פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד כב

סעיף כב

גר ועבד משוחרר, מותרים בממזרת^א. וכן ממזר מותר בגיורת ובמשוחררת, משום דקהל גרים לא אקרי קהל (משנה קידושין סט,א וגמ' עב,ב), והולד ממזר (סז,א). ואפילו היתה הורתו ולידתו בקדושה, כגון שהיה אביו גר ונשא גיורת, אפילו הכי מותר בממזרת, ודוקא עד עשרה דורות, אבל מכאן ואילך אסור, שכבר נשתקע ממנו שם גירות ויבואו לומר: ישראל נושא ממזרת (רא"ש כת"ק עה,א). ולהרמב"ם מותר בממזרת, וכן בן בן בנו, עד שישתקע שם גירותו ממנו ולא יודע שהוא גר, ואח"כ יאסר בממזרת (רמב"ם כי"א שם). אחד הגרים ואחד העבדים המשוחררים, דין אחד לכולם.

א. גר ועבד משוחרר בממזרת: משנה,שו"ע: מותר.

ב"ש: מותר רק מצד איסור ממזרות, אמנם למעשה אסור משום שיש איסור להרבות ממזרים. היד יהודה^[1] כתב שנראה שאין כוונתו לאיסור ממש שהרי הרמב"ם והשו"ע כתבו בפירוש שמותר, אלא כוונתו שאין זו תקנה טובה, וכלשון התוס' בגיטין מא,א (ד"ה לישא) לגבי חציו עבד חציו בן חורין "וא"ת וישא ממזרת... אין זו תקנה להרבות ממזרים בישראל". לפי"ז יובן גם מדוע הב"ש לא כתב כן לגבי ממזר הנושא ממזרת אף שירבה בכך ממזרים, משום שאין בכך ממש איסור ולכן ודאי לא נאסור עליו להינשא כלל, אך לגבי גר שיכול לישא נשים אחרות עדיף שיעשה כן ולא ישא ממזרת.

גר עמוני בשפחה: ח"מ: הסתפק אם מותר כדין ממזר בשפחה או שעדיף ממנו ואסור.

ב"ש: תלוי בטעם ההיתר לממזר. לדעת הרמב"ם שהתירו כדי להכשיר זרעו גם כאן יש להכשיר, ולדעת ר"ת שממזר כבר נחשב "קדש", גר עמוני שאין יצירתו בעבירה יהא אסור בשפחה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים