פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפ ב: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – מלאכה באבלות[עריכה]
המקור לאיסור מלאכה באבלות[עריכה]
מועד קטן טו ע"ב[עריכה]
אבל אסור בעשיית מלאכה, דכתיב (עמוס ה): "והפכתי חגיכם לאבל" מה חג אסור במלאכה - אף אבל אסור במלאכה.
וכ"פ הרמב"ם (הל' אבל פ"ה ה"ז): "רמז לאבל שאסור בעשיית מלאכה, זה שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה".
אופן איסור עשיית מלאכה לאבל[עריכה]
מועד קטן כא ע"ב[עריכה]
תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים - אסור במלאכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה. מכאן ואילך - עושה בצינעא בתוך ביתו, והאשה טווה בפלך בתוך ביתה.
- האם מותר לכל אבל לעשות מלאכה אחר שלושת הימים הראשונים של אבלותו: (ב"י, דר"מ ס"ק א)
רש"י, מהר"ם, מרדכי, ראב"ד וטור – מותר רק לאבל עני שאין לו מה לאכול.
ר' שמעיה – מותר אף לאבל עשיר.
- הכרעה: השו"ע פסק כרש"י וסיעתו: "מלאכה כיצד, כל ג' ימים הראשונים אסור במלאכה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה; מכאן ואילך, אם הוא עני ואין לו מה יאכל, עושה בצינעא בתוך ביתו, ואשה טווה בפלך בתוך ביתה {שהיא מלאכה של צינעה ועראי (ש"ך ס"ק א)}[1], אבל אמרו חכמים: תבא מארה לשכיניו שהצריכוהו לכך".
- וכתב רע"א (ד"ה כל ג' ימים הראשונים) בשם הרב מצבת משה (אות ד), שכל היום השלישי אסור בעשיית מלאכה, ולא אמרינן ביה מקצת היום ככולו.
כתיבה באבלות[עריכה]
כתב הכל-בו (סי' קיד) ע"פ התשב"ץ קטן (סי' תלז): "מותר לאבל לכתוב בימי אבלו על ידי שינוי כמו לכל אדם בחולו של מועד".
וכ"פ הרמ"א: "כדרך שמותר לכתוב בחול המועד, כך מותר לכתוב בימי אבלו; אבל לא בענין אחר".
וכתב ערוה"ש (סע' י) שיש להחמיר בכתיבה באבלות בכמה דברים: "אין חילוק בין מעשה אומן לאין מעשה אומן, וגם שם נתבאר דיש מקילין באגרת שאלת שלום ובאבל פשיטא שאסור בשאלות שלום".[2]
אך החזו"ע (אבלות ח"ב דברים שהאבל אסור בהם – מלאכה, סע' ה, עמ' קלז) חלק וכתב: "כל מה שמותר לכתוב בחול המועד כגון בכתב שלנו {כשכותב לצורך דבר האבד או לצורך מצווה (חזו"ע חול המועד עמ' רג)} – מותר לכתוב בימי אבלו לצורך".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכתב הטור בשם הרמב"ן (הובא גם בש"ך ס"ק א) שאם אין לאישה מספיק כסף, רשאית לעשות גם מלאכת אמנות בצינעה.
- ↑
וביאר ערוך השולחן (שם): "כוונת רבינו הרמ"א בעיקר הדבר, דכשם ששם נתבאר דמי שפרנסתו מכתיבה כגון הכותב ספר תורה תפילין ומזוזות שאסור לו לכתוב בחוה"מ, ואם אין לו מה יאכל מותר ע"ש, כמו כן סופר אבל כן, וכן בדבר האבד. אבל ודאי יש פרטים שאינם שוים".