במקורם ובמהותם הם דגים טמאים, סימן הקשקשים נוצר על ידי בני אדם, ולא לסימנים כאלה התכוונה התורה<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צז אות כז.</ref>. | ||