פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ו}} | {{פרשני}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ו}} | |||
סעיף ו - נישואי גיורת וישראל או להפך | |||
ה[[משנה]] שם נותנת כלל, שבכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום. | |||
[[טור]] ו[[שו"ע]]: אם אחד מפסולי ביאה בקהל התגייר ונשא בן זוג יהודי (באיסור), הילד הולך אחר הפסול. אם גר עמוני או מצרי שני נשא ישראלית ונולדה בת - היא כשרה ואפילו לכהונה, כי משני הצדדים אין בה איסור (למרות שהביאה הייתה בעברה. האמא ישראלית, ומצד האב עמונית ומואבית מותרת לבוא בקהל). | |||
⦿ חישוב הדורות במצרי | |||
בגמרא במסכת יבמות {{#makor-new:יבמות עח ב|בבלי-יבמות|עח|ב}} נחלקו האמוראים כיצד יש לחשב את הדורות כשמצרי שני נשא מצרית ראשונה. והראשונים פסקו כדברי רב דימי שמצרי שני שנשא מצרית ראשונה, הילד שני ולא שלישי. | |||
◄ [[רמב"ן]] ו[[טור]]: הולכים אחרי האמא בלבד, וממילא מצרי ראשון שנשא מצרית שניה - הילד מותר לבוא בקהל (מגיד משנה: אמנם ראינו שהולכים אחר הפסול, אבל זה דווקא בחתונה בין שני אומות, ולא באותה האומה). | |||
◄ [[רמב"ם]]: כדי שהבן יהיה כשר, צריך שגם האמא וגם האבא יהיו שניים, ואם אחד מהם ראשון הבן אסור בקהל. | |||
☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. | |||
==סעיף ו== | ==סעיף ו== | ||
גרסה מ־17:34, 14 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו - נישואי גיורת וישראל או להפך
המשנה שם נותנת כלל, שבכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום.
טור ושו"ע: אם אחד מפסולי ביאה בקהל התגייר ונשא בן זוג יהודי (באיסור), הילד הולך אחר הפסול. אם גר עמוני או מצרי שני נשא ישראלית ונולדה בת - היא כשרה ואפילו לכהונה, כי משני הצדדים אין בה איסור (למרות שהביאה הייתה בעברה. האמא ישראלית, ומצד האב עמונית ומואבית מותרת לבוא בקהל).
⦿ חישוב הדורות במצרי
בגמרא במסכת יבמות יבמות עח ב נחלקו האמוראים כיצד יש לחשב את הדורות כשמצרי שני נשא מצרית ראשונה. והראשונים פסקו כדברי רב דימי שמצרי שני שנשא מצרית ראשונה, הילד שני ולא שלישי.
◄ רמב"ן וטור: הולכים אחרי האמא בלבד, וממילא מצרי ראשון שנשא מצרית שניה - הילד מותר לבוא בקהל (מגיד משנה: אמנם ראינו שהולכים אחר הפסול, אבל זה דווקא בחתונה בין שני אומות, ולא באותה האומה).
◄ רמב"ם: כדי שהבן יהיה כשר, צריך שגם האמא וגם האבא יהיו שניים, ואם אחד מהם ראשון הבן אסור בקהל.
☜ כך פסק השו"ע.
סעיף ו
נתגיירה אחת מאלו ונשאת לישראל, או שנתגייר אחד מאלו ונשא אשה ישראלית, הולד הולך אחר הפסול. לפיכך גר עמוני או מצרי שני שנשא בת ישראל, הבת כשרה (קידושין סו,ב) אפילו לכהונה, שאחר איזה מהם שנלך היא כשרה (כר' יוחנן ביבמות עז,א). אבל מצרי שני שנשא מצרית ראשונה, הולד שני (יבמות עח,ב). מצרי ראשון שנשא מצרית שניה, י"א הולד שלישי (רמב"ן), ולהרמב"ם הולד שניא.
א. מצרי ראשון שנשא מצרית שניה: רש"י,רמב"ן,טור: הולד שלישי. הגמ' מנמקת שמצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנו שני שנאמר "אשר יולדו" – תלאן הכתוב בלידה. רש"י והרמב"ן מבארים שבלידה הולכים אחר האם, ולפי"ז במקרה שלנו הולד שלישי.
רמב"ם: הולד שני. ביאר את הלימוד שאי אפשר ללידה בלא אב ואם ולפיכך צריך שיהיה שלישי לשניהם כדי להתירו.
שו"ע: י"א שלישי ולרמב"ם שני.
מתוך הספר יאיר השולחן