נחלת שבט דן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נחלת שבט דן''' נקבע על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. הנחלה מוצגת בספר יהושע אבל היא לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]]: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-דָן, הָהָרָה:  כִּי-לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור|(ספר שופטים, א',ל"ד)}}.

נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה ב[[עת החדשה בארץ ישראל]]. [[יפו]] הייתה ה[[נמל]] המרכזי אליו הגיעו [[יהדות התפוצות]] וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העי העברית הראשונה [[תל אביב]] וגוש דן - המטרופולין של תל אביב.

חלק מ[[שבט דן]] החליט כי לא הספיקה לא הנחלה המקורית, שאינו יכול לכבוש אותה ויוצא לחפש נחלה חדשה. וכך נאמר בספר [[יהושע]]: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת.  מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן.  וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם.  מח זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָן--לְמִשְׁפְּחֹתָם:  הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור|(י"ט,מ', מ"ז)}}.  

[[תמונה:Dan nachala.jpg|center|thumb|700px|אתרי הגבול: בכחול, הערים: בסגול]]