פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו א סעיף א - תקנת הכתובה

הגמרא במסכת כתובות כתובות ז א מביאה שרב אמי התיר לבעול בתחילה בשבת רק אם התפיסו לאשה מטלטלים לצורך הכתובה, ולמדו מכך הראשונים שאין היתר להתייחד עם אשה ללא כתובה. בדף יא, א מובא שטעם תקנת כתובה היא כדי שלא יהיה קל בעיני הבעל לגרש את אשתו.

טור ושו"ע: אסור להתייחד עם אשה ללא כתובה. הבעל משלם על כתיבת הכתובה. בכתובה הבעל משעבד את כל נכסיו לאשה, ואינו יכול לייחד לפירעון הכתובה מעות או מטלטלים מסוימים.

⤶ תוס', רא"ש ומרדכי: אדם יכול לשעבד את עצמו בשעת הנישואין גם כשאין לו נכסים, ונכסים שיגיעו אליו אחר כך ישתעבדו לכתובה.

⦿ מאיזה שלב חייבים כתובה

◄ עיטור ורמב"ם: לא מכניסים אשה לחופה ללא כתובה.

☜ כך פסק הב"ח (ונימק שכך אנשים לא יבואו לטעות ולהתייחד ללא כתובה).

◄ טור: מותר להכניס לחופה, אך אסור להתייחד.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ ר"ן: מוכח מהגמרא שעשו חופה ללא כתובה , והכתובה מעכבת רק את הביאה .

☜ כך פסק הרמ"א.

⦿ מקום וזמן כתיבת הכתובה

◄ ראבי"ה: אם כתב תאריך בכתובה והחתן נתן אותה לכלה ביום אחר - כשר, כדין מעשה בית דין שנכתב ביום ונחתם בלילה (למרות שהתאריך השתנה, יש קול באיזה יום הקניין התבצע).

⤶ הגהות אשר"י: תוספת הכתובה לא מהווה בעיה, כי גם לה יש קול. ובכל זאת, לכתחילה צריך לתת את הכתובה ביום שכתוב בה.

◄ תוס', מרדכי, ר"ן ועוד: כתובה כזאת פסולה בגלל תוספת הכתובה. ההתחייבות על תוספת הכתובה צריכה להיחתם ביום שכתוב בתוכה, כי לתוספת אין קול באיזה יום הקניין התבצע.

֎ הגהות מיימוניות: נהגו להכין את הכתובה מראש ולכתוב את מקום החתונה, למרות שהכותב לא נמצא באותו המקום בזמן הכתיבה.

⤶ רבנו יצחק (בהגהות מיימוניות): לכתחילה אין לעשות כך, כי יש לכתוב אמת בשטר.

⦿ חתימה על הכתובה לפני הקניין

מרדכי (בדרכי משה): יש מקומות שחותמים על הכתובה לפני הברכות, ואין חשש שקר כי יש אימתא דציבורא שלא לשקר והם עסוקים באותו עניין. במקומות אחרים לא חותמים עד לאחר הקניין.

⦿ חתימת העדים כשלא שמעו את קריאת הכתובה

אור זרוע ורמ"א: יש מקומות שהעדים נהגו לחתום על הכתובה למרות שלא שמעו שמקריאים אותה. לא טוב לעשות כך, אבל אין לשנות את המנהג כדי שלא להוציא לעז על הכתובות הראשונות.

⦿ התחייבות בפני עדים

הרמב"ם בהלכות אישות הלכות אישות י ט כתב שאם הבעל עשה קניין בפני עדים והתחייב לה על סכום הכתובה, מותר לו להתייחד איתה. הרמב"ם המשיך וכתב שגם אם נתן לה מטלטלים כנגד כתובתה מותר לו לבעול, אבל כשיהיה לו זמן הוא צריך לכתוב את הכתובה.

◄ סמ"ג: קניין בפני עדים מועיל רק במקום שנהגו שלא לכתוב כתובה.

◄ מגיד משנה וב"י: קניין בפני עדים מועיל לכתחילה, ואינו צריך לכתוב כתובה. רק בהתפסת מטלטלים צריך לכתוב את הכתובה כשהוא יכול, כנזכר בסעיף ב.

☜ כך הוא פסק גם בשו"ע.

◄ טור ומהרי"ק: אמנם קניין בפני עדים מועיל, אך מיד כשיהיה לו זמן הוא צריך לכתוב את הכתובה.

☜ כך פסקו הרמ"א, הח"מ והב"ח.

⤶ הב"ח סובר שגם בשעת הדחק, ניתן להשהות אותה בלי כתובה רק כשמתפיס מטלטלים בנוסף לקניין, אך הח"מ חולק עליו וסובר שבשעת הדחק יכול להתייחד עמה בעדי קניין בלבד, ובייחוד היום שאי אפשר לגרש אשה בעל כורחה [וממילא הטעם שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה פחות שייך].

☜ ישועות יעקב (בפת"ש): במצב שהאשה יכלה לבקש מהעדים לכתוב כתובה - לכתחילה ניתן לסמוך על עדי הקניין ואין צורך בכתיבה. כשלא הייתה לה אפשרות, ניתן לסמוך עליהם רק בשעת הדחק, כי לא סמכה דעתה.

⦿ ערב קבלן על הכתובה

רמב"ם וב"י: אם העמיד ערב קבלן שיהיה אחראי לחוב הכתובה - לא מועיל, כי היא תהיה קלה בעיניו להוציאה.

⤶ ח"מ: אפילו אם הערב הקבלן יתבע מיד את הבעל, וא"כ לכאורה לא קלה בעיניו להוציא - מכיוון שלא חל עליו שיעבוד הכתובה באופן ישיר, נחשב שאין בידה כתובה.