כלי שני: הבדלים בין גרסאות בדף

הגדרה הלכתית. כלי שני הוא כלי שבו אוכל או משקה חם שהוכנס לתוכו מכלי ראשון (בכלי שעמד על האש).

להלכה כלי שני אינו מבשל.

מצבים שכלי שני מבשל

• קלי הבישול מתבשלים אף בכלי שני ^{(דרוש מקור)}.
• לדוגמה, עלי תה נחשבים לקלי הבישול, ומתבשלים אף בכלי שני. מסיבה זו מכינים תמצית תה בערב שבת, כדי שלא לבשל את עלי התה בשבת.
• יש הנוהגים בהכנת תה בשבת להכינו בכלי שלישי (כלומר לשפוך את המשקה לכלי נוסף לפני הכנסת התה), וסוברים שכלי שלישי אינו מבשל אף בקלי הבישול.

מה נחשב כלי שני

• גוש מאכל עב, כמו חתיכת בשר רותח, שהעבירו מכלי ראשון לכלי שני, מהרש"ל סובר שעדיין נחשב כלי ראשון (מובא בט"ז סימן ק"ה סק"ד).
• ישנה מחלוקת ^{(דרוש מקור)} האם העברה במצקת נחשבת ככלי נוסף, האם המצקת נחשבת כלי שני, והקערה כלי שלישי או שהכלי נחשב כלי שני.

בליעה על ידי כלי שני

• חלב שנשפך מכלי ראשון על הקרקע, והעמידו עליו קדרה חמה, החלב שנחשב ככלי שני מבליע בקדרה, והקדרה נאסרת על ידי כך (אך התבשיל מותר). ^[1]
• כלי שני שיד סולדת בו, יש סוברים שמבליע ^[2].
• יש סוברים שכלי שני שהיד סולדת בו מבשל כדי קליפה ^[3].
• מהרש"ל סובר שכלי שני שיד סולדת בו, אמנם אינו מבשל, אבל מבליע בכל החתיכה שבתוכו (מהרש"ל פרק כל הבשר סימן ע"א, והסכים עימו ט"ז קה, סק"ד).
• כלי שני אינו מפליט ומבליע כאחד כלומר, דבר שנבלע בו טעם איסור ודבר היתר, שהונחו יחד בכלי שני, אין בכוח הכלי שני להפליט את הטעם האסור מהחתיכה שהוא בלוע בה, וגם להבליעו בחתיכת ההיתר (מהרש"ל שם).
• כלי חרס שהשתמשו בו בחמץ בכלי שני, דעת הרמ"א שנאסר, וכתב הש"ך (סימן קה סק"ה) שאולי הוא משום חומרא דחמץ.

הערות שוליים