פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רו א: הבדלים בין גרסאות בדף
(תחילה) |
(חדש) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
סעיף א | |||
האומר 'כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה' וקנו על זה, ומכרה לאחר במאה קנאה הראשון . (שמוה לבע"ח [וכ"ש לאלמנתו] אינה מכירה- רע"א.) | |||
א"ל, ולא הזכיר סכום מקח אינו כלום- רמ"א. שאין סמכ"ד לשניהם- סמ"ע. | |||
מכרה ביותר, קנה שני. כי לא רצה אלא שאנוס מפני התוספת . | |||
הטור הביא מח' ראב"ד ורא"ש אם נתחייב למכור לראשון ב100 ומכר לשני ב120 אלא שראשון רוצה בזה, שדעת ראב"ד שקנה ראשון אפי' כבר באה ליד שני, ודעת הרא"ש שקנה שני אפי' הודיע ראשון קודם קנין שרצונו בזה. | |||
אבל אמר 'לא תמכור אלא לי' או התנה בפי' שאפי' יתנו לו יותר ימכרנה לראשון תנאו קיים- רמ"א. | |||
==סעיף ב ג == | |||
א"ל באופן המועיל 'וכמו שישומו ב"ד של 3' די ב2 מתוכם, 'כמו שיאמרו שלשה' צריך להסכמת כולם. וכן 'כמו שישומו 4' ובזה אף 'ב"ד' צריך לכולם. שאם מכר לאחר כהסכמתם, קנה ראשון. | |||
==סעיף ד== | |||
שמוה 3 או 4, א"י לומר [מוכר] 'עד שיבואו אחרים', שכבר קנאה זה 'מעכשיו'. |
גרסה מ־15:20, 3 באוקטובר 2018
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
האומר 'כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה' וקנו על זה, ומכרה לאחר במאה קנאה הראשון . (שמוה לבע"ח [וכ"ש לאלמנתו] אינה מכירה- רע"א.) א"ל, ולא הזכיר סכום מקח אינו כלום- רמ"א. שאין סמכ"ד לשניהם- סמ"ע. מכרה ביותר, קנה שני. כי לא רצה אלא שאנוס מפני התוספת . הטור הביא מח' ראב"ד ורא"ש אם נתחייב למכור לראשון ב100 ומכר לשני ב120 אלא שראשון רוצה בזה, שדעת ראב"ד שקנה ראשון אפי' כבר באה ליד שני, ודעת הרא"ש שקנה שני אפי' הודיע ראשון קודם קנין שרצונו בזה. אבל אמר 'לא תמכור אלא לי' או התנה בפי' שאפי' יתנו לו יותר ימכרנה לראשון תנאו קיים- רמ"א.
סעיף ב ג
א"ל באופן המועיל 'וכמו שישומו ב"ד של 3' די ב2 מתוכם, 'כמו שיאמרו שלשה' צריך להסכמת כולם. וכן 'כמו שישומו 4' ובזה אף 'ב"ד' צריך לכולם. שאם מכר לאחר כהסכמתם, קנה ראשון.
סעיף ד
שמוה 3 או 4, א"י לומר [מוכר] 'עד שיבואו אחרים', שכבר קנאה זה 'מעכשיו'.