פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added shirat haram's seif.)
 
מ (Try fix category tree)
 
שורה 26: שורה 26:
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

גרסה אחרונה מ־16:04, 20 בינואר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ לב

סעיף לב – שמועה קרובה בחוה"מ[עריכה]

מועד קטן כ ע"ב[עריכה]

אמר רבי יוסי בר אבין: שמע שמועה קרובה ברגל, ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה - עולה לו, ואינו נוהג אלא יום אחד... קורע או אינו קורע? רבי מני אמר: אינו קורע. רבי חנינא אמר: קורע... אלא לדידך דאמרת קורע, קריעה בלא שבעה מי איכא?


  • האם קורעים על שמועה קרובה בחוה"מ: (מרדכי רמז תתפד, תוה"א שער הסוף - ענין הקריעה ד"ה באת לו, ב"י, ט"ז ס"ק יט)
  • בה"ג ורב נטרונאי גאון – לא קורעים כלל על שמועה (אפילו קרובה) בחוה"מ.

  • תשובת הגאונים ורב האי גאון – אם יספיקו לשבת שבעה אחר המועד - קורעים, אך אם לאחר המועד לא יספיקו לשבת שבעה, משום שהשמועה תהפוך להיות כבר שמועה רחוקה - לא קורעים, משום ש"אין קריעה בלא שבעה".

  • ראב"ד, רמב"ן, מהר"ם, רא"ם, מרדכי ורא"ש – קורעים בחוה"מ על שמועה קרובה (הגמ' דיברה בשמועה רחוקה).

    • הכרעה: השו"ע פסק כראב"ד וסיעתו: "שמע ברגל שמועה קרובה - קורע, ואפילו אם אחר הרגל תהיה רחוקה".[1]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. וביאר הט"ז (ס"ק יט) שאם שמע שמת קרובו ביו"ט ולאחר חוה"מ השמועה תהיה רחוקה, כיוון שביו"ט עצמו אסור לקרוע – אינו קורע כלל, כיוון שאסור לקרוע ביו"ט, ולאחר מכן השמועה כבר רחוקה, ויישב רק יום אחד ומכיוון ש"אין קריעה בלא שבעה", לא יקרע. אך אם שמע שמת בחוה"מ, אף שאחר חוה"מ השמועה תהיה רחוקה, ויישב רק יום אחד – קורע, שכיוון שמותר לקרוע בחוה"מ לא אומרים את הכלל: "אין קריעה בלא שבעה".