פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו ט: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו ט סעיף ט - סכום נמוך בכתובה

רא"ש וטור: אסור להשהות אשה שאין לה לפחות את הסכום המינימלי בכתובה, בין אם היא מחלה לו ובין אם עשה תנאי שלא יהיה לה כתובה. במקרה השני התנאי לא תופס אך בכל זאת חייב לכתוב מיד כתובה חדשה, כי היא סבורה שאין לה.

☜ כך פסק השו"ע.

סעיף ט

כל הפוחת משיעור הכתובה, בעילתו בעילת זנות (כר"מ כתובות נד,ב); לא מבעיא אם כתבה לו אח"כ: התקבלתי ממך הכתובה, או מקצתה (רמב"ם,רא"ש), דאז אין לה לדעת קצת פוסקים (רא"ש, דלא כרמב"ם), אלא אפילו התנה בשעת קדושין שלא יהא לה כתובה, או שפיחת לה משיעורה, אע"פ שתנאו בטל ויש לה כתובה משלם, אפילו הכי בעילתו בעילת זנות, כיון שהיא סבורה שאין לה לא סמכה דעתה (רמב"ם,רא"ש).

הפחתה בתנאי ומחילה בכתובה:

משנה: רבי יהודה אומר: אם רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז; רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים, ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות.

גמרא: [נו,א] טעמא דכתבה ליה, אבל על פה לא (לר' יהודה), אמאי? דבר שבממון הוא, ושמעינן ליה לר' יהודה דאמר: דבר שבממון תנאו קיים!... קסבר רבי יהודה: כתובה דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה...

[נו,ב] והא שמעינן ליה לרבי מאיר דאמר: כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, הא בדרבנן תנאו קיים!^[1] קסבר ר' מאיר: כתובה דאורייתא. תניא, רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות; רבי יוסי אומר: רשאי; רבי יהודה אומר: רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה...

אחתיה דרמי בר חמא הות נסיבא לרב אויא, אירכס כתובתה, אתו לקמיה דרב יוסף, אמר להו, הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: משהא אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה. אמר ליה אביי, והא אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי מאיר בגזירותיו! אי הכי, זיל כתוב לה. רש"י – אע"פ שהתנאי בטל וחייב לה כתובתה, בכל זאת אסור להשהותה כך משום שלא סמכה דעתה.

לר"מ כתובה מהתורה ולא מועיל להתנות כלל בדבר מהתורה^[2]; לר' יהודה כתובה מדרבנן ועשו חיזוק בדרבנן ולכן לא מועיל להתנות בע"פ אך מועיל לכתוב התקבלתי; לר' יוסי מועיל להתנות.

להלכה: רמב"ם,שו"ע: לא מועיל תנאי ולא מחילה ואפילו בכתב (כלומר, אפי' לכתוב "התקבלתי"). הב"ש^[3] מבין מלשון השו"ע כאן שסובר שהעיקר כרמב"ם. המ"מ נימק שבגלל שהלכה כר"מ בגזרותיו, פסק הרמב"ם כמותו אף בכך שלא מועיל להתנות, אמנם לא מטעמו שהרי קי"ל כתובה דרבנן, אלא מטעם שעשו חיזוק לדבריהם ואפי' כתיבה לא מועילה (שלא כר' יהודה).

רמב"ם,שו"ע קה,ה: המוחלת כתובתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים. משמע שמועיל אפי' בע"פ.

מ"מ: מיישב את הרמב"ם ששם מדובר שרוצה לגרשה ואז מועיל מחילה בע"פ ואילו כאן מדובר שרוצה להשהותה ואז לא מועיל. וכן חילקו הר"ן והב"י כדי ליישבו מהגמ' בכתובות נג,א הדנה אם מוחלת כתובתה מחלה גם על כתובת בנין דכרין, משמע שניתן למחול. הב"ש^[4] הקשה מהגמ' בב"ק פט,א השואלת מדוע אשה שהזיקה לא תמכור כתובתה ועונה שודאי תמחול לבעלה על הכתובה, משמע שיכולה למחול אף שלא מדובר שם בעומד כעת לגרשה. הב"ש עצמו כתב שלולי דברי הר"ן והמ"מ היה מיישב שדוקא תנאי בשעת הקידושין לא מועיל אך מחילה אח"כ מועילה אפילו בע"פ. אמנם גם השו"ע לא סבר כך, שהרי כתב כאן שאפילו לכתוב התקבלתי לא מועיל.

רא"ש^[5],טור,רמ"א: לא מועיל תנאי אפילו בכתב^[6] אמנם מחילה בכתב מועילה. מהרמ"א בסע' ג שהוסיף את המילה "דוקא" דייקו הח"מ והב"ש שם שכוונתו לומר שדוקא מחילה בכתב מועילה ולא בע"פ, ומכך שבסע' ט לא השיג על השו"ע, משמע שלא מועיל תנאי אפילו בכתב. לדעת הרא"ש ר"מ ור' יהודה כלל לא נחלקו לענין ממון אלא רק לגבי השאלה אם בעילתם זנות^[7], והלכה כר"מ שהוי זנות.

מרדכי^[8]: מחילה בכתב מועילה ובע"פ לא. וכותב הב"ש שמשמע לדעתו שגם תנאי מועיל בכתב ולא בע"פ^[9]. וביאר הב"ש שאמנם פסק כר' יוסי אך כאמור בדף נז,א לפי אחת הלישנות ר' יוסי מודה לר' יהודה בסוף ביאה (ונימק רש"י שכבר זכתה ולכן לא מועיל מחילה ללא כתיבה), ומספק (כאיזו לישנא לפסוק) יד הנמחל על התחתונה.

הב"ש מסכם: לרמב"ם לפי הר"ן והמ"מ לא מועיל תנאי או מחילה ואפילו בכתב; לטור תנאי לא מועיל אפילו בכתב ומחילה מועילה בכתב; למרדכי תנאי ומחילה מועילים בכתב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים