פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד יג: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:06, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג – הפסקת ההספד שאחר הקבורה[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "לאחר קבורה מפסיקין ההספד בין לקריאת שמע, בין לתפילה".
הפסקה לק"ש ותפילה בזמן עשיית שורה[עריכה]
ברכות יז ע"ב[עריכה]
משנה: קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו. העומדים בשורה, הפנימיים - פטורים, והחיצונים - חייבים.
וכ"פ השו"ע (או"ח סי' עב סע' ד): "קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין, וכל העם הולכין אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדים שם האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין, אם יכולים העם להתחיל ולגמור אפילו פסוק אחד קודם שיגיעו לשורה - יתחילו. ואם לאו - לא יתחילו. הגה: אם יש שהות ביום לקרות אח"כ (ב"י בשם הרמב"ן)".
עוד כתב השו"ע (או"ח סי' עב סע' ה): "העומדים בשורה לנחמו, הפנימים שרואים פני האבל - פטורים. והחיצונים, שאינם רואים פני האבל - חייבים".
סעיפים יד-טו – שני הספדים יחד[עריכה]
מסכת שמחות פרק יא הלכה ה[עריכה]
אין עושין שני הספידין בעיר אחת, אלא אם כן יש שם כדי לזה וכדי לזה; אין מקלסין שתי כלות בעיר אחת, אלא אם כן יש שם כדי קילוס לזו וכדי קילוס לזהו[1], רבי שמעון אומר אף על פי כן אסור מפני איבה.
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן (סעיף יד): "אין עושין שני הספדים {למת אחד (באה"ג ס"ק יט)} בעיר אחת, אלא א"כ יש שם רוב עם ליחלק לשנים ויהיה בכל הספד עם כדי צורכו".
עוד כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן (סעיף טו): "אין עושים שני הספדים {לשני מתים (באה"ג ס"ק כ)} בעיר אחת, אלא אם כן יש כדי לספר שבחיו של זה, ושבחיו של זה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הב"י ביאר שמדובר על הספד למת: "ופירוש שני קילוסין לספר שבחיו של זה ושבחיו של זה". וכ"פ פסק בשו"ע (כדלקמן סי' טו). אך בחידושי הגהות על הב"י (ס"ק ב) תמה על דברי הב"י, שהרי בברייתא מדובר על הקילוס של שתי כלות, וכלל לא על מתים. וכתב שאולי ניתן לתרץ ע"פ דברי הדרישה, שמדובר על שתי כלות מתות, שצריך להספיד אותן, וזה הקשר לעניין שלנו.