פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:17, 14 באפריל 2019

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד לג

סעיף לג

האסופי שנמצא בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים, בין שהיה רוב עובדי כוכבים או רוב ישראל, הרי זה ספק עובדי כוכבים לענין יוחסין (כתובות טו,ב). קידש אשה, צריכה גט מספק^א (רמב"ם, דלא כרש"י). הטבילוהו ב"ד לשם גרות, או שטבל משהגדיל, הרי הוא לענין יוחסין כשאר אסופים הנמצאים בערי ישראל^ב, שאין הטבילה מועלת אלא להוציאו מידי עובדי כוכבים (רמב"ם).

א. יוחסין: כתובות טו,ב: אם רוב גויים גוי, אם רוב ישראל ישראל. אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא.

רמב"ם,שו"ע: נפק"מ שאם קידש אשה צריכה גט מספק, אפילו ברוב גויים.

רש"י: נפק"מ שאם בת היא אסורה לכהן, אפילו ברוב ישראל, משום שמעלה עשו ביוחסין. אם קידש אינה צריכה גט, במקום שהרוב גויים.

ב. אסופי: רמב"ם,שו"ע: גם הנמצא בעיר שרובה גויים והתגייר הריהו אסופי ולא תולים ברוב גויים. ב"ש – כשיש תרי רובי עכו"ם גם הרמב"ם יודה שאינו אסופי. מבואר בסי' ו,יח שאפילו אם אינה טוענת ברי, כאשר יש תרי רובי הולכים בדיעבד אחר הרוב. לטעם המ"מ שהוי קבוע לכאורה לא יועיל תרי רובי.

ראב"ד,רש"י,מ"מ: אינו אסופי משום שתולים ברוב גויים. הח"מ תמה שלא הביאו דעתם. בדעת הראב"ד לפי המ"מ מותר בבת ישראל אך לא בממזרת ואילו לפי הב"ש מותר בין בממזרת בין בבת ישראל. ובדעת רש"י לפי הבית מאיר בב"ש מותר בממזרת אך לא בבת ישראל ואילו לפי מחצית השקל בב"ש מותר בשתיהן^[1].
מ"מ: לדעת הרמב"ם לא הולכים אחר הרוב משום שהוי קבוע. ולדעת הראב"ד כאן הולכים אחר הרוב משום שגם על הצד שהוא מישראל ספק אם הוא ממזר ומותר מהתורה וא"כ הוי ספק ספיקא, ובמקום שיש שני ספקות חז"ל לא גזרו על אסופי. וכתב שלפי"ז אסור בממזרת כי ספק ממזר אסור בממזרת מהתורה. הב"ש תמה שהרי מבואר בקידושין עג,א שספק ממזר מותר מהתורה.
ב"ש: הולד נחשב פריש, וטעם הרמב"ם שלא הולכים אחר הרוב הוא שהצריכו תרי רובי משום מעלה ביוחסין. בדעת הראב"ד ורש"י ביאר בתחילה שמספיק כאן רוב אחד משום שרק ליוחסי כהונה מצריכים תרי רובי. בהמשך הביא טעמו של המ"מ, ועפי"ז כתב שאף במחצה על מחצה מותר גם בממזר וגם בבת ישראל.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים

↑ הב"ש כתב: "והא דקי"ל בשתוקי אפילו ברוב כשרים חיישינן שמא ממזר הוא, צ"ל חשש ממזר לישראל הוי נמי לכהן ליוחסים". הבית מאיר גרס "הוי כמו לכהן", וביאר שכמו שעשו מעלה בחלל לכהן כך עשו בממזר לישראל. אמנם מחצית השקל ביאר שפסול ממזרות הוא גם לישראל וגם לכהן ואם נקל ברוב אחד ונאמר שאינו ממזר יצא מכך שמכשירים אותו אף לכהונה ללא תרי רובי, ולכן יש להחמיר, אך אצלנו שמדובר ברוב גויים ואנו מצריכים אותו להתגייר, בין כה וכה אסור לכהונה ויש נפק"מ רק לישראל וא"כ אפשר להכשיר אף ברוב אחד. וכך מוכח גם ממה שכתב הב"ש ביחס לדברי רש"י "וכן הוא דעת הראב"ד, משמע ששניהם סוברים אותו דבר (צ"ע מדברי הב"ש בסע'לה סקס"ב, מהם משמע שאפשר לפסול מצד ממזרות רק לכהונה ולא לישראל, ואולי אפשר לדחוק שם שכוונתו לפסול לכהונה במקרה של חללות).

[1] הב"ש כתב: "והא דקי"ל בשתוקי אפילו ברוב כשרים חיישינן שמא ממזר הוא, צ"ל חשש ממזר לישראל הוי נמי לכהן ליוחסים". הבית מאיר גרס "הוי כמו לכהן", וביאר שכמו שעשו מעלה בחלל לכהן כך עשו בממזר לישראל. אמנם מחצית השקל ביאר שפסול ממזרות הוא גם לישראל וגם לכהן ואם נקל ברוב אחד ונאמר שאינו ממזר יצא מכך שמכשירים אותו אף לכהונה ללא תרי רובי, ולכן יש להחמיר, אך אצלנו שמדובר ברוב גויים ואנו מצריכים אותו להתגייר, בין כה וכה אסור לכהונה ויש נפק"מ רק לישראל וא"כ אפשר להכשיר אף ברוב אחד. וכך מוכח גם ממה שכתב הב"ש ביחס לדברי רש"י "וכן הוא דעת הראב"ד, משמע ששניהם סוברים אותו דבר (צ"ע מדברי הב"ש בסע'לה סקס"ב, מהם משמע שאפשר לפסול מצד ממזרות רק לכהונה ולא לישראל, ואולי אפשר לדחוק שם שכוונתו לפסול לכהונה במקרה של חללות).

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|לג}}
-{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|לג}}
+==סעיף לג==
-[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
-סעיף לג - לד, אסופי בעיר שיש בה גויים
+האסופי שנמצא בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים, בין שהיה רוב עובדי כוכבים או רוב ישראל, הרי זה ספק עובדי כוכבים לענין יוחסין (כתובות טו,ב). קידש אשה, צריכה גט מספק'''<sup>א</sup>''' (רמב&quot;ם, דלא כרש&quot;י). הטבילוהו ב&quot;ד לשם גרות, או שטבל משהגדיל, הרי הוא לענין יוחסין כשאר אסופים הנמצאים בערי ישראל'''<sup>ב</sup>''', שאין הטבילה מועלת אלא להוציאו מידי עובדי כוכבים (רמב&quot;ם).
-המשנה במסכת מכשירין אומרת שהמוצא תינוק בעיר שיש בה גויים ויהודים, אם הרוב גויים הוא גוי, ואם הרוב יהודים או שיש מחצה גוים ומחצה יהודים, הוא יהודי.
+א. יוחסין: כתובות טו,ב: אם רוב גויים גוי, אם רוב ישראל ישראל. אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא.
-בכתובות (טו, ב) רב אומר שברוב יהודים הוא יהודי רק בנוגע לפרנסה ולהחיות אותו, אך לא ליוחסין. שמואל שם אומר שגם ברוב גויים מחללים שבת כדי להציל אותו. המשמעות של רוב גויים היא לעניין האכלת נבלות, המשמעות של רוב יהודים היא לעניין השבת אבידה לו, ושל מחצה על מחצה לעניין נזקין.
+'''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': נפק&quot;מ שאם קידש אשה צריכה גט מספק, אפילו ברוב גויים.
-[[טור]]: תינוק שנמצא בעיר שיש בה גויים הוא ספק גוי, בין אם הרוב יהודים ובין אם הרוב גויים. אם קידש אשה צריכה גט מספק, ואם מישהו הרג אותו, אינו נהרג עליו. כשרוב העיר גויים מותר להאכיל לו נבלות, וכשרוב העיר יהודים מחזירים לו אבידה ויש חובה לפרנס אותו.
+<blockquote>'''רש&quot;י''': נפק&quot;מ שאם בת היא אסורה לכהן, אפילו ברוב ישראל, משום שמעלה עשו ביוחסין. אם קידש אינה צריכה גט, במקום שהרוב גויים.
+</blockquote>
+ב. אסופי: '''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': גם הנמצא בעיר שרובה גויים והתגייר הריהו אסופי ולא תולים ברוב גויים. '''ב&quot;ש''' – כשיש תרי רובי עכו&quot;ם גם הרמב&quot;ם יודה שאינו אסופי. מבואר בסי' ו,יח שאפילו אם אינה טוענת ברי, כאשר יש תרי רובי הולכים בדיעבד אחר הרוב. לטעם המ&quot;מ שהוי קבוע לכאורה לא יועיל תרי רובי.
-☜ [[שו"ע]]: אסופי הנמצא בעיר שיש בה גויים הוא ספק גוי. אם הוא התגייר הוא אמנם יהודי גמור, אך עדיין אסופי (כדעת הרמב"ם, תובא מיד).
+<blockquote>'''ראב&quot;ד,רש&quot;י,מ&quot;מ''': אינו אסופי משום שתולים ברוב גויים. '''הח&quot;מ''' תמה שלא הביאו דעתם. '''בדעת''' '''הראב&quot;ד''' לפי '''המ&quot;מ''' מותר בבת ישראל אך לא בממזרת ואילו לפי '''הב&quot;ש''' מותר בין בממזרת בין בבת ישראל. ו'''בדעת''' '''רש&quot;י''' לפי '''הבית מאיר''' '''בב&quot;ש''' מותר בממזרת אך לא בבת ישראל ואילו לפי '''מחצית השקל בב&quot;ש''' מותר בשתיהן<ref>הב&quot;ש כתב: &quot;והא דקי&quot;ל בשתוקי אפילו ברוב כשרים חיישינן שמא ממזר הוא, צ&quot;ל חשש ממזר לישראל הוי '''נמי''' לכהן ליוחסים&quot;. הבית מאיר גרס &quot;הוי '''כמו''' לכהן&quot;, וביאר שכמו שעשו מעלה בחלל לכהן כך עשו בממזר לישראל. אמנם מחצית השקל ביאר שפסול ממזרות הוא גם לישראל וגם לכהן ואם נקל ברוב אחד ונאמר שאינו ממזר יצא מכך שמכשירים אותו אף לכהונה ללא תרי רובי, ולכן יש להחמיר, אך אצלנו שמדובר ברוב גויים ואנו מצריכים אותו להתגייר, בין כה וכה אסור לכהונה ויש נפק&quot;מ רק לישראל וא&quot;כ אפשר להכשיר אף ברוב אחד. וכך מוכח גם ממה שכתב הב&quot;ש ביחס לדברי רש&quot;י &quot;וכן הוא דעת הראב&quot;ד, משמע ששניהם סוברים אותו דבר (צ&quot;ע מדברי הב&quot;ש בסע'לה סקס&quot;ב, מהם משמע שאפשר לפסול מצד ממזרות רק לכהונה ולא לישראל, ואולי אפשר לדחוק שם שכוונתו לפסול לכהונה במקרה של חללות).</ref>.
+'''מ&quot;מ''': לדעת הרמב&quot;ם לא הולכים אחר הרוב משום שהוי קבוע. ולדעת הראב&quot;ד כאן הולכים אחר הרוב משום שגם על הצד שהוא מישראל ספק אם הוא ממזר ומותר מהתורה וא&quot;כ הוי ספק ספיקא, ובמקום שיש שני ספקות חז&quot;ל לא גזרו על אסופי. וכתב שלפי&quot;ז אסור בממזרת כי ספק ממזר אסור בממזרת מהתורה. הב&quot;ש תמה שהרי מבואר בקידושין עג,א שספק ממזר מותר מהתורה.
-⦿ מעמד אסופי אחרי גיור
+'''ב&quot;ש''': הולד נחשב פריש, וטעם הרמב&quot;ם שלא הולכים אחר הרוב הוא שהצריכו תרי רובי משום מעלה ביוחסין. בדעת הראב&quot;ד ורש&quot;י ביאר בתחילה שמספיק כאן רוב אחד משום שרק ליוחסי כהונה מצריכים תרי רובי. בהמשך הביא טעמו של המ&quot;מ, ועפי&quot;ז כתב שאף במחצה על מחצה מותר גם בממזר וגם בבת ישראל.
+</blockquote>
+'''מתוך הספר יאיר השולחן'''
-◄ [[רמב"ם]]: אם היה מוגדר אסופי לפני הגיור, גם לאחריו הוא אסופי אלא שכעת אין חשש שמא הוא גוי.
+==הערות שוליים==
-◄ [[ראב"ד]] ו[[מגיד משנה]]: אחרי גיור הוא כשר, כדין גוי שהתגייר שלא שייך בו ממזרות.
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
+[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
-⤶ [[מגיד משנה]]: הרמב"ם סובר שגם לפני הגיור הוא היה ספק יהודי, וממילא הגיור לא יכול להפקיע את החשש שמא הוא יהודי ממזר. הראב"ד מיקל מדין ספק ספיקא, ספק האם הוא יהודי מעיקרא, וגם אם הוא יהודי, שמא הוא כשר.
-☜ כאמור לעיל, ה[[שו"ע]] פסק כדעת ה[[רמב"ם]].
-☜ ה[[ב"ש]] כתב שאם יש תרי רובי עכו"ם , גם לרמב"ם הוא כשר אחרי הגיור.
-הב"ש הוסיף שמחלוקת הרמב"ם והראב"ד נוגעת גם להיתר האסופי בממזרת לפני הגיור, שלרמב"ם הוא אסור, ולראב"ד הוא מותר מדין ספק ספיקא, ספק האם הוא גוי, וגם אם הוא יהודי שמא הוא ממזר.
-⦿ [[חילול שבת]] כשרוב העיר גויים
-כמו שהובא, [[שמואל]] סובר שאפילו אם רוב העיר גויים מחללים שבת על אסופי.
-◄ [[רמב"ם]]: כשרוב העיר גויים לא מחללים על האסופי את השבת רק אם מחצה על מחצה או רוב יהודים מחללים .
-☜ כך פסק ה[[שו"ע]].
-◄ [[רמב"ן]], [[רשב"א]] ו[[טור]]: אפילו ברוב גויים מחללים עליו את השבת.
-☜ כך פסק ה[[רמ"א]].
-⦿ דיני [[נזיקין]] באסופי
-ה[[גמרא]] שם אמרה שלעניין נזיקין, אם העיר היא מחצה גויים ומחצה יהודים אי אפשר להכריח את האסופי לשלם נזק שלם כשהשור שלו נגח (כדין גוי), אלא משלם חצי נזק כמו יהודי ואומר לניזק שכדי לקבל את החצי השני שיביא ראיה שהוא גוי.
-במקרה ששור של יהודי נגח את השור של האסופי, אפילו אם רוב העיר ישראל המזיק אינו משלם כלום בטענה שהאסופי צריך להביא ראיה שהוא יהודי. זאת משום שאין הולכים בממון אחר הרוב.
-[[מגיד משנה]], [[ב"י]] ו[[דרכי משה]] בדעת ה[[טור]]: אם רוב העיר גויים והשור של האסופי הזיק, משלם נזק שלם.

פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:17, 14 באפריל 2019

סעיף לג

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש