הרב רפאל אליאשווילי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 22:22, 16 ביוני 2016 (IDT)}} | ||
'''הרב רפאל אליאשווילי''' היה רבה הראשי של [[יהדות גרוזיה]] ב[[ארץ ישראל]]. | '''הרב רפאל אליאשווילי''' היה רבה הראשי של [[יהדות גרוזיה]] ב[[ארץ ישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== |
גרסה אחרונה מ־21:22, 16 ביוני 2016
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 22:22, 16 ביוני 2016 (IDT) |
הרב רפאל אליאשווילי היה רבה הראשי של יהדות גרוזיה בארץ ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ט בניסן תרצ"ד בעיר קולאשי שבגרוזיה לרבי יוסף ורבקה, בתו של הרב אהרון בותראשווילי, רבה של קולאשי. כבר מגיל צעיר למד את הלשון העברית מפי הרב אהרון אלישעשווילי והרב יוסף מודזגוורישוולי. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי ע"מ למצוא מקור פרנסה. סבו, שרצה כי נכדו ישיקע בלימוד התורה, החזיר אותו לקולאשי (שבה היתה פעילות תורנית שוקקת) לאחר מספר שנים. הוא למד בקולאשי מפי סבו, דודו הרב אליהו בותראשווילי והרב מישל אג'יאשווילי. שנה לאחר מכן הגיע לביקור בקולאשי הרב יעקב דבראשווילי, רבה של כותאיסי, ור' אהרן, שהיה כבר זקן וחולה, בקש ממנו כי ילמד את נכדו, ואכן מיד לאחר פטירת הסב (בי"ד בכסלו תש"י), החל ר' רפאל ללמוד מפי הרב דבראשווילי. בשנת תשי"ג נישא, ושנה לאחר מכן החל לשמש כחזן בעיר גורי. חמש שנים לאחר מכן שב לקולאשי, ושימש שם כחזן. כשרונו הרטורי וגדלותו בתורה, הקנו לו השפעה רבה על הקהילה היהודית בקולאשי בפרט ובגרוזיה בכלל, והוא ניצל זאת לשכנע את היהודים לעלות לארץ ישראל, עם תחילת גלי העלייה מגרוזיה (בשנות ה-70 של המאה העשרים למניינם). בשנת תשל"ב עלה עם משפחתו לא"י, והתגורר בעיר לוד. בלוד ייסד ביכנ"ס וכולל ליוצאי גרוזיה, ושימש כחזן במשך למעלה מ-30 שנה. בשנת תשמ"ח התמנה לרבה של יהדות גרוזיה. הוא ליווה את אנשי העדה בקליטתם בארץ ישראל, והיווה מגדלור רוחני לכל העולים מגרוזיה.
נפטר לאחר מחלה קשה בכ"ג בסיוון תשס"ה, בגיל 71. על שמו נקרא רחוב בלוד.