פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added shirat haram's seif.)
מ (Try fix category tree)
 
שורה 71: שורה 71:
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ יז

סעיף יז – כיצד נוהגים כשמת חכם, אב"ד ונשיא[עריכה]

נשיא שמת[עריכה]

מועד קטן כב ע"ב[עריכה]

א"ר יוחנן: על כל המתים כולן מבפנים, על אביו ועל אמו קורע מבחוץ, אמר רב חסדא: וכן לנשיא.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרא"ש: "נשיא דומה לאב: לחליצת כתף, ולקרוע מבחוץ, ולאחוי". ולשאר דברים - לא.

חכם שמת[עריכה]

  • מתי מאחה הבגד שקרע על חכם (קל יותר משאר קרובים): (טור וב"י)
  • רמב"ם – שולל מיד, אבל מאחה רק למחרת.

  • רמב"ן – כיון שהחזיר פניו ממיטתו מאחה מיד.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם: "כל הקורעים על חכם שמת, כיון שהחזירו פניהם מאחורי המטה – שוללין, ומאחין למחר. וחכם שבאה שמועתו {שמת}, שולל בו ביום, ומאחה למחר".

רבו המובהק שמת[עריכה]

  • כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "ועל נשיא ועל רבו מובהק - שולל למחר ואינו מאחה לעולם".

סיכום על מי שולל ועל מי מאחה[עריכה]

שלילה איחוי
על חמשת הקרובים לאחר שבעה לאחר שלושים
על הוריו לאחר שלושים אינו מאחה לעולם
על חכם שמת מיד (משיחזיר פניו / באותו יום) למחרת
על רבו המובהק / נשיא למחרת אינו מאחה לעולם

צד החליצה[עריכה]

מועד קטן כב ע"ב[עריכה]

על חכם חולץ מימין, על אב בית דין משמאל, על נשיא - מכאן ומכאן.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרא"ש והטור: "על חכם, חולץ מימין. ועל אב בית דין, משמאל. ועל נשיא, מכאן ומכאן. ועל אביו ואמו ועל רבו מובהק, רצה מכאן רצה מכאן, ואם רצה, חולץ שתיהן".

  • וכתב הרמ"א ע"פ הכל-בו בשם ר' יצחק (הובא בדר"מ ס"ק ח): "וי"א דעכשיו בזמן הזה לא נהגו לחלוץ כתף כלל, וכן נוהגין האידנא".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים