יחיאל מיכל שייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב יחיאל מיכל שייאר, בנו [[הבכור]] של ר' [[יעקב משה דוד טעבלי שייאר]] המכונה [[מהר"ט]] ובן לרבנית [[ביילא]] בת רבי נתן אוטיץ, נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה אב בית דין בקהילת [[וורמס]] במשך ארבע שנים משנת [[ה'תקל"ח]]. בשנת [[ה'תקמ"ב]] עבר ל[[מנהיים]] שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה. ר' יחיאל מיכל נפטר במנהיים ביום [[ב' באלול]] [[ה'תקס"ט]] בגיל 70 ומנוחתו כבוד ב[[קארלסרוהה]]. הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי [[בית אהרן וישראל]]. | הרב יחיאל מיכל שייאר, בנו [[הבכור]] של ר' [[יעקב משה דוד טעבלי שייאר]] המכונה [[מהר"ט]] ובן לרבנית [[ביילא]] בת רבי נתן אוטיץ, נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה אב בית דין בקהילת [[וורמס]] במשך ארבע שנים משנת [[ה'תקל"ח]]. בשנת [[ה'תקמ"ב]] עבר ל[[מנהיים]] שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה. ר' יחיאל מיכל נפטר במנהיים ביום [[ב' באלול]] [[ה'תקס"ט]] בגיל 70 ומנוחתו כבוד ב[[קארלסרוהה]]. הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי [[בית אהרן וישראל]] של [[חסידות קרלין]]. | ||
גרסה מ־01:35, 15 בינואר 2019
|
|
הרב יחיאל מיכל שייאר, בנו הבכור של ר' יעקב משה דוד טעבלי שייאר המכונה מהר"ט ובן לרבנית ביילא בת רבי נתן אוטיץ, נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה אב בית דין בקהילת וורמס במשך ארבע שנים משנת ה'תקל"ח. בשנת ה'תקמ"ב עבר למנהיים שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה. ר' יחיאל מיכל נפטר במנהיים ביום ב' באלול ה'תקס"ט בגיל 70 ומנוחתו כבוד בקארלסרוהה. הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי בית אהרן וישראל של חסידות קרלין.