פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עח ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Added credit) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
א. פירות: '''תוס''''<ref>כתובות נב,א ד"ה ממזרת</ref>''',ח"מ,ב"ש''' – דוקא כשנשבית ואינו פודה משלם לה הפירות, אך אם לא נשבית אוכל פירותיה. | א. פירות: '''תוס''''<ref>כתובות נב,א ד"ה ממזרת</ref>''',ח"מ,ב"ש''' – דוקא כשנשבית ואינו פודה משלם לה הפירות, אך אם לא נשבית אוכל פירותיה. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־12:41, 28 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז
האשה שהיתה אסורה על בעלה, מחייבי לאוין, ונשבית, אינו חייב לפדותה אלא נותן לה כתובתה והיא תפדה את עצמה (כרבא כתובות נב,א). (ומשלם לה הפירות שאכל מנכסיהא) (הר"ן פרק אלמנה ניזונת).
השו"ע לא חילק וכוונתו לרבות שהדין כן אף בכהן (כדעת רבא) למרות שאינו כותב בכתובה "ואותבינו לך לאינתו" אלא "אהדרינך למדינתך", והטעם הוא שהכוונה בשינוי היא דוקא לרבות אשה שנאסרה מכח השבי, אך לא אשה שנאסרה מכח דבר אחר.
א. פירות: תוס'[1],ח"מ,ב"ש – דוקא כשנשבית ואינו פודה משלם לה הפירות, אך אם לא נשבית אוכל פירותיה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים
- ↑ כתובות נב,א ד"ה ממזרת