פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו ה

סעיף ה - מכרה כתובתה

הגמרא בבבא קמא (פט, א) דנה באפשרות של אשה לשלם חוב על ידי מכירת כתובתה, ומסיקה שאשה יכולה למכור את כתובתה בטובת הנאה (כלומר, שאם היא תזכה בכסף הכתובה ע"י גירושין או מיתת הבעל, הקונה יקבל את הכסף). לבעלה היא לא יכולה למכור, כי אז היא תהיה קלה בעיניו להוציאה.

רמב"ם וטור: אם אשה מכרה את הכתובה לבעלה חייב לכתוב לה חדשה, ואם מכרה לאחר בטובת הנאה אינו צריך (אך בכתובה צריך להיות כתוב שם האשה, כי שעבוד הגוף הוא לאשה - ח"מ).

⤶ ח"מ: בחושן משפט (תכד, י) נפסק שאם האשה חבלה בבעלה, חייבת למכור לו את תוספת הכתובה בטובת הנאה כדי לשלם על הנזק.

אם הנזק גדול והתשלום הוא כנגד הסכום של כל הכתובה - לשו"ע אינה יכולה למכור את הכתובה כולה אלא כותבת לו שובר, או שמגרש אותה ונוטל מסכום הכתובה את הנזק. לרמ"א יכולה למכור לבעלה את הכתובה, כי בלאו הכי קל בעיניו להוציאה משום שלא ישלם לה כלום גם אם יגרש אותה.

סעיף ה

אם מכרה כתובתה לבעלה, צריך לכתוב לה כתובה אחרת; אבל אם מכרה כתובתה לאחר, אין צריך לכתוב לה כתובה אחרת^א (ב"ק פט,א).

א. רא"ש,ח"מ – אך אין לכתוב הכתובה ע"ש הקונה.

מתוך הספר יאיר השולחן