פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רג א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רג א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רג|א}} קטגוריה:שולחן ערו...") |
|||
שורה 16: | שורה 16: | ||
==טובת הנאה== | ==טובת הנאה== | ||
''טובת הנאה'' אינה ממון ולא נקנית בחליפין. ולש"ך טובת הנאה נחשבת ממון ונקנית בחליפין וב'אגב', | ''טובת הנאה'' אינה ממון ולא נקנית בחליפין. ולש"ך טובת הנאה נחשבת ממון ונקנית בחליפין וב'אגב', וראיתו מהסוגי' בקידושין שהקנה ר"ג את מעשרותיו אגב קרקע, ורק במתנות כהונה א"א כי צריך 'נתינה' ליד כהן/ לוי ואין זו נקראת 'נתינה'. {{הערה|ונתיה"מ דחה דבריו שקנין אגב אינו אלא בממון (במעשר עני שמותר לבעה"ב בהנאת 'כילוי' והוא 'ממון גמור') אבל טוה"נ אינה ממון ולא נקנה בחליפין ומפורש כן בשיטמ"ק ב"מ יא: . וקצוה"ח הוכיח שטוה"נ אינה ממון שאף א"א להורישה }} | ||
קנו מידו ש'יחזיר זכויות' שיש בידו נחשב לקנין גמור, אבל קנין כדי שיעשה שטר מחילה אינו אלא קנין דברים, רמ"א. {{הערה|ועי' ט"ז כאן ב'קנין אתן' שנח' הגאונים ודעת רמ"א שלא קנה. וקנין ש'ימחול לחברו' לסמ"ע הוא קנין גמור ולט"ז 'דברים', נתיה"מ.}} | קנו מידו ש'יחזיר זכויות' שיש בידו נחשב לקנין גמור, אבל קנין כדי שיעשה שטר מחילה אינו אלא קנין דברים, רמ"א. {{הערה|ועי' ט"ז כאן ב'קנין אתן' שנח' הגאונים ודעת רמ"א שלא קנה. וקנין ש'ימחול לחברו' לסמ"ע הוא קנין גמור ולט"ז 'דברים', נתיה"מ.}} | ||
ובמשיכת אחד מהם קנה השני את שלו. | ובמשיכת אחד מהם קנה השני את שלו. | ||
==[סעיף ג']== | ==[סעיף ג']== |
גרסה מ־02:07, 31 בדצמבר 2017
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
קנין חליפין
בקנין חליפין יש 2 קנינים 1. קנין סודר 2. חליפי שווה בשווה
בחליפי שווה בשווה
בחליפי שווה בשווה (שזה הנושא בסימן שלנו) קונה כל דבר שהוא 'כלי' או בעל חי [1] ונקנה כל דבר חוץ ממטבע. [2] בשעת הקנין צריך גם המוכר לדעת את שווי החפץ שמקבל כעת, אע"פ שאינו שווי המקח אלא ישלים לו את התשלום לאחר זמן. [3]
טובת הנאה
טובת הנאה אינה ממון ולא נקנית בחליפין. ולש"ך טובת הנאה נחשבת ממון ונקנית בחליפין וב'אגב', וראיתו מהסוגי' בקידושין שהקנה ר"ג את מעשרותיו אגב קרקע, ורק במתנות כהונה א"א כי צריך 'נתינה' ליד כהן/ לוי ואין זו נקראת 'נתינה'. [4]
קנו מידו ש'יחזיר זכויות' שיש בידו נחשב לקנין גמור, אבל קנין כדי שיעשה שטר מחילה אינו אלא קנין דברים, רמ"א. [5]
ובמשיכת אחד מהם קנה השני את שלו.
[סעיף ג']
מתכות הם כמטלטלין ונקנים בחליפין, ומטבעות [היוצאות] הם 'דמים' ולא נקנים בחליפין כלל, וא"כ משך חפץ ע"מ לתת מעות מסוימים תמורתו, לא קנה כי אין בהם חליפין [6] אבל ע"מ להתחייב תמורתו, קנה, והמעות חוב הם על הקונה (המושך).
- ↑ וכל מה שאינו 'כלי' או בע"ח נקרא 'פירות'. ודעת הסמ"ע שגם אלו נקנים בחליפי שווה בשווה
- ↑ וחוץ מדבר שאין בו ממש, והוא קנין דברים
- ↑ כי אם הוא שווי המקח הרי זה קנין כסף ולא חליפין, סמ"ע, והט"ז חולק
- ↑ ונתיה"מ דחה דבריו שקנין אגב אינו אלא בממון (במעשר עני שמותר לבעה"ב בהנאת 'כילוי' והוא 'ממון גמור') אבל טוה"נ אינה ממון ולא נקנה בחליפין ומפורש כן בשיטמ"ק ב"מ יא: . וקצוה"ח הוכיח שטוה"נ אינה ממון שאף א"א להורישה
- ↑ ועי' ט"ז כאן ב'קנין אתן' שנח' הגאונים ודעת רמ"א שלא קנה. וקנין ש'ימחול לחברו' לסמ"ע הוא קנין גמור ולט"ז 'דברים', נתיה"מ.
- ↑ לסמ"ע: מה שעשויה להתבטל שכיח מאבדה. לט"ז: אין בו ממש, מחמת שעשויה להתבטל.