רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 70: | שורה 70: | ||
*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה. | *[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה. | ||
*[[הרב אברהם מונסה]] מ[[ירושלים]] [[ | *[[הרב אברהם מונסה]] מ[[ירושלים]] יליד [[דמשק]] מחבר הספר [[פדה את אברהם]] ב' חלקים בנו של המקובל האלוקי [[רבי יעקב מונסה]] מ[[ירושלים]] | ||
*[[הרב יהודה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | *[[הרב יהודה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה". | ||
*[[הרב אברהם הררי רפול]]. | *[[הרב אברהם הררי רפול]] זקן רבני אר"ץ. | ||
*[[הרב יהודה הכהן שאקו]]. | *[[הרב יהודה הכהן שאקו]]. |
גרסה מ־07:27, 16 בינואר 2019
|
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים:
- בעיר העתיקה מול הכותל המערבי.
- בשכונת גאולה.
- בשכונת קטמון.
נקראת על שם הפסוק בבראשית (מט, כב): בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
תולדות הישיבה
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון מרדכי חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום.
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.
במלחמת השחרור בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול.
הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה.
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של מיוחסי כהונה רבי אפרים הכהן שרבינו הבן איש חי העיד עליו שכל פעם שהוא עולה לתורה לעליית כהן אהרן הכהן סבו מתלווה אליו). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון הכהן זנגי.
ישיבת "עוז והדר"
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.
חכמי הישיבה
- הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.
- הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.
- הרב בן ציון מוצפי, ראש ישיבת "בני ציון".
- הרב בן ציון אבא שאול, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- בנו ר' שבתי אטון, ראש ישיבת "ראשית חכמה".
- הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון.
- הרב עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.
- הרב בן-ציון מרדכי חזן- מייסד ומנהל הישיבה.
- הרב אליהו לופס, ר"מ בישיבה.
- הרב שלום לופס, רבה של עכו.
- שלמה לניאדו, ראש הישיבה.
- הרב עזרא עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב יעקב עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב משה עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב יוסף עדס, ר"מ בישיבה.
- הרב עזרא עטייה, ראש הישיבה.
- הרב אברהם מונסה מירושלים יליד דמשק מחבר הספר פדה את אברהם ב' חלקים בנו של המקובל האלוקי רבי יעקב מונסה מירושלים
- הרב יהודה צדקה, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
- הרב אברהם הררי רפול זקן רבני אר"ץ.
מנהל הישיבה
מי שעמד בניהול הישיבה שנים רבות והבאת תרומות וממון מנדיבי עם מחוץ לארץ הוא ר' אברהם שרים בנם של עזרא ועדינה זריפה שרים.