פרשני:תנ"ך:דברים כג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

הפסוק מלמד שאסור לעמוני ומואבי להתחתן עם בנות ישראל, ואפילו לאחר עשרה דורות, ועשרה דורות אין זה דווקא אלא האיסור שחל על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה'הוא נצחי וקיים לעולם.<br />

'''טעם''' איסור זה מופיע בפסוק הבא {{#makor-new:דברים כג ה|תנ"ך-דברים|כג|ה}}, והתורה מנמקת ואומרת שטעם האיסור הוא משום שהעמונים והמואבים לא קידמו את ישראל בלחם ובמים, אע"פ שישראל ביקשו זאת מהם ואף הציעו לשלם על כך. כמו"כ איסור זה חל כעונש ותגובה על כך שהמואבים (בלק מלך מואב) שכר כנגד ישראל את בלעם בן בעור שיקללם.<br />