פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ל: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ל – קריעה על קטן[עריכה]
שבת קלו ע"א[עריכה]
בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ההוא ינוקא, בגו תלתין יומין שכיב. יתיב קמתאביל עילויה. אמר ליה אבוה: צוורוניתא {"מטעמים שמאכילין את האבל" (רש"י)} קבעית למיכל? אמר ליה: קים לי ביה {ידוע וברור לי} שכלו לו חדשיו.
- קטן עד שלושים יום, שלא ידוע אם כלו חודשיו: (ב"י, ט"ז ס"ק יז)
י"א (מובא ברמב"ן) – קורעים עליו, למרות שבאבלות הלכה כדברי המיקל, אבל בקריעה חייב.
רמב"ן וטור – לא קורעים עליו, שלפני ל' יום יש ספק אם כלו חודשיו, וכיוון שהקריעה מדרבנן, ספק דרבנן לקולא.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "קטן דלא קים לן ביה שכלו לו חדשיו, שמת בתוך ל' או אפילו ביום שלשים - אין קורעין עליו {משום שקריעה היא מדרבנן (ט"ז ס"ק יז)}".
- וכתב הש"ך (ס"ק מג) ע"פ הב"י, שאם ודאי לו שכלו לבנו חודשיו (כגון שבעל ופירש[1]) - חייב לקרוע ולהתאבל אף אם מת בתוך שלושים (כדלקמן סי' שעד סע' ח).
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
שבעל פעם אחת ופרש מאשתו ולא שימש עימה, ויודע בדיוק מתי בעל, וחישב שכלו לתינוק תשעה חודשים.