כף נחת (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]]. | *הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]]. | ||
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]]. | *השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]]. | ||
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור | *השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייביש בן יעקב]]. | ||
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, ר' [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד. | *הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, ר' [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד. | ||
*החמישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]]. | *החמישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]]. | *השנים עשר; ספר [[שמות בארץ – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]]. | ||
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]. | *השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]. | ||
*הארבעה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]]. | *הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]] – מאת ר' [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי. | ||
*החמישה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]]. | |||
*השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]]. | *השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]]. | ||
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה. | *השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה. | ||
גרסה מ־14:00, 21 בפברואר 2019
|
|
כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
- שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.
חכמי הכף-כף נחת–כף הקטורת-כף נקי–כף אחת-כף הכהן–כף הסיידים-כפי אהרן–נקי כפים-כף החיים–כף זכות, ועוד
ספרים שנקראו בשם כף כפים ווכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:
- הראשון: ספר כף נחת (הראשון) – מאת ר' יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על ששה סדרי משנה פירוש צח וקל. פירושו למסכת מגילה שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה, והודפס שוב בקושטא שנת ה'ת"ד, הודפס מחדש לאחרונה בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
- השני: ספר כף נחת (השני) – יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) אשר חיברו ר' אברהם היילבוט בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
- השלישי; ספר מלא כף נחת – ביאור על כל ששה סדרי משנה, מאת רבי שניאור פייביש בן יעקב.
- הרביעי: ספר כף הקטורת – פירוש קבלי לספר תהילים, מאת ר' יוסף טאיטאצאק אשר חוזה המדינה בנימין זאב הרצל נמנה על צאצאיו[1], ר' יוסף טאיטאצאק היה חבירו של מרן רבי יוסף קארו, הספר יצא בהוצאת אידרא 2018 ההדרתו של אריה נאמן[2], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
- החמישי; ספר כף ירך יעקב – פירוש על התורה.
- השישי: ספר כף נקי – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב כליפא בן מלכא המכונה: רכב"ם; אסף, מהעיר סאפי-אספי אגאדיר מרוקו, תלמיד רבי יהודה בן עטר מפס, ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
- השביעי; ספר כפות זהב – מאת יוסף הכהן כ"ץ ב"ר אשר הכהן כ"ץ נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס בווילנא והוראדנא ה'תקצ"ו, ג' חלקים, ענף עץ אבות – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
- השמיני; ספר כף אחת (השני) – מאת הרב יהודה, שם ספר הנמצא ביד ר' מענדיל לאנדעסבערג בקרעמניץ "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; כף אחת עשרה זהב מליאה, הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' יהודה ז"ל הוא הפיוט אלה אזכרה המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; משה בן יעקב ישראל בידינגען מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
- התשיעי: ספר כף אחת – לר' חיים יוסף דוד אזולאי הנקרא החיד"א מירושלים עוסק בעניני סגולות ובעניני "תפילה שהיא עמוד העבודה", החיד"א מצוטט רבות בספריו את הרב כף נקי אך בתוספת וי"ו, הרב כף ונקי.
- העשירי: ספר כף הכהן–חסדי כהונה – מאת ר' אברהם הכהן יצחקי ראש רבני תוניסיה והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, כף הכהן הינן חידושים על התנ"ך על פי הקבלה. מצורף לו חסדי כהונה - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
- האחד עשר; ספר כפות כסף – מאת ר' יוסף אבן כספי, על מגילת רות ומגילת איכה, והודפס על איכה באגרות יש"ר (חלק ב' דף מ"ה).
- השנים עשר; ספר שמות בארץ – כפות תמרים – מאת ר' משה בן שלמה אבן חביב, הודפס בווארשא, שנת ה'תרצ"א.
- השלושה עשר; ספר כף הסיידים – בתוך הספר זכרונות לבית דוד, מאת פרופסור צבי חיים רקנדורף (הודפס בוארשא דפוס אחיאסף, 1893.
- הארבעה עשר; ספר נקי כפים (הראשון) – מאת ר' אליעזר הכהן כ"צמאן בתוך הספר גיל אהרן, ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' אברהם הכהן רפפורט בעל איתן האזרחי.
- החמישה עשר; קונטרס נפשי בכפי – מאת ר' יחיאל מיכל לובצקי ב"ר אליהו יהודה לובצקי, הודפס בבית שמש בה'תשע"א, 2011, על עשרת הזכירות סובב על מזמור ל"ד בתהלים.
- השישה עשר; ספר נקי כפים (השני) – מאת ר' ישראל יעקב לוגאסי מירושלים.
- השבעה עשר; ספר כפי אהרן (עזריאל) – מאת רבי אהרן עזריאל קנווארטי ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ב' חלקים חידושי הלכה.
- השמונה עשר; ספר כפי אהרן (אפשטיין) חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
- התשעה עשר; ספר ארחץ בנקיון כפי – על הלכות נטילת ידים מאת ר' שמואל פרץ בן מיכאל פרץ (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
- העשרים; ספר משאת כפי – מאת ר' דוד קאהן בן צבי משה קאהן, ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס בברוקלין ניו יורק ארצות הברית (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
- העשרים ואחד; ספר כף היד בראי הנפש – מאת תלמה בריל, הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק בכירולוגיה איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
- העשרים ושנים; ספר כף החיים (פלג'י) – נהוג לכנות את הספר "כף החיים (סופר)" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על שולחן ערוך והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים (פלג'י)" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י (השני) הגאב"ד וראב"ד בטורקיה – תורכיה.
- העשרים ושלוש; ספר כף החיים (סופר) – מאת רבי יעקב חיים סופר, י"א חלקים על השלחן ערוך כרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ה כ110 שנים.
- העשרים וארבע; ספר תולדות כף החיים
– מאת ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים.
- העשרים וחמש; ספר כף זכות – מאת ר' דוד קוג'ה הודפס (ירושלים ה'תשנ"ג).
- העשרים ושש; ספר כף זכות – מאת ר' משה דיסקין מירושלים.
- העשרים ושבע; ספר נשיאת כפים – מאת ר' מאיר סנדר הספר עוסק בברכת כהנים ובהלכות נשיאת כפים בשלחן ערוך, הודפס בשנת ה'תש"ע – 2010.
- העשרים ושמונה; ספר כפות המנעול – מאת ר' אברהם פרוסטיץ פירוש על פרקי אבות, הודפס בשנת ה'תקע"ח בוינה – וויען העיר הבירה באוסטריה.
- ועלו כ"ח כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים, כף נקי וז"ך (עם הכולל), ומשנתו כף ונק"י.
כף נחת (הראשון)
ספר כף נחת להרב יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על משניות מסכת מגילה הודפס בשנת ה'שפ"ה, והודפס מחדש בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
הערות שוליים
- ↑ מהרצי"ה על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"
- ↑ יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים