פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
<blockquote>'''נו"ב''': לפעמים הם נותנים אח"כ מחלקם לשלושת הדיינים, ואיני מוחה אך אני לא נוטל אף מהם. '''ישועות יעקב''' – גם זה לא יתכן אך מוטב יהו שוגגים. | <blockquote>'''נו"ב''': לפעמים הם נותנים אח"כ מחלקם לשלושת הדיינים, ואיני מוחה אך אני לא נוטל אף מהם. '''ישועות יעקב''' – גם זה לא יתכן אך מוטב יהו שוגגים. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־13:19, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נמצא אחד מהם קרוב או פסולא (כת"ק קד,ב), או גר, פסול. ואפילו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול (יבמות קב,א), עד שיהא אביו ואמו מישראל (רש"י,רמב"ם). (וי"א שאם אביו מישראל, כשרב) (טור בשם סמ"ג). ומיהו חליצה פסולה מיהא הויא לפוסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. הגה: י"א דאסור ליקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיניג. בחליצות, יש ליזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלוץ מי שנטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאורייתא, ועיין בח"ה סימן ט' איזה שכר מותר לדיין לקבל, ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל סימן ק"ל, גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל בסדר הגט סעיף ד', כי אותן הטעמים אינם שייכים בחליצה (הכל דעת עצמו).
א. קרוב או פסול: תרוה"ד,ב"ש: לא מועיל שיקבלום עליהם.
רא"ש: הישועות יעקב מוכיח מדבריו שמועיל. הרא"ש כתב שנזקקנו ללימוד מיוחד שגר פסול לדון בחליצה למרות שאף בממונות פסול, ללמדנו שאף אם יקבלוהו עליהם לא מועיל. משמע שבשאר פסולים מועיל לקבל בחליצה כמו בממונות.
ב. רק אביו מישראל: יבמות קא,ב: עד שיהו אביו ואימו מישראל.
רש"י,רמב"ם,שו"ע: צריך ששניהם יהיו מישראל.
סמ"ג,תוס',רמ"א: מספיק שאביו מישראל. שהרי אפילו ליחוס כהונה מספיק כך, וביאור הגמ' הוא שלא מספיק אימו מישראל אלא צריך שיהיה גם אביו, אמנם אביו מספיק.
ג. נטילת שכר: ד"מ: אמנם השניים הנוספים יכולים ליטול שכר.
נו"ב: לפעמים הם נותנים אח"כ מחלקם לשלושת הדיינים, ואיני מוחה אך אני לא נוטל אף מהם. ישועות יעקב – גם זה לא יתכן אך מוטב יהו שוגגים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.