פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג – מקום הקריעה
מועד קטן כב ע"ב
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן - מבפנים, על אביו ועל אמו - קורע מבחוץ.
- ביאור דברי הגמרא: מהו מבחוץ, ומה מבפנים: (ב"י)
| "כל המתים כולן – מבפנים" | "על אביו ועל אמו – קורע מבחוץ" | |
|---|---|---|
| רש"י | בחדר בצינעה | בפני העם |
| רי"ץ גיאת ורמב"ן | מכניס ידו תחת חלוקו וקורעו | קורע כשידיו מחוץ לחלוקו |
| רמב"ם – (כשני הפירושים יחד) | מכניס ידו תחת חלוקו, וקורע בצינעה | קורע כשידיו מבחוץ, ובפני כל העם |
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם: "על כל המתים יש לו לקרוע בפנים, שלא בפני אדם, לפיכך יש לו להכניס ידו בפנים, וקורע בצינעא. אבל על אביו ואמו, אינו קורע אלא מבחוץ, בפני כל אדם".[1]
- וכ"פ החזו"ע (ח"א "דיני קריעה" סע' ט, עמ' רלג), וביאר שאף על שאר קרובים רשאי לקרוע בפרהסיא.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
וכתב השלחן ערוך המקוצר (לרב רצאבי, סי' קעז הערה ח, עמ' שעג): "ומסתברא לענ"ד דהיינו כשיש שם בני-אדם, שלא יסתתר מהם. אבל אם הוא לבדו, כגון שנודע לו על המיתה לפנות בוקר וכיו"ב, צריך לקרוע אז מיד שהיא שעת חימום לפי מנהגנו".