אנציקלופדיה תלמודית:ערי הלוים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added new Talmudit entry)
 
(Added new Talmudit entry)
שורה 211: שורה 211:
==הערות שוליים==  
==הערות שוליים==  
  <references />
  <references />
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''ערים שנצטוו לתת כל השבטים לשבט לוי* לשבת בהן. 
==== המצוה ומקורה ====
מצות-עשה* מן התורה<ref>'''עי' ספה&quot;מ לרמב&quot;ם מ&quot;ע קפג; עי' סמ&quot;ג עשין קנה.'''</ref> נצטוו ישראל<ref>'''רמב&quot;ם שמו&quot;י פ&quot;י ה&quot;א; חינוך מ' תח.'''</ref> לתת לשבט לוי ערים לשבת בהן<ref>'''עי' רמב&quot;ם שם וספה&quot;מ שם; חינוך שם.'''</ref>, שנאמר: צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחֻזתם ערים לשָבת<ref>'''במדבר לה ב. עי' ספה&quot;מ שם; עי' סמ&quot;ג שם; חינוך שם.'''</ref>. ומכלל המצוה לתת להם מגרשים מסביב לעיר<ref>'''כ&quot;מ מרס&quot;ג באזהרות &quot;את ה' אלהיך תירא&quot; (סדור רס&quot;ג עמ' קפב): ושמונה וארבעים מגרשי לוי, ובאזהרות &quot;אנכי אש&quot; (סדור רס&quot;ג עמ' רג): בהרחיבי ערי מגרש למשרתי; עי' רמב&quot;ם שמו&quot;י שם; כ&quot;מ מסמ&quot;ג שם; כ&quot;מ מחינוך שם ומ' תח .'''</ref>, שנאמר: ומגרש לֶערים סביבֹתיהם תתנו ללוים וגו' ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם<ref>'''במדבר שם ב-ג. סמ&quot;ג שם.'''</ref>. ובכלל שבט לוי לענין זה, אף הכהנים<ref>'''עי' יהושע כא ד, י, יג ויט. ועי' ע' כהן: בתורת לוים.'''</ref>.
המגרשים הללו, כתבו ראשונים שהם מקום חלק<ref>'''רש&quot;י במדבר שם; רש&quot;י סוטה כז ב ד&quot;ה מגרש ורע&quot;ב סוטה פ&quot;ה מ&quot;ג: רחבה.'''</ref> פנוי לרווחה<ref>'''רש&quot;י ערכין לג ב ד&quot;ה שדה מגרש ורע&quot;ב ערכין פ&quot;ט מ&quot;ח: מכלום; חינוך מ' שמב; עי' מאירי ערובין נו ב.'''</ref> אין בו בית ולא זורעים אותו<ref>'''עי' רש&quot;י במדבר שם וסוטה שם וערכין שם; רע&quot;ב שם; עי' רע&quot;ב סוטה שם.'''</ref>, אלא נוי הוא לעיר<ref>'''רש&quot;י ורע&quot;ב ערכין שם; רש&quot;י ורע&quot;ב סוטה שם: לנוי העיר; חינוך שם: ונוי לעיר; מאירי ערובין שם: להניחו לנוי העיר.'''</ref> להיות לה לאויר<ref>'''רש&quot;י סוטה שם. '''</ref>, שכן תרגומו של מגרש: רווח<ref>'''עי' אונקלוס ויקרא כה לד ובמדבר לה ב; עי' ת&quot;י יהושע כא יט, ועוד. עי' רבנו הלל לתו&quot;כ בהר פרק ו. וכ&quot;כ רש&quot;י שבציון''' '''269 שמגרש היינו רווח.'''</ref>. ויש מהראשונים המפרש שמגרש הוא היישוב הקרוב לעיר והוא שקוראים אצלנו שבילים החיצונים יושבים בהם הרועים והאיכרים<ref>'''פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם ערכין לג ב.'''</ref>.
על שיעור המגרשים שמסביב לעיר, עי' להלן: תיאורם<ref>'''ציון''' '''220 ואילך'''</ref>. על האיסור לעשותם שדה או עיר, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם, ושם<ref>'''ציון''' '''259 ואילך. '''</ref>, על האיסור לזרוע בהם זרעים ואם יש איסור לנטוע בהם אילנות.
==== טעם המצוה  ====
בטעם המצוה לתת ערים ללויים פירשו ראשונים, מפני שאין ללויים חלק בארץ<ref>'''ספה&quot;מ לרמב&quot;ם מ&quot;ע קפג; רמב&quot;ם שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;א, לפי מנ&quot;ח מ' תח סק&quot;א; עי' ר&quot;י בכור שור במדבר לה ב; חינוך מ' תח; רלב&quot;ג במדבר שם.'''</ref>, אלא היו נתונים לעבודת ה': הלוים לשורר, והכהנים להקריב<ref>'''רד&quot;ק דהי&quot;א ו לט.'''</ref>, אבל על כל פנים אי אפשר להם בזולת ערים ישבו בהם<ref>'''עי' ר&quot;י בכור שור במדבר שם; עי' חינוך שם; רלב&quot;ג שם.'''</ref>, הם ובניהם וטפם וכל חייתם<ref>'''חינוך שם.'''</ref>, ניתנו להם ערים חלף עבודתם<ref>'''רד&quot;ק דה&quot;י שם.'''</ref>.
על האזהרה לכהנים ולויים שלא ליטול חלק בארץ-ישראל*, ע&quot;ע: הארץ וגבולותיה: החילוק<ref>'''ציון 161 ואילך. '''</ref> וע' כהן<ref>'''ציון 701 ואילך.'''</ref>.
==== הזמן שהמצוה נוהגת  ====
המצוה לתת ערים ללויים כתבו ראשונים שנוהגת בזמן שישראל שרויים על אדמתם<ref>'''חינוך מ' תח.'''</ref>, והערים האלה ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון וגו', וידברו אליהם וגו' ה' צִוה ביד משה לתת לנו ערים לשָבת ומגרשיהן לבהמתנו, ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'<ref>'''יהושע כא א-ג.'''</ref>. והיתה חלוקתם בגורל, כמפורש בכתוב<ref>'''שם ד-ו, ח, י, כ ולח; דהי&quot;א ו לט, מו, מח ונ. וע&quot;ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 134 ואילך, שכל ארץ ישראל נתחלקה ע&quot;פ הגורל.'''</ref>. וכתבו ראשונים שלעתיד לבא אחר ירושה וישיבה מיד נקיים מצות-עשה* זו<ref>'''חינוך שם.'''</ref>.
על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע&quot;ע ימות המשיח<ref>'''ציון 184 ואילך.'''</ref> וע' כהן<ref>'''ציון 708.'''</ref>.
==== המחוייבים במצוה ====
המצוה לתת ערים ללויים, כתבו גאונים וראשונים שהיא מן המצוות המוטלות על הציבור כולם<ref>'''עי' בה&quot;ג בהקדמה פרשיה מו, שמנאה בכלל הפרשיות חוקים ומשפטים המסורים לציבור; '''
'''חינוך מ' תח.'''</ref>, ויותר על ראשי העם<ref>'''חינוך שם.'''</ref>.
=== הערים  ===
==== מספר הערים ====
מספר הערים שנצטוו לתת ללויים מפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח<ref>'''ע&quot;ע ערי מקלט. '''</ref> ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>'''במדבר לה ו.'''</ref>. וכן ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'<ref>'''יהושע כא ג.'''</ref>, כל ערי הלוים בתוך אחֻזת בני ישראל ערים ארבעים ושמֹנה ומגרשיהן<ref>'''שם לט. ובימי ירבעם עזבו את עריהם שבארץ עשרת השבטים, עי' דהי&quot;ב יא יג-יד, ומיוחס לרש&quot;י שם יד. '''</ref>.
במספר זה נסתפקו אחרונים אם גזרת-הכתוב* הוא ליתן להם מערי שבעה העממים מ&quot;ח עיר<ref>'''על הנתינה לעתיד לבוא, כשיהיו בידינו הקיני הקניזי והקדמוני, עי' ציון''' '''129 ואילך. '''</ref>, ואם אחר כך נתרבו הלויים ואינו מספיק להם, מכל מקום אין נותנים להם יותר, או שבשעת חילוק הארץ היה מספיק להם, ולדורות הבאים צריכים ליתן יותר אם יצטרכו<ref>'''מנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ג במהד' מ&quot;י). '''</ref>. וכתבו שלדעת הסוברים שלעתיד לבוא נוטלים הלויים חלק בארץ<ref>'''ע&quot;ע ימות המשיח ציון 184 ואילך. '''</ref>, לא יתנו ישראל ערים להם, מלבד ערי-מקלט*<ref>'''מנ&quot;ח מ' תקכ (סק&quot;א במהד' מ&quot;י), בד' סמ&quot;ג לאוין רעו. '''</ref>.
על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע&quot;ע ימות המשיח<ref>'''ציון 184 ואילך.'''</ref> וע' כהן<ref>'''ציון 708.'''</ref>.
==== החלוקה לשבטים ====
ערי הלויים צריכים להינתן מכל שבט ושבט<ref>'''עי' תיוב&quot;ע שבציון''' '''38; עי' רש&quot;י ור&quot;י קרא יהושע כא ה.'''</ref>, ונחלקו הדעות:
א) יש סוברים שזהו שנאמר: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלוּ יתן מעריו ללוים<ref>'''במדבר לה ח. ר&quot;י קרא יהושע שם.'''</ref>, כלומר: משבט שעמו רב תרבו ומשבט שעמו מועט תמעיטו<ref>'''תיוב&quot;ע במדבר שם; עי' אחרונים שבציון''' '''40 ואילך.'''</ref>. וכן עשו בימי יהושע<ref>'''עי' יהושע שם ד-לז. עי' רש&quot;י ור&quot;י קרא יהושע שם ה.'''</ref>, נתנו מכל השבטים ארבע עיר לכל אחד, ורק מיהודה ושמעון לא נשתוו, מיהודה היה שמונה עיר, ומשמעון עיר אחת, ומנפתלי שלוש<ref>'''עי' מלבי&quot;ם יהושע שם ד; העמק דבר במדבר שם.'''</ref>, על פי הציווי: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו<ref>'''עי' מלבי&quot;ם יהושע שם; עי' העמק דבר שם.'''</ref>.
ב) ויש סוברים שאין הציווי אמור בשבטים, אלא בבתי האבות, שבתי האבות שנחלו הרבה, מהם יקחו ערים מרובות<ref>'''עי' רמב&quot;ן במדבר לה ח; עי' רי&quot;ד יהושע כא טו.'''</ref>, שהשבטים שווים היו בנחלה<ref>'''רמב&quot;ן שם כו נד ולה ח.'''</ref>, ואע&quot;פ שאין מספר הערים אשר נתנו ללויים שוה לשבטיהם<ref>'''עי' ציון''' '''40.'''</ref>, מפני שווי הערים היה שהיו חשובות זו מזו, כי בשומא נתחלקה הארץ<ref>'''ע&quot;ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 147. רמב&quot;ן שם לה ח.'''</ref>. תדע, שהרי נתנו מיהודה ושמעון ובנימין ערים י&quot;ג וממטה יששכר אשר ונפתלי וחצי מנשה י&quot;ג, ואלו מרובים על הראשונים במנינם<ref>'''עי' במדבר כו כב, במנין בערבות מואב, שמנין בני יהודה 67500, ושם יד, שמנין בני שמעון 22200, ושם מא, שמנין בני בנימין 54600, והסך הכולל: 144300, ועי' שם כה, שמנין בני יששכר 64300, ושם מז, שמנין בני אשר 53400, ושם נ, שמנין בני נפתלי 45400, ושם לד, שמנין בני מנשה 52700, והסך הכולל: 215800. רמב&quot;ן שם לה ח.'''</ref>, ונתנו ממטה אפרים ערים ארבע וממטה דן ערים ארבע, והיו בני דן כפלים כבני אפרים<ref>'''עי' במדבר כו לז, במנין הנ&quot;ל, שמנין בני אפרים 32500, ושם מג, שמנין בני דן 64400. רמב&quot;ן שם לה ח.'''</ref>. ומבתי האבות מאת הרב הרבו, שכן נתנו לכהנים את חברון ואת דביר, ושניהם משל כלב היו<ref>'''עי' יהושע טו יג וטו. רי&quot;ד שם ו טו.'''</ref>.
==== תחת כיבוש הכנענים ====
יש שכתבו כי בעת שנפל הגורל לתת הערים המנויים בספר יהושע<ref>'''עי' ציון''' '''54 ואילך. '''</ref>, היו כמה מאלה הערים עדיין ביד הכנענים<ref>'''עי' יהושע יג יג, וטו סג, וטז י, ויז יב-יג, ושופטים א יט כא כז וכט-לג. עי' רד&quot;ק דהי&quot;א ו לט, בשם י&quot;מ.'''</ref>, והפרישו ערים אחרות תחתיהן, שישבו בהם הלויים עד שכבשו את הערים שלהם<ref>'''עי' רד&quot;ק שם, ושכענין זה נמצא בתוספ' מכות (פ&quot;ב, והובא ברד&quot;ק בקיצור, ובקצת שינוי): אע&quot;פ שהפריש שכם בהר אפרים לא היתה קולטת, הפריש קרית יערים תחתיה עד שכיבש את שכם וכו'. '''</ref>, ולכן מצאנו בספר דברי הימים כמה ערים בשמות משונים מאלה שנזכרו בספר יהושע<ref>'''עי' ציונים''' '''61,''' '''63, ועוד. עי' רד&quot;ק שם.'''</ref>. ויש שכתבו בטעם חילופי השמות, שכן תראה ברוב השמות בעברי בשמות בני אדם ובשמות הערים, כי אינם קופדים בחילוף אות אחת או שתים בשם, ופעמים קוראים אותם בשני שמות שאינם דומים זה לזה, וקורא אותם במקום אחד בשם האחד ובמקום אחר בשם האחר<ref>'''רד&quot;ק שם ד כד, וציינו הרד&quot;ק שם ו לט, בפי' הא': והוא כמו שכתבתי לך בשמות בני אדם; מצודת דוד שם מב, כעי&quot;ז בקיצור נמרץ.'''</ref>.
==== ערי הכהנים ====
ויצא הגורל למשפחות הקהתי<ref>'''עי' יהושע כא ד.'''</ref>, ויהי הגורל הראשון לבני אהרן<ref>'''עי' יהושע כא י; עי' דהי&quot;א ו לט. ועי' בהגר&quot;א דה&quot;י שם. ועי' רד&quot;ק ומנחת שי יהושע שם. '''</ref>, ממטה יהודה וממטה שמעון וממטה בנימין ערים שלוש עשרה<ref>'''עי' יהושע שם ד. '''</ref>, ובהם עיר מקלט<ref>'''ע&quot;ע ערי מקלט.'''</ref> אחת, היא חברון<ref>'''עי' יהושע שם יג ודה&quot;י שם מב. בהגר&quot;א שם נא (במהד' מוה&quot;ק: מה ונא).'''</ref>. ויתנו להם - ממטה יהודה<ref>'''עי' יהושע שם ט ומלבי&quot;ם שם ד. '''</ref> - את קרית ארבע היא חברון ואת מגרשיהָ<ref>'''עי' יהושע שם י-יא; דה&quot;י שם מ ומב: חברון. ועי' יהושע שם יב ודה&quot;י שם מא, שאת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה.'''</ref>, ואת לִבְנָה ואת מגרשיה, ואת יַתִּר ואת מגרשיה, ואת אשתְּמֹעַ ואת מגרשיה, ואת חֹלֹן - ובספר דברי הימים: חילֵז<ref>'''דה&quot;י שם מג, לגירסת כ&quot;י ארם צובא, ומנחת שי שם, בשם ספרים מדויקים כ&quot;י וד' נפולי (ונ' מדבריו שכן מוכח מהמסורה. ועי' דעת מקרא דה&quot;י ח&quot;א עמ' 176, שכ&quot;ה גם בכ&quot;י לנינגרד וכ&quot;י ששון 1053). במק&quot;ג ד' ונציה (ומשם במנחת שי שם, בשם ספרי הדפוס, ובהרבה תנ&quot;כים ומק&quot;ג): חילן.'''</ref> - ואת מגרשיה, ואת דביר ואת מגרשיה, ואת יֻטָּה ואת מגרשיה, ואת בית שמש ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם יג-טז; דה&quot;י שם מב-מד, ונחסר יוטה, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב&quot;ם שבציון''' '''13, ועי' ציון''' '''8 ואילך שי&quot;מ בע&quot;א).'''</ref>. וממטה שמעון נתנו את עין - ובספר דברי הימים: עשן<ref>'''דה&quot;י שם מד, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א. '''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''עי' יהושע שם ד וטז, ומלבי&quot;ם שם ד. '''</ref>. וממטה בנימין, את גבעון ואת מגרשיה, את גבע ואת מגרשיה, את ענתות ואת מגרשיה, ואת עלמון - ובספר דברי הימים: עָלֶמֶת<ref>'''דה&quot;י שם מה ורלב&quot;ג, ורש&quot;י ור&quot;י קרא ורד&quot;ק יהושע שם יח.'''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם יז-יח; דה&quot;י שם, בשינוי סדר, ונחסר גבעון, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב&quot;ם שבציון''' '''13, ועי' ציון''' '''8 ואילך שי&quot;מ בע&quot;א).'''</ref>.
==== ערי הלויים בני קהת ====
לבני קהת הנותרים<ref>'''יהושע כא ה. וכעי&quot;ז באריכות ביהושע שם כ. '''</ref>, הם בני משה ובני יצהר חברון ועוזיאל<ref>'''רש&quot;י שם ה. '''</ref>, שאר הלויים שמבני קהת, ולפי שיצאו ממנו כהנים, אמר על הלויים: הנותרים<ref>'''בהגר&quot;א דהי&quot;א ו מו. '''</ref>, ויהי ערי גורלם<ref>'''יהושע שם כ.'''</ref> ממטה אפרים<ref>'''יהושע שם ה וכ; דה&quot;י שם נא.'''</ref> וממטה דן<ref>'''יהושע שם ה וכג. ועי' ציון''' '''80.'''</ref> ומחצי מטה מנשה<ref>'''יהושע שם ה וכה; דה&quot;י שם מו ונה. '''</ref> ערים עשר<ref>'''יהושע שם כו; דה&quot;י שם מו.'''</ref>, ובהם עיר מקלט<ref>'''ע&quot;ע ערי מקלט.'''</ref> אחת, היא שכם<ref>'''עי' יהושע שם כא; בהגר&quot;א דה&quot;י שם נא.'''</ref>. ויתנו להם - ממטה אפרים<ref>'''יהושע שם כ.'''</ref> - את שכם ואת מגרשיה, ואת גזר ואת מגרשיה, ואת קִבְצַיִם - ובספר דברי הימים: יָקְמְעָם<ref>'''דה&quot;י שם נג, ורד&quot;ק ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א. '''</ref> - ואת מגרשיה, ואת בית חורון ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם כא-כב; דה&quot;י שם נב-נג. '''</ref>. וממטה דן, את אֶלְתְּקֵא ואת מגרשיה, את גִּבתון ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם כג. בדה&quot;י נחסרו שני הערים הללו, ועי' בהגר&quot;א שם נד, שכ' שבדה&quot;י קיצר ולא פירש. אף הערים שבציון הבא, שנזכרו בדה&quot;י, לא נזכר שם שהם ממטה דן, ועי' רד&quot;ק שם הטעם, כי זכר הערים שסמוכות לערי בני אפרים וידוע כי לבני דן היו, ועי' בהגר&quot;א שם, שכ' שבדה&quot;י קיצר ולא פירש. ועי' רלב&quot;ג שם נא. ועי' מצודות דוד שם שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב&quot;ם שבציון''' '''13, ועי' ציון''' '''8 ואילך שי&quot;מ בע&quot;א).'''</ref>, ואת אַיָּלון ואת מגרשיה, ואת גת רִמון ואת מגרשיה<ref>'''עי' יהושע שם כד; דה&quot;י שם נד. '''</ref>. וממחצית מטה מנשה, את תענך - ובספר דברי הימים: ענר<ref>'''דה&quot;י שם נה, ורלב&quot;ג שם. '''</ref> - ואת מגרשיה ואת גת רִמון - ובספר דברי הימים: בלעם<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג שם. '''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם כה. ועי' רד&quot;ק שם כד, שאף בחצי שבט מנשה נזכר גת רמון (עי' ציון''' '''81), שכל אחד מהם היה לו עיר ששמה גת רמון.'''</ref>.
==== ערי הלויים בני גרשון ====
לבני גרשון<ref>'''יהושע כא ו וכז; דהי&quot;א ו מז ונו: גרשום (עי' מנחת שי שם מז).'''</ref> ממשפחות הלוים<ref>'''יהושע שם כז. '''</ref>, מחצי מטה מנשה<ref>'''יהושע שם ו וכז; דה&quot;י שם מז.'''</ref> שבעבר הירדן<ref>'''עי' יהושע שם ו ודה&quot;י שם מז: מנשה בבשן, ויהושע שם כז: ודה&quot;י שם נו: גולן בבשן; בהגר&quot;א דה&quot;י שם נא.'''</ref> וממטה יששכר<ref>'''יהושע שם ו וכח; דה&quot;י שם מז ונז.'''</ref> וממטה אשר<ref>'''יהושע שם ו ול; דה&quot;י שם מז ונט. '''</ref> וממטה נפתלי<ref>'''יהושע שם ו ולב; דה&quot;י שם מז וסא.'''</ref> ערים שלש עשרה<ref>'''יהושע שם ו ולג; דה&quot;י שם מז.'''</ref>, ובהם שני ערי-מקלט*, גולן, וקֶדֶשׁ בגליל<ref>'''עי' יהושע שם כז ולב; בהגר&quot;א דה&quot;י שם נא.'''</ref>. מחצי מטה מנשה, את גולן ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם כז: גולן (קרי, וכתיב: גלון) בבשן; דה&quot;י שם נו: גולן בבשן.'''</ref>, ואת בעשתרה - ובספר דברי הימים: עשתרות<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג.'''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם. '''</ref>. וממטה יששכר, את קִשיון - ובספר דברי הימים: קדש<ref>'''דה&quot;י שם נז, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה, את ירמות - ובספר דברי הימים: ראמות<ref>'''דה&quot;י שם נח, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה, ואת עין גנים - ובספר דברי הימים: עָנֵם<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א'''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם כח-כט. '''</ref>. וממטה אשר, את משאל - ובספר דברי הימים: משל<ref>'''דה&quot;י שם נט, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה, ואת עבדון ואת מגרשיה, ואת חלקת - ובספר דברי הימים: חוּקֹק<ref>'''דה&quot;י שם ס, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה, ואת רְחֹב ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם ל-לא; דה&quot;י שם נט-ס.'''</ref>. וממטה נפתלי, את קדש בגליל ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם לב; דה&quot;י שם סא.'''</ref>, ואת חַמֹּת דֹּאר - ובספר דברי הימים: חַמּוֹן<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה, ואת קרתן - ובספר דברי הימים: קִרְיָתַיִם<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א.'''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם. '''</ref>.
==== ערי הלויים בני מררי ====
לבני מררי<ref>'''יהושע כא ז; עי' יהושע שם לד; דהי&quot;א ו ס.'''</ref>, ממטה ראובן<ref>'''יהושע שם ז; דה&quot;י שם סג.'''</ref> וממטה גד<ref>'''יהושע שם ז ולו; דה&quot;י שם סה.'''</ref> וממטה זבולֻן<ref>'''יהושע שם ז ולד; דה&quot;י שם סב.'''</ref> ערים שתים עשרה<ref>'''יהושע שם ז ולח.'''</ref>, ובהם שני ערי מקלט, בצר<ref>'''עי' יהושע כ ח (ועי' ציון''' '''115); בהגר&quot;א דה&quot;י שם נא. '''</ref> ורמות בגלעד<ref>'''עי' יהושע ו לו; בהגר&quot;א דה&quot;י שם.'''</ref>. ממטה ראובן, את בצר ואת מגרשיה, ואת יהצה ואת מגרשיה, ואת קדמות ואת מגרשיה, ואת מֵיפַעַת ואת מגרשיה<ref>'''דה&quot;י שם סג-סד. רד&quot;ק יהושע שם ז, שיש ספרים מוגה ביהושע, ושלא ראה פסוקים אלו בשום ספר ישן מדוייק אלא מוגהים במקצתם, ושמתשובת רב האי נראה כי אינה כתובה בספריהם; מנחת שי שם לו, בשם דפוסים ישנים וספרי ספרד ישנים כ&quot;י.'''</ref>. ממטה זבולן, את יקנעם ואת מגרשיה, את קרתה ואת מגרשיה, את דמנה - ובספר דברי הימים: רִמונו<ref>'''דה&quot;י שם סב, ורלב&quot;ג.'''</ref> - ואת מגרשיה, את נהלל - ובספר דברי הימים: תבור<ref>'''דה&quot;י שם, ורלב&quot;ג ובהגר&quot;א. '''</ref> - ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם לד-לה. ועי' רלב&quot;ג ובהגר&quot;א דה&quot;י שם, שבדה&quot;י השמיט את יקנעם וקרתה. ועי' מצודת דוד שם סג שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב&quot;ם שבציון''' '''13, ועי' ציון''' '''8 ואילך שי&quot;מ בע&quot;א).'''</ref>. וממטה גד, את רמֹת בגלעד ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם לו; דה&quot;י שם סה: ראמות. '''</ref>, ואת מחנים ואת מגרשיה, ואת חשבון ואת מגרשיה, ואת יעזר ואת מגרשיה<ref>'''יהושע שם לו-לז; דה&quot;י שם סה-סו: יעזיר.'''</ref>.
==== בבית שני ====
בבית שני, שלא היו רק שני שבטים ולא כבשו כל ארץ ישראל<ref>'''מנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ג במהד' מ&quot;י), ע&quot;פ חולין ז א. '''</ref>, נסתפקו אחרונים אם נתנו לכל שבט ארבעה ערים, או לפי ערך הארץ שכבשו<ref>'''מנ&quot;ח שם. '''</ref>.
==== לעתיד לבוא ====
לעתיד לבוא - בימות-המשיח*<ref>'''רמב&quot;ם שבציון הבא: בימי המלך המשיח; רמב&quot;ם שבציון''' '''130: בימי המשיח.'''</ref> - יוסיפו עוד שלוש ערי-מקלט* על השש<ref>'''עי' ת&quot;ק בספרי שופטים קפה; עי' רש&quot;י דברים יט ט; עי' רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;ד; עי' רלב&quot;ג שם.'''</ref>, כמו שמפורש בכתוב: ואם ירחיב ה' אלהיך את גבֻלך כאשר נשבע לאבֹתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבֹתיך וגו' - ארץ קיני קניזי וקדמוני<ref>'''רש&quot;י דברים יט ח; רמב&quot;ם שם. '''</ref>, שהבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים<ref>'''עי' רש&quot;י בראשית טו יט; רמב&quot;ם שם.'''</ref>, והם אדום מואב ועמון<ref>'''רש&quot;י שם, ע&quot;פ ישעיהו יא יד; רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע ימות המשיח ציון 162 ואילך. '''</ref> - ויספת לך עוד שלש ערים<ref>'''דברים שם ח-ט; רמב&quot;ם שם.'''</ref>. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקניזי והקדמוני<ref>'''רמב&quot;ם שם. ועי' מנ&quot;ח מ' תקכ סק&quot;א, שלא נודע מקורו. '''</ref>. וכשמוסיפים ערי מקלט אחרות בימי המשיח, הכל ללויים<ref>'''רמב&quot;ם שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;א.'''</ref>.
נתינה זו נסתפקו בה אחרונים אם היא בדוקא ולא יותר, ובארץ שבעה עממים יש קרוב לשבע ערים לכל אומה, ובשלוש אומות לעתיד לבוא יהיה עיר אחת בכל אומה<ref>'''עי' מנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ג במהד' מ&quot;י), לצד שמ&quot;ח עיר שבכתוב הם דוקא ולא יותר (עי' ציון''' '''36 ואילך). '''</ref>, וצידדו בדעת הסוברים שאף בארץ שלוש אומות אין ללויים חלק<ref>'''ע&quot;ע ימות המשיח ציון 170 ואילך.'''</ref>, שודאי ייתנו להם ערים נוספות לשבת<ref>'''עי' מנ&quot;ח שם, בד' ראב&quot;ד בהשגות שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;י.'''</ref>.
בשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח<ref>'''ע&quot;ע ימות המשיח ציון 183.'''</ref>, נסתפקו אחרונים, לסוברים שייטלו תרומות-ומעשרות* אע&quot;פ שהם תמורת החלק בארץ ישראל שאין להם, אם משום שיש ללויים חלק בהם, לא ייתנו להם ערים כלל, או שמכל מקום מצוה על ישראל ליתן להם ערים מחלקם, כמו תרומות ומעשרות<ref>'''עי' מנ&quot;ח מ' תח סק&quot;א, בד' רמב&quot;ם תרומות פ&quot;א ה&quot;ג ושמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;י.'''</ref>. ובדעת הסוברים שלא ייטלו תרומות ומעשרות, כתבו אחרונים שודאי לא ייתנו להם ערים נוספות, מלבד ערי-מקלט* הנוספים אז<ref>'''עי' מנ&quot;ח שם, בד' ראב&quot;ד שמו&quot;י שם.'''</ref>.
על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע&quot;ע ימות המשיח<ref>'''ציון 184 ואילך.'''</ref> וע' כהן<ref>'''ציון 708.'''</ref>. על שלוש ארצות הקיני הקניזי והקדמוני, שנחלקו בהם הדעות אם יש ללויים חלק ונחלה בהם, ע&quot;ע ימות המשיח<ref>'''ציון 170 ואילך. '''</ref>. על הפרשת ערי המקלט, ע&quot;ע ערי מקלט, ושם, על הסוברים שלעתיד לבוא יפרישו עוד שש ערים או תשע ערים.
=== בתור ערי-מקלט*  ===
ארבעים ושתים עיר שבאו לחלק הלויים, מלבד השש שהובדלו - לערי-מקלט* - כולן קולטות<ref>'''עי' מכות י א; עי' רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;ט; עי' סמ&quot;ג עשין עו; עי' חינוך מ' תקכ; מאירי שם.'''</ref>, שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>'''במדבר לה ו. עי' גמ' שם.'''</ref>. בצורת הלימוד נחלקו הדעות: יש סוברים שהדבר נלמד מהקש*<ref>'''עי' רמב&quot;ם שם; עי' סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.'''</ref>, שנאמר שם: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר<ref>'''במדבר שם ז.'''</ref>, הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט<ref>'''רמב&quot;ם שם; סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.'''</ref>. ויש סוברים שהדבר נלמד מהמילה &quot;ועליהם&quot;<ref>'''עי' רב כהנא במכות יג א, בדעת ר' יהודה במשנה שם: ועליהם תתנו כי הנך לקליטה; הכתב והקבלה שם ו; העמק דבר שם.'''</ref>, אם משום שמילת &quot;על&quot; ישמש על ההשתוות<ref>'''הכתב והקבלה שם, ע&quot;פ תיוב&quot;ע ויקרא כז יח ומחברת הערוך ע' עלה.'''</ref>, וכן &quot;ועליהם&quot; טעמו כמוהם, להשוות המ&quot;ב לשש להיות כמוהם לקליטה<ref>'''הכתב והקבלה במדבר שם. ועי' מאירי שם, שפי' עליהם: ר&quot;ל מלבד אותן השש, וכ&quot;מ מר&quot;י בכור שור שם. '''</ref>, או שהדבר נלמד מכך שנאמר: ועליהם תתנו, ולא &quot;ועוד תתנו&quot;<ref>'''העמק דבר שם.'''</ref>.
==== שלא מדעת ====
אע&quot;פ שכל ערי הלויים קולטות, יש הפרש בין השש שהובדלו - לערי-מקלט*<ref>'''ר&quot;ח מכות י א; רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;י; סמ&quot;ג עשין עו; חינוך מ' תקכ. '''</ref> - לשאר ארבעים ושתים<ref>'''עי' אביי בגמ' שם; עי' רמב&quot;ם שם; עי' ר&quot;י בכור שור וחזקוני במדבר לה ו; מאירי שם: לאותן מ&quot;ב.'''</ref> ערי הלויים<ref>'''עי' אביי בגמ' שם; עי' ר&quot;ח ורמב&quot;ם וחינוך ומאירי שם; סמ&quot;ג שם. '''</ref>, שאותן שהובדלו ונתייחדו לכך קולטות אפילו שלא לדעת<ref>'''עי' אביי בגמ' שם; עי' ר&quot;ח ורמב&quot;ם ור&quot;י בכור שור וסמ&quot;ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.'''</ref>, שנכנס לשם במקרה שלא בכוונת קליטה<ref>'''מאירי שם.'''</ref>, שלא היה יודע שהיא קולטת<ref>'''רש&quot;י שם ד&quot;ה בין לדעת; עי' ריטב&quot;א שם; מנ&quot;ח שם (סק&quot;ב במהד' מ&quot;י).'''</ref>, או שהוא סבור שהיא עיר אחרת<ref>'''מאירי שם.'''</ref>, או שנכנס ישן בכתף אחרים או על גבי בהמה<ref>'''ריטב&quot;א שם.'''</ref>, ושאר ערי הלוים אין קולטות אלא אם כן נכנס שם לדעת קליטה<ref>'''עי' אביי שם; עי' ר&quot;ח ורמב&quot;ם ור&quot;י בכור שור וסמ&quot;ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.'''</ref>, שנתכווין להינצל שם<ref>'''ר&quot;י בכור שור וחזקוני שם.'''</ref>.
בצורת הלימוד מהכתוב שיש הפרש בין ערי מקלט לשאר ערי הלויים, כתבו אחרונים, שמזה שלא כלל את כולם יחד בנתינה אחת, שנאמר: את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר<ref>'''במדבר לה ו.'''</ref>, אנו למדים שאין להם השתוות מוחלטת, שהשש קולטות אף כשבא הרוצח לשם שלא לדעת, והארבעים ושתים רק כשבא להם לדעת<ref>'''הכתב והקבלה שם, ושלכן לא נאמר: כמוהם תתנו, שאז היה משמעותו השתוות גמורה. ועי' העמק דבר שם.'''</ref>.
נכנס שלא לדעת, ואח&quot;כ נתוודע לו שהעיר קולטת, נסתפקו אחרונים אם נחשב הדבר כידיעה, או שצריך שיידע שהיא קולטת בשעת כניסה<ref>'''מנ&quot;ח מ' תקכ (סק&quot;ב במהד' מ&quot;י), וצידד בד' רש&quot;י מכות י א ד&quot;ה בין לדעת, שצריך שיידע בשעת כניסה. '''</ref>.
==== העלאת שכר ====
אם בארבעים ושתים ערי הלויים שאינן ערי-מקלט* מעלים הרוצחים שכר, נחלקו אמוראים: לדעת רב כהנא מעלים שכר<ref>'''מכות יג א, שר' יהודה ור' מאיר שנחלקו במשנה שם, נחלקו בשש ערי מקלט, וע&quot;ע ערי מקלט.'''</ref>. ולדעת רבא נחלקו תנאים בדבר, שר' יהודה סובר שמעלים שכר, שלדעתו &quot;ועליהם תתנו&quot;<ref>'''במדבר לה ו. '''</ref> משווה המ&quot;ב לשש לקליטה<ref>'''עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' יהודה במשנה שם; תוי&quot;ט שם פ&quot;ב מ&quot;ח.'''</ref>, ור' מאיר סובר ש&quot;ועליהם תתנו&quot; משווה המ&quot;ב לשש לענין שכר, מה בשש אין מעלים שכר, שנאמר: לכם - והיו לכם הערים למקלט<ref>'''במדבר לה יב. רש&quot;י מכות שם ד&quot;ה לכם; תוי&quot;ט שם. '''</ref>. או: ערי מקלט תהיינה לכם<ref>'''במדבר שם יא. פסקי רי&quot;ד שם. '''</ref> - לכם, לכל צרכיכם<ref>'''עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם; תוי&quot;ט שם. '''</ref>, שאין צריכים להעלות שום דבר ללוים<ref>'''תוס' שם ד&quot;ה לכם.'''</ref>, אף במ&quot;ב אין מעלים שכר<ref>'''עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם.'''</ref>, אלא חייבים הלויים ליתן להן בית דירה בחנם, ואף על פי שהיו הערים שלהם<ref>'''פסקי רי&quot;ד שם. ועי' ירו' מכות פ&quot;ב ה&quot;ו ומע&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;ה וסוטה פ&quot;ט ה&quot;ב, שמביא טעמים אחרים למחלוקת התנאים, אך אינו מבאר אם נחלקו בערי מקלט או בשאר ערי הלויים.'''</ref>.
שכר זה שמעלים ללויים, כתבו ראשונים דהיינו שמעלים שכר ללויים שהרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה<ref>'''עי' ר&quot;ח שם; רש&quot;י שם ד&quot;ה מעלים; עי' ראשונים שבציון''' '''173; ר&quot;י מלוניל שם, בפי' המשנה; מאירי שם י א ויג א.'''</ref>, או שאמהות הרוצחים היו מעלות שכר הבתים ללויים<ref>'''פסקי רי&quot;ד שם, בפי' המשנה שם: מעלות, לגי' ירו' שם ומאירי שם ועוד. ועי' רש&quot;י שם ומאירי שם. '''</ref>, אבל מס וארנונא שהוא תשלומים שעל יושבי העיר לשלם בעד ישיבתם בעיר, אין צריכים לשלם<ref>'''ערוך לנר שם, בד' רש&quot;י. '''</ref>. ויש מהראשונים מפרשים שהרוצחים צריכים להעלות מס וארנונא ללויים<ref>'''תוס' שם ד&quot;ה מעלים.'''</ref>, וכל שכן שכר דירה<ref>'''ערוך לנר שם, בד' תוס' שם. '''</ref>.
להלכה פסקו ראשונים שרוצח הדר בשאר ערי הלויים נותן שכר לבעל הבית<ref>'''רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;י; סמ&quot;ג עשין עו; מאירי מכות י א ויג א; רע&quot;ב שם פ&quot;ב מ&quot;ח.'''</ref>, שהעיקר שמחלוקת התנאים היא בארבעים ושתים עיר<ref>'''עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם; עי' רע&quot;ב שם; עי' תוי&quot;ט שם, בשמו; עי' תפא&quot;י שם.'''</ref>, והלכה כר' יהודה<ref>'''פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם; רע&quot;ב שם: ואין הלכה כר' מאיר; כס&quot;מ שם. וע&quot;ע הלכה: כללי הלכה בתנאים ציון 502, שר' היודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה.'''</ref>.
==== לעתיד לבוא ====
בדעת הסוברים שלעתיד לבוא ייתנו ללויים ערים נוספות לשבת<ref>'''עי' ציון''' '''138 ואילך.'''</ref>, מלבד ערי-מקלט* שיתווספו להם, הסתפקו אחרונים אם הערים הנוספות קולטות, או שדוקא מ&quot;ח הערים קולטות מגזרת-הכתוב*, אבל שאר הערים אינם קולטים<ref>'''עי' מנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ה במהד' מ&quot;י).'''</ref>. וכן בדעת הסוברים שבשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח יש ללויים חלק, ומכל מקום ייתנו להם ערים לשבת<ref>'''עי' ציון''' '''141.'''</ref>, הסתפקו אחרונים אם עריהם קולטים, או שאין הערים שנוטלים בנחלתם קולטים כלל, אפילו אם מפרישים ערים מיוחדים לערי-מקלט*, שאפשר שגזרת-הכתוב שדוקא ערים שנותנים להם ישראל חלק נחלתם כמו שמבואר בתורה קולטים, אבל לא בערים שנוחלים כמו כל ישראל<ref>'''עי' מנ&quot;ח מ' תקכ סק&quot;א.'''</ref>.
=== תיאורם ===
==== גודלם ====
ערים הללו - הניתנים ללויים<ref>'''רש&quot;י ערכין לג ב ד&quot;ה ערים הללו. ועי' ציון''' '''179. '''</ref> - אין עושים אותן לא טירים - מעין מגדלים<ref>'''עי' רבינו גרשום שם; עי' מוסף הערוך ע' טר. ועי' ס' הערוך שם, שהביא הכתוב בבראשית כה טז: בחצריהם ובטירֹתם, ועי' ראב&quot;ע שם ורד&quot;ק שם ותהלים סט כו וס' השרשים לרד&quot;ק ע' טיר. '''</ref> - קטנים<ref>'''ברייתא במכות י א: טירין; ברייתא בערכין שם, לגירסת רבינו גרשום ושטמ&quot;ק שם. לגירסתנו: כפרים (וכ&quot;מ שגרס הרלב&quot;ג שבציון''' '''181), וברש&quot;י שם ד&quot;ה אין עושים: ערים, ובשטמ&quot;ק הגיה כגירסתו הנ&quot;ל.'''</ref>, ולא כרכים גדולים, אלא עיירות בינוניות<ref>'''ברייתא במכות וערכין שם; רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;ח, לפי מל&quot;מ שם (וכעי&quot;ז במנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ד במהד' מ&quot;י) ). ועי' ירו' מכות פ&quot;ב ה&quot;ו מעי&quot;ז על ערי-מקלט (ע&quot;ע). ועי' ס' הערוך שם וערה&quot;ש שם. ועי' רש&quot;י מכות י א ד&quot;ה ערים הללו ומאירי מכות שם: ערי מקלט, ולכאו' אין סברא לומר שבדוקא ולא ערי הלויים (וסותר לרש&quot;י שבציון הקודם), הן מצד הסברא, שאין טעם לחלק, והן משום שהמאירי שם מונה הדברים שיש הפרש בהם בין ערי הלויים לערי מקלט (עי' ציונים''' '''155 ואילך,''' '''168 ואילך) ואינו מונה ד&quot;ז. '''</ref>.
במקור לימוד דין זה מהכתוב, כתבו ראשונים שנאמר: ונתנו ללוים וגו' ערים<ref>'''במדבר לה ב. עי' רלב&quot;ג שם.'''</ref>, ושם &quot;עיר&quot; יאמר בסתם על עיר בינוני, כי הכפר יקרא &quot;עיר קטנה&quot;<ref>'''רלב&quot;ג שם. ועי' קהלת ט יד.'''</ref>, והכרך &quot;עיר גדולה&quot;<ref>'''רלב&quot;ג שם. ועי' יהושע י ב.'''</ref>, למדנו מזה שאלו העיירות היו בינוניות, לא גדולות ולא קטנות<ref>'''רלב&quot;ג שם.'''</ref>.
בטעם שאין עושים אותם טירים קטנים כתבו ראשונים, שאין מזונות מצויים שם<ref>'''רש&quot;י מכות י א ד&quot;ה טירין.'''</ref>, והם ערי מקלט, וצריכים שיהא שם יישוב לבית מנוס לרוצחים<ref>'''רש&quot;י ערכין לג ב ד&quot;ה אין עושין. '''</ref>, ומפני שאין מזון מצוי שם יסכן זה בעצמו לצאת<ref>'''מאירי מכות שם.'''</ref>. ואין עושים ערי הלויים כרכים גדולים, משום שהכל נקבצים שם תמיד<ref>'''רש&quot;י מכות שם ד&quot;ה ולא כרכים; עי' רש&quot;י ערכין שם ד&quot;ה ולא כרכים.'''</ref> מכל מקומות לסחורה<ref>'''רש&quot;י ערכין שם. ועי' רש&quot;י כתובות קי ב ד&quot;ה ישיבת כרכין וערל&quot;נ מכות שם. '''</ref>, ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח<ref>'''עי' רש&quot;י מכות שם; רש&quot;י ערכין שם.'''</ref> ויהרגנו<ref>'''רש&quot;י ערכין שם.'''</ref>, שמשום ששיירות ממקום אחר רגילות לבוא שם, שמא יבוא שם גואל הדם בהיבלע שיירות ויהרגנו<ref>'''מאירי מכות שם.'''</ref>.
==== הקפתן בחומה ====
ערי הלויים אין עושים אותן מוקפות חומה<ref>'''ברייתא שבציון''' '''178 ואילך, לפי ערכין לג ב, ורבינו גרשום שם ורש&quot;י ד&quot;ה אלא עיירות; רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ח ה&quot;ח, לפי מל&quot;מ שם. ועי' מל&quot;מ שם שביאר ע&quot;פ זה מכות י א: וקדש עיר מקלט הואי וכו', ועי' גבו&quot;א מכות שם. '''</ref> בתחילת נתינתם<ref>'''עי' ערכין שם, ורש&quot;י ד&quot;ה כאן שהוקף.'''</ref>, ואפילו היתה מוקפת חומה בשעשה שכבשוה צריכים לסותרה<ref>'''עי' גמ' שם לד א; עי' רבנו גרשום שם לג ב. '''</ref>. אבל לאחר שניתנו להם רשאים הלויים להקיפום חומה<ref>'''עי' גמ' שם לג ב, ורש&quot;י ד&quot;ה כאן שהוקף; עי' מל&quot;מ שם; עי' מנ&quot;ח מ' שמא (ס&quot;ק יט במהד' מ&quot;י). '''</ref>, שאין המקום נקרא עיר חומה, כשישב ואח&quot;כ הוקף<ref>'''עי' גמ' שם. וע&quot;ע עירות המוקפות חומה. '''</ref>, והבית נגאל לעולם<ref>'''ע&quot;ע בתי ערי חומה ציון 122.'''</ref>.
בטעם האיסור שיהיו ערי הלויים מוקפות חומה בתחילת נתינתן כתבו אחרונים, משום שערים מוקפות חומה משלחין מתוכן מצורעים<ref>'''משנה כלים פ&quot;א מ&quot;ז; עי' תו&quot;כ מצורע פרק ד. '''</ref>, כשהן מוקפות מימות יהושע בן נון<ref>'''ר&quot;ש כלים שם, ע&quot;פ הדין בבתי ערי חומה (ע&quot;ע עירות המוקפות חומה); רע&quot;ב שם.'''</ref>, שכשכבש יהושע את ארץ ישראל קידש כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל<ref>'''ר&quot;ש שם; רע&quot;ב שם.'''</ref> להשתלח משם מצורעים<ref>'''רע&quot;ב שם. ועי' הכתב והקבלה ויקרא יד מ.'''</ref>, וכיוון שכן אין ראוי לערי הלויים להיות מוקפות חומה מתחילתן, שמא הרוצח שגלה יוולד בו צרעת, וטעון שילוח ואי אפשר לצאת מעיר מקלטו<ref>'''עי' גבו&quot;א מכות י א. ועי' מל&quot;מ שם שכ' (ע&quot;פ רש&quot;י שבציון''' '''187 ואילך) שנראה טעם הדין שכל זמן שהיא עיר חומה מצויים שם הרבה בני אדם ותהא רגל גואל הדם מצוייה שם, אבל בעיר פרוצה אין הדבר מצוי כ&quot;כ, אבל שלפי&quot;ז בכל עת ובכל זמן שייך דין זה, ונשאר בצ&quot;ע (והובא בקיצור במנ&quot;ח מ' תח (סק&quot;ד במהד' מ&quot;י) ).'''</ref>.
על גאולת בתי ערי חומה של לויים או כהנים שנמכרו, ע&quot;ע בתי ערי חומה<ref>'''ציון 122 ואילך.'''</ref>. ושם<ref>'''ציון 124 ואילך.'''</ref>, מחלוקת תנאים בישראל שירש בית בערי הלויים. על יציאה ביובל של בית עיר חומה של לוי, ע&quot;ע הנ&quot;ל<ref>'''ציון 128 ואילך.'''</ref>.
==== מגרשי הערים  ====
מסביב לערי הלויים נצטווינו לתת מגרשים<ref>'''עי' ציון''' '''5 ואילך. על מהותם עי' ציון''' '''8 ואילך. '''</ref>. בגודל מגרשי הערים, נחלקו תנאים, וראשונים בדעתם:
א) לדעת ר' עקיבא ולדעת ר' יהושע בשם יהודה בן פטירי, אלף אמה מגרש<ref>'''ר' עקיבא במשנה סוטה כז ב; ר' יהושע, שכך היה דורש יהודה בן פטירי בתוספ' סוטה פ&quot;ה.'''</ref>, שנאמר: ומגרשי הֶערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב<ref>'''במדבר לה ד. עי' משנה ותוספ' שם.'''</ref>. ומה שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'<ref>'''במדבר שם ה.'''</ref>, לא הוזכרו לתיתם ללויים, אלא<ref>'''רש&quot;י שם ד&quot;ה מגרש. '''</ref> לענין תחום* שבת<ref>'''משנה ותוספתא שם.'''</ref>, שהוא לדעתו מדאוריתא<ref>'''עי' גמ' שם ל ב; רש&quot;י כז ב שם.'''</ref>.
ב) לדעת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי במשנה, אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות - מקום הנזרע ונעבד<ref>'''עי' רמב&quot;ן במדבר לה ב.'''</ref> - וכרמים<ref>'''משנה סוטה כז ב. ועי' גמ' שם ל ב, שלד' תחום שבת היינו מדרבנן, ועי' ירו' ערובין פ&quot;ג ה&quot;ד, שנ' שחולק, ועי' קר&quot;א סוטה שם.'''</ref>. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שנותן אלפים אמה סביב<ref>'''רש&quot;י במדבר שם ד וסוטה כז ב ד&quot;ה שדות; עי' שכל טוב שמות טז י, בשם רבנן; עי' רשב&quot;ם במדבר שם ה; תוס' ר&quot;ה כט א ד&quot;ה קא; עי' מאירי ערובין נו ב, וסותר למאירי שבציון''' '''218, וצ&quot;ב.'''</ref>, שנאמר: אלפַּיִם<ref>'''במדבר לה ה. עי' רש&quot;י במדבר שם ד; עי' רשב&quot;ם שם ה.'''</ref>, מהם אלף הפנימיים למגרש<ref>'''רש&quot;י שם ד; עי' רש&quot;י סוטה שם; עי' רשב&quot;ם במדבר שם ה; עי' מאירי ערובין שם. '''</ref>, ועליהם נאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב<ref>'''במדבר לה ד. מאירי שם; ר&quot;י קורקוס שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ב, בד' רש&quot;י. '''</ref>, והחיצונים לשדות ולכרמים<ref>'''רש&quot;י במדבר שם; עי' שכל טוב שמות שם; עי' רש&quot;י סוטה שם; עי' רשב&quot;ם שם; עי' מאירי ערובין שם.'''</ref>, ששם הכל &quot;מגרש&quot; בלשון הכתוב, אלא שזה נעבד ונזרע וזה לא יעבד בו ולא יזרע, ולכך הפרישן זה מזה<ref>'''רמב&quot;ן במדבר שם ב.'''</ref>. וכן שנינו בברייתא, שאמר רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: אלפים אמה תחום ערי הלויים, צא מהן אלף אמה מגרש<ref>'''תוספ' סוטה פ&quot;ה וסוף ערכין; עי' ברייתא בערובין נו ב, לגי' ר&quot;ח שם; ברייתא בירו' סוטה פ&quot;ה ה&quot;ג. ועי' תוספ' וגמ' וירו' שם, שמסיים: נמצא מגרש רביע והשאר שדות וכרמים. ועי' גמ' וירו' שם בביאור החשבון. '''</ref>. ויש מהראשונים מפרשים שנותן שלושת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה<ref>'''רמב&quot;ם שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ב, ור&quot;י קורקוס שם שהוא פי' לר&quot;א בנו של ריה&quot;ג במשנה; מאירי ב&quot;ב כד ב ומכות יב א, וסותר למאירי שבציון''' '''216, וצ&quot;ב.'''</ref>, אלף הראשונים מגרש<ref>'''רמב&quot;ם ומאירי שם.'''</ref>, שנאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב<ref>'''במדבר לה ג. עי' רמב&quot;ם ומאירי שם. '''</ref>, ואלפים שמודדים חוץ למגרש לשדות וכרמים<ref>'''רמב&quot;ם ומאירי שם.'''</ref>, שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'<ref>'''במדבר שם ה. עי' רמב&quot;ם ומאירי שם. '''</ref>. ולדעתם שני תנאים נחלקו בדעת ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג, ודעתו בברייתא אינה כדעתו במשנה<ref>'''ר&quot;י קורקוס שם. '''</ref>. או שגורסים בברייתא: ר' אליעזר בר' יוסי<ref>'''ערובין שם, לגירסתנו. מרכה&quot;מ (חעלמא) ומקורי רש&quot;ש שם.'''</ref>, סתם, והוא בנו של ר' יוסי בן חלפתא וחולק על ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג<ref>'''עי' מרכה&quot;מ שם; מקורי רש&quot;ש שם. ועי' חי' רש&quot;ש לבמדב&quot;ר סוף מסעי, שצידד שהרמב&quot;ם פסק כן משום שפשט הכתוב מסייעו. ועי' ר&quot;ח פליטאל והכתב והקבלה במדבר שם ד, בפי' המקראות לפי הצדדים השונים במח' הראשונים. '''</ref>.
ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שלא היו המגרשים כל סביבות העיר, אם העיר יתירה מאלפים אמה על אלפים אמה, שאם היתה העיר ארבעת אלפים על ארבעת אלפים, באורך העיר מודד אלפים, וכן אלפים ברוחבה, ברוחב אלף אמה<ref>'''ר&quot;י בכור שור במדבר לה ב.'''</ref>. ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה, שיהיו לה לאורכה אלף אמה, חמש מאות לרוח האחד, ולרוחבה כמו כן אלף אמה, חמש מאות אמה לכל רוח, ואחר כן אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה, ותהיה העיר באמצע הריבוע, הוסיף להן מגרש שלא כנגד העיר, כשיעור הראשון שכנגדה, עד שנמצא, כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר ציוה בתחילה, תהיה העיר אלף על אלף בריבוע, והעיר רביע במה שיתנו ללוים<ref>'''רמב&quot;ן שם.'''</ref>. ויהיה אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע, והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות, לשדות ולכרמים<ref>'''רמב&quot;ן שם, בסו&quot;ד.'''</ref>.
על האיסור לשנות אחד מגרש לשדה או לעיר, ושדה למגרש או לעיר, ועיר לשדה או למגרש, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם.
==== האמה שמודדים בה ====
האמות שמודדים בהם<ref>'''ע&quot;ע אמה ציון 29 ואילך מח' אמוראים האם האמה היא לעיתים חמישה טפחים ולעיתים שישה, או אמה היא לעיתים שוחקת ולעיתים עוצבת. ועיי&quot;ש ציון 37 שכן הלכה.'''</ref>, נסתפקו אחרונים אם נותנים להם שוחקות<ref>'''מנ&quot;ח סוף מ' תח. וע&quot;ע הנ&quot;ל ציונים 32, 34, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת.'''</ref>, שספק* מצוה לחומרא<ref>'''מנ&quot;ח שם. וע&quot;ע ספק. וע&quot;ע אמה ציון 30 שלעולם מחמירים באמות למדוד כשיעור החמיר, בין אם הוא שוחק ובין אם הוא עוצב. '''</ref>, או שכיוון שישראל מוחזקים וצריכים ליתן ללוים, הרי הוא ספק-ממון* לקולא<ref>'''מנ&quot;ח שם. וע&quot;ע ספק ממון. '''</ref>, ונותנים להם רק עוצבות<ref>'''מנ&quot;ח שם. ע&quot;ע אמה ציון 33 ואילך, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת. '''</ref>.
==== מדידה כקרקע חלקה ====
אין מקדרין - אלא מודדים הרים וגאיות כקרקע חלקה<ref>'''רש&quot;י ערובין נח ב ד&quot;ה מפני שמדידתן.'''</ref> - לא בעגלה-ערופה* ולא בערי-מקלט*, מפני שהן של תורה<ref>'''רב נחמן אמר רבה בר אבוה בגמ' שם. ברי&quot;ף (וכן עולה מסדר ד&quot;ה ברש&quot;י) ופסקי רי&quot;ד שם וכ&quot;י מינכן שם: לא בערי מקלט ולא בעגלה ערופה. וע&quot;ע תחום, שבתחום שבת מקדרין. '''</ref>, אלא מודדים כל המדרון ואף על פי שמרבה במידה ומרחיק את הערים, אין מקצרין בשל תורה אלא מודדים כמה שהוא<ref>'''מאירי שם. '''</ref>. וכתבו אחרונים שגם בערי הלויים הדין כן, כיון שהמדידה היא מן התורה<ref>'''עי' מנ&quot;ח סוף מ' תח.'''</ref>.
==== מהיכן מודדים ====
מדידה זו של המגרשים שמחוץ לערי הלויים, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים אם היינו סביבות העיר כולה, שלענין מגרש אתה מניחה בעיגולה, ואין נותנים קרנות ומרבעים, כדין בתחומי שבת<ref>'''ע&quot;ע תחום. עי' ר&quot;ח ערובין נו ב, בד' רבא, ונז א, בד' רבינא שהוא מפרש ד' אביי; עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה רבינא, בד' רבינא, וד&quot;ה רב אשי, בד' רב אשי (ועי' ד&quot;ה והא סביב, שהוא פי' א'); עי' מאירי שם נו ב, בד' אביי ורבא ורבינא; עי' ריטב&quot;א שם נז א, בד' רבינא.'''</ref>. או שנותנים לערי הלויים ריבועה עימה, שמעגלים וכוללים בתחומי העיר אף קרנותיה<ref>'''עי' סתמא דגמ' בערובין נא א, בד' ר' חנינא בן אנטיגנוס ורבנן במשנה שם מט ב (וע&quot;ע אלכסון ציון 17 ואילך, ותוס' שם ד&quot;ה כזה ורשב&quot;א שם; עי' רש&quot;י שם נו ב ד&quot;ה כמה מרובע, בד' רבא, ונז א ד&quot;ה ופשו להו, בד' אביי, וד&quot;ה והא סביב, בל&quot;א, בד' רב אשי; עי' מאירי שם, בד' רב אשי. '''</ref>, שנאמר: פאת<ref>'''במדבר לה ה. רש&quot;י ערובין נא א ד&quot;ה פיאות.'''</ref>, דהיינו ריבוע<ref>'''עי' רש&quot;י שם.'''</ref>. או שאין המגרש לקרנות כלל<ref>'''תוס' שם נז א ד&quot;ה מאי, בד' רבינא.'''</ref>. או להיפך, שאין מגרש אלא לקרנות ולא לתחומין<ref>'''תוס' שם, בד' רב אשי. ועי' משנה ערובין נז א: נותנין קרפף (ע&quot;ע) לעיר, דברי ר&quot;מ, ובגמ' שם שנלמד מהכתוב בערי הלויים: מקיר העיר וחוצה, ועי' משנה שם שחכמים חולקים, ובירו' שם פ&quot;ה ה&quot;ב, לגי' רשב&quot;א שם וסופר כ&quot;י ליידן, שהם למדים מהכתוב הנ&quot;ל שאין נותנים קרפף לעיר (ועי' גי' המגיה בכ&quot;י ליידן שם ומשם בד'). וצ&quot;ב אם מחלוקתם היא אף במדידת המגרש שמחוץ לערי הלויים, ועי' דרך אמונה שם ס&quot;ק יא.'''</ref>.
==== בית קברות ====
לכל עיר מערי הלויים נותנים בית-הקברות* חוץ לתחום זה - של השדות והמגרשים<ref>'''עי' רמב&quot;ם שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ב וה&quot;ג.'''</ref> - שאין קוברים מתיהם בתחום עריהם<ref>'''רמב&quot;ם שם ה&quot;ג, ע&quot;פ מכות יב א, בערי-מקלט (ע&quot;ע). '''</ref>. שנאמר - בערי הלויים - ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם<ref>'''במדבר לה ג.'''</ref>, לחיים ניתנו ולא לקבורה<ref>'''גמ' שם; רמב&quot;ם שם; עי' חזקוני במדבר שם.'''</ref> של הלויים<ref>'''עי' רש&quot;י מכות שם ד&quot;ה לא נתנו. וע&quot;ע הצלת נפשות ציון 77 ואילך, שלד' ת&quot;ק במעין של בני העיר, חיי אחרים וכביסתם חיי אחרים קודמים, ולד' ר' יוסי כביסתם קודמת, ועי' נדרים פא א, שר' יוסי לומד זאת מ&quot;חיתם&quot;, ועי' ר&quot;י בכור שור במדבר לה ג, שפי' כן פשט הכתוב, ועי' רש&quot;י שם שפי' בע&quot;א.'''</ref>. אכן, רוצח* שמת בעיר מקלטו<ref>'''ע&quot;ע ערי מקלט, ועי' לעיל: בתור ערי מקלט, שכל ערי הלויים קולטים.'''</ref> קוברים אותו שם<ref>'''עי' משנה שם יא ב וגמ' שם יב א; רמב&quot;ם רוצח פ&quot;ז ה&quot;ג; עי' מאירי שם.'''</ref>, שנאמר: אשר נס שמה<ref>'''במדבר לה כה. משנה שם יא ב. '''</ref>, מה תלמוד לומר &quot;שמה&quot; שלוש פעמים - לנֻס שמה<ref>'''דברים ד מב.'''</ref>, אשר ינוס שמה<ref>'''במדבר לה כו. '''</ref>, אשר נס שמה<ref>'''במדבר לה כה. מצפה שמואל לתוספ' מכות פ&quot;ב. עיי&quot;ש שבמדבר לה ו: לנס שמה הרצח, לא חשיב. ועי' גבו&quot;א מכות שם יב א: שמא &quot;שמה&quot; הרביעי לאיזה דרשא אחרינא איצטריך. '''</ref> - שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו<ref>'''משנה שם יא ב; ר' אליעזר בן יעקב בתוספ' שם; ספרי שופטים פיס' קפא.'''</ref>. ובעת שימות הכהן הגדול מוליכים עצמות הרוצח משם לקברי אבותיו<ref>'''רמב&quot;ם שם. '''</ref>.
=== האיסור לשנות פניהם ===
אין עושים - בערי הלוים<ref>'''עי' משנה ערכין לג ב; עי' תוספ' סוף ערכין; תו&quot;כ בהר פרק ו; רמב&quot;ם שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ד.'''</ref> - שדה<ref>'''על מהותו, עי' ציון''' '''215. '''</ref> מגרש<ref>'''על מהותו, עי' ציון''' '''8 ואילך. '''</ref> - לסוברים שיש אף שדות מחוץ למגרשים<ref>'''עי' ציון''' '''215 ואילך. '''</ref> - ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש<ref>'''משנה שם; תוספ' שם; תו&quot;כ שם; רמב&quot;ם שם, בשינוי סדר.'''</ref>, שלא ישנו לא משדה למגרש ולא ממגרש לשדה, ולא מעיר לשניהם ולא משניהם לעיר<ref>'''ראב&quot;ד לתו&quot;כ שם; עי' חינוך מ' שמב (לגי' נ&quot;א בד' המצויים).'''</ref>, שאין לשנות בענינם דבר<ref>'''חינוך שם.'''</ref>, שנאמר: ושדה מגרש עריהם לא ימכר<ref>'''ויקרא כה לד. תו&quot;כ שם: ושדה מגרש עריהם, לפי ראב&quot;ד ור&quot;ש שם, ולגי' דרך הקודש שם, ועי' ציון''' '''226, שי&quot;מ בע&quot;א; עי' גמ' שם (ועי' אדרת אליהו ויקרא שם, שנצרך רק לד' ר&quot;א במשנה שם, ולד' חכמים &quot;לא ימכר&quot; היינו לומר שאם מכר גזבר וכו', וצ&quot;ב מהרמב&quot;ם שם ה&quot;ה); רמב&quot;ם שם ה&quot;ד; חינוך שם. ועי' ר&quot;ש שם שלימוד התו&quot;כ (ומשם ברש&quot;י ור&quot;י בכור שור ויקרא שם): לא ימכר מכר גזבר וכו', היינו מדכתיב ימכר ולא ימכרו, וכעי&quot;ז בדרך הקודש שם שהוא מדלא כתיב ימכור, אך עי' סמ&quot;ג לאוין רעח, שנ' שאילו פירושים חולקים במילה &quot;ימכר&quot;. '''</ref>. ואין הרצון בזה שלא ימכר כלל<ref>'''עי' גמ' שם; עי' סמ&quot;ג שם; רלב&quot;ג שם.'''</ref>, כי כבר ביארה התורה כי גם בתיהם יש להם רשות למוכרם, אלא שיש לבתיהם גאולת עולם<ref>'''ע&quot;ע בתי ערי חומה ציון 122. עי' גמ' שם; עי' סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם; רלב&quot;ג שם.'''</ref>, שנאמר: גאֻלת עולם תהיה ללוים<ref>'''ויקרא שם לב. גמ' שם; סמ&quot;ג שם; חינוך שם.'''</ref>. אלא מהו &quot;לא ימכר&quot;, לא ישונה<ref>'''גמ' שם: ישנה; עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;ה; סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם; עי' רלב&quot;ג שם.'''</ref>, שלש ישתנה<ref>'''סמ&quot;ג ברמזי מצוות ל&quot;ת רעח.'''</ref> מכמות שהיא<ref>'''רבנו גרשום שם.'''</ref>, שלא ישנו אותו לעשות שדה מגרש, או היפך, או מגרש עיר, או היפך<ref>'''רלב&quot;ג שם.'''</ref>, אלא השדה והמגרש והעיר כל אחד משלושתן כמות שהוא לעולם<ref>'''רמב&quot;ם שם. ועי' קרבן אהרן לתו&quot;כ שם.'''</ref>. והושאל לזה הענין שם המכירה, לפי שהמכירה ישתנה בה רשות בעל הקניין, וישוב אל בעלים אחרים, ולזה הושאלה המכירה להשתנות הקנין מן ההשתמשות לתכלית אחת אל השתמשות לתכלית אחרת<ref>'''רלב&quot;ג שם. '''</ref>, כמו: אשר התמכר לעשות הרע<ref>'''מ&quot;א כא כה. ראב&quot;ד ור&quot;ש לתו&quot;כ שם; רלב&quot;ג ויקרא שם, עיי&quot;ש שמרחיב. ועי' רש&quot;י מ&quot;א שם, שפי' &quot;התמכר&quot; בע&quot;א.'''</ref>.
יש הלמדים האיסור מהכתוב: כי בתי ערי הלוים היא אחֻזתם בתוך בני ישראל<ref>'''ויקרא כה לג.'''</ref>, שלא לשנות, מכאן אמרו אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר לא עיר מגרש<ref>'''פסי&quot;ז שם, וצ&quot;ב.'''</ref>. וביארו אחרונים בדעתם, שמסמיכות ושדה מגרש עריהם<ref>'''ויקרא שם לד.'''</ref>, לכתוב שלפניו: כי בתי וגו', שהוא מקרא מיותר, נלמד מזה דין איסור שינוי פני ערי הלויים<ref>'''ר&quot;יפ פרלא לספה&quot;מ לרס&quot;ג ל&quot;ת רנא, בד' פסי&quot;ז שבציון''' '''223, ושהוא פי' לתו&quot;כ תו&quot;כ בהר פרק ו, המביא מ&quot;לא ימכר&quot; דין אחר, ומביא כמקור לדין שלנו רק את הכתוב: ושדה מגרש עריהם, (ועי' ציון''' '''212, שי&quot;מ בע&quot;א), ובד' סמ&quot;ג שבציון הנ&quot;ל.'''</ref>.
יש מהראשונים שכתבו את האיסור לבנות בית ולנטוע כרם ולזרוע זריעה במגרש, לגבי עצם המושג מגרש, שפירושו רווח<ref>'''עי' ציון''' '''13. עי' רש&quot;י במדבר לה ב (ולא הביא בויקרא כה לד הדרשה שבציון''' '''258 ואילך), וצ&quot;ב אם כוונתו לומר שדי&quot;ז נלמד מהמילה &quot;מגרש&quot;.'''</ref>.
על גודל המגרש והשדה בערי הלויים, עי' לעיל: תיאורם<ref>'''ציון''' '''208 ואילך. '''</ref>. על ערי ישראל, שנחלקו תנאים אם אף בהם אסור מדרבנן לשנות שדה למגרש וכיוצא בזה, ע&quot;ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה<ref>'''ציון 113 ואילך.'''</ref>.
==== טעם המצוה ====
טעם המצוה מפורש בכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם<ref>'''ויקרא כה לד. עי' רלב&quot;ג שם.'''</ref>, וביארו ראשונים שלזה אין ראוי לשנות אותו מעניינו, כי בזה האופן המשוער יאות להשתמש בו לעולם באופן שלם, ואם ישתנה זה הסדר, יפסד הסדר ההוא ויבלבל ענינו<ref>'''רלב&quot;ג שם.'''</ref>. והמשל, שאם עשה המגרש עיר, או השדה מגרש, לא יספיק להם ולבהמתם ולכל חייתם, ואם עשו היפך זה, ימעיטו יישוב המקום ההוא<ref>'''רלב&quot;ג שם.'''</ref>. ולפי שערי הלויים היו נכונים לצרכי כל שאר השבטים, כי הוא השבט הנבחר לעבודת השם, וכל עסקם היה בחכמה, שלא היו טרודים בעסקי עבודת האדמה כשאר שבטי ישראל, ועליהם נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל<ref>'''דברים לג י.'''</ref>, ומתוך כך שהחכמה בתוכם היה עסק כל ישראל תמיד עמהם, מלבד שהיו בתוך עריהם ערי מקלט הרוצח<ref>'''עי' לעיל: בתור ערי מקלט.'''</ref>, ומתוך כך גם כן היו עיני כל ישראל על עריהם כי לא ידע האדם מה ילד יום, ולכן היה בדין להיות אותן הערים אשר יד הכל שווה בהן ולב הכל עליהם, להיותן בתכלית היופי והחמדה, ושבח כל עם ישראל בכך<ref>'''חינוך מ' שמב. '''</ref>. וכבר הקפידה התורה שישתמשו הלויים באלו המקומות בתכלית המכוון להם, ולא יעתיקום אל תכלית אחר<ref>'''עי' חינוך שם; רלב&quot;ג שם.'''</ref>, כפי שנאמר: והיו הערים להם לשָבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם<ref>'''במדבר לה ג. עי' רלב&quot;ג ויקרא שם.'''</ref>, כי אדון החכמה ייסדן ותיקנן והגביל גבולם וירא כי כן טוב, וכל חילוף אחר דברו אינו אלא גרוע וגנאי<ref>'''חינוך שם. '''</ref>.
על חרמים*, שיש מהתנאים סוברים שאין מחרימים חרמי כהנים ולויים, מכח הכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם<ref>'''ויקרא כה לד. '''</ref>, ע&quot;ע חרמים: בנכסי כהנים ולויים.
==== במנין המצוות ====
האיסור לשנות פני ערי הלויים, יש מהגאונים וראשונים שמנאוהו במנין המצוות<ref>'''בה&quot;ג, בהקדמה, לגי' כ&quot;י רומי: לא ימכר, לפי ר&quot;יפ פרלא לספה&quot;מ לרס&quot;ג ל&quot;ת רנא; רס&quot;ג באזהרות &quot;את ה' אלהיך תירא&quot; (סדור רס&quot;ג עמ' קעג): המגרש לא ימכר, ובאזהרות &quot;אנכי אש&quot; (סדור רס&quot;ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה, לפי רי&quot;פ פרלא שם; ספה&quot;מ לרמב&quot;ם ל&quot;ת רכח; אזהרות ר&quot;ש גבירול ל&quot;ת רחצ: לא ימכרו שדה מגרש ערים (ועי' זוהר הרקיע לרשב&quot;ץ שם, שב&quot;לא ימכרו&quot; כיוון ללאו של מכירת קרקע בא&quot;י לצמיתות, והלאו שלנו נרמז רק במילים: שדה מגרש ערים); סמ&quot;ג לאוין רעח; חינוך מ' שמב. ועי' רי&quot;פ פרלא שם שמרס&quot;ג שם נ' שסובר להלכה שאף בערי ישראל האיסור הוא מדאורייתא, שכן מפרש ד' חכמים הסוברים שיש איסור בדבר (ע&quot;ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 113 ואילך), וכ&quot;ה לכאו' לר&quot;ש גבירול שם.'''</ref>. ויש שלא מנאוהו<ref>'''בה&quot;ג, בהקדמה, לגירסתנו; אזהרות &quot;אתה הנחלת&quot;; אזהרות ר&quot;א הזקן; אזהרות הר&quot;י ברצלוני. '''</ref>.
==== המקום והזמן שהמצוה נוהגת  ====
המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בארץ ישראל, בזמן שישראל שם<ref>'''חינוך מ' שמב.'''</ref>. ויש מהאחרונים שכתבו שאף אם אין ישראל שרויים שם המצוה נוהגת<ref>'''עי' מנ&quot;ח שם (סק&quot;ב במהד' מ&quot;י): ואפשר דגם האידנא; רי&quot;פ פרלא לספה&quot;מ לרס&quot;ג ל&quot;ת רנא, בד' רס&quot;ג באזהרות &quot;אנכי אש&quot; (סדור רס&quot;ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה.'''</ref>, שקדושת עזרא לא בטלה - לסוברים כן<ref>'''ע&quot;ע ארץ ישראל: קדושתה ומצותיה: קדושתה ציונים 118 ואילך, 128.'''</ref> - ובאותן העיירות שידוע שהיו של הלויים אסור לשנות<ref>'''מנ&quot;ח שם.'''</ref>. ואפילו לסוברים שקדושת עזרא בטלה<ref>'''ע&quot;ע הנ&quot;ל: שם ציונים 123 ואילך, 129.'''</ref>, מכל מקום הדבר אסור אף בזמן הזה מדרבנן<ref>'''רי&quot;פ פרלא שם, ע&quot;פ ב&quot;ב כד ב.'''</ref>, שאפילו בזמן שישראל בגולה, המצוה להגן על העיירות ולחזק את בדקיהן ולבנות הנהרסות ולא לעשותן מגרש<ref>'''רי&quot;פ פרלא שם, ע&quot;פ רס&quot;ג שם: כי אלהים יושיע ציון וכו'.'''</ref>.
==== המחוייבים במצוה ====
המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בין בלויים בין בישראלים, בזכרים ונקבות<ref>'''חינוך מ' שמב.'''</ref>.
==== שיעור השינוי ====
בשיעור השינוי שמתחייב עליו מלקות - לסוברים כן<ref>'''עי' ציון''' '''286.'''</ref> - כתבו ראשונים שאינם יודעים שיעור לשינוי זה כמה יהיה ויתחייב עליו<ref>'''חינוך מ' שמב; מל&quot;מ שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ה, בשמו.'''</ref>. ומהאחרונים יש שכתב בשיעור השינוי ממגרש לעיר, שכיוון שבונה בית במגרש הרי זה שינה<ref>'''ערל&quot;נ מכות יב א, ע&quot;פ גמ' שם. '''</ref>, וכן בשאר שינויים אין שיעור לשינוי, ואפילו כל שהוא אסור<ref>'''עי' ערל&quot;נ שם. '''</ref>. אכן, כשחופר במגרש חפירה בקרקע, אינו נקרא שינוי, שהמגרש אינו צריך להיות רק אויר<ref>'''עי' ציון''' '''8 ואילך. ערל&quot;נ שם. '''</ref>, והאויר לא נשתנה<ref>'''ערל&quot;נ שם.'''</ref>.
==== מלקות ====
יש מהראשונים שכתבו שכל מי ששינה בערי הלויים בעדים והתראה חייב מלקות<ref>'''עי' חינוך מ' שמב; מל&quot;מ שמו&quot;י פי&quot;ג ה&quot;ה, בשמו.'''</ref>. ויש מהראשונים שלא מנאוהו בכלל הלוקים<ref>'''עי' רמב&quot;ם סנהדרין פי&quot;ט; מל&quot;מ שם ומנ&quot;ח שם (סק&quot;ב במהד' מ&quot;י), בד' הרמב&quot;ם.'''</ref>, וצידדו אחרונים בדעתם שאינו נקרא שינוי, שיכול להחזיר הדבר לכמו שהיה כגון שזרע או בנה במגרש יכול לעקור הזרעים והבנין, על כן אינו לוקה<ref>'''מנ&quot;ח שם: ואפשר לומר, וסיים: וצ&quot;ע.'''</ref>.
==== עשיית מגרש ושדה עיר ====
עשיית מגרש ושדה עיר האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו כשבונה בה בית<ref>'''כ&quot;מ מרש&quot;י סוטה כז ב ד&quot;ה מגרש ובמדבר לה ב; מאירי מכות יב א; עי' ערל&quot;נ שם. '''</ref>, ומכל מקום מותר לגור במחילות שתחת הקרקע<ref>'''עי' גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה למחילות; עי' מאירי שם.'''</ref>, שאין אוכלות במגרש כלום<ref>'''רש&quot;י שם. וע&quot;ע ערי מקלט שרוצח הדר שם התיר עצמו ואין גואל הדם נהרג עליו.'''</ref>.
==== עשיית מגרש שדה  ====
עשיית מגרש שדה האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאם נוטעים או זורעים בו עושים אותו שדה, אלא מניחים אותו עם העשבים העולים מאליהם לישב בהם ברחבה ולרעות בהם את בהמותיהם<ref>'''מאירי ב&quot;ב כד ב.'''</ref>, וכן כתבו ראשונים שהמגרש הוא פנוי מזריעה<ref>'''רש&quot;י סוטה כז ב ד&quot;ה מגרש ובמדבר לה ב; עי' מאירי ערובין נו ב וב&quot;ב שם; רע&quot;ב סוטה פ&quot;ה מ&quot;ג.'''</ref> ומאילנות<ref>'''רש&quot;י סוטה שם; עי' מאירי שם ושם; רע&quot;ב סוטה שם. '''</ref> ומכרמים<ref>'''רש&quot;י במדבר שם. '''</ref>, ויש מהאחרונים שכתב שהאיסור לעשות מגרש שדה, היינו לזרוע בו זרעים<ref>'''עי' תפא&quot;י ערכין פ&quot;ט מ&quot;ח, וכ' להוכיח שהרע&quot;ב חזר בו, מזה שרע&quot;ב ערכין שם לא הזכירו.'''</ref>, אבל מותר ליטע שם אילנות, ואין בזה משום איסור עשיית מגרש שדה, ורק תוך כ&quot;ה אמה לעיר אסור משום נוי העיר<ref>'''תפא&quot;י שם.'''</ref>, כדין שאר ערי ישראל<ref>'''ע&quot;ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 121 ואילך. עי' תפא&quot;י שם.'''</ref>.
==== עשיית שדה מגרש ====
עשיית שדה מגרש האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאין מניחים השדות בורות לעשותן מגרש<ref>'''מאירי ב&quot;ב כד ב.'''</ref>.
==== כשהופרש לשדה או למגרש לפני הכיבוש ====
בערי הלויים, אם בתחילה כשבאו לארץ, מצאו בית בתחום העיר שהופרש לשדה או למגרש, כתבו אחרונים שהוצרכו לסותרו<ref>'''ערל&quot;נ מכות יב א, ע&quot;פ גמ' שם.'''</ref>.
==== עבר ושינה ====
עבר ושינה עיר למגרש וכיו&quot;ב, כתבו אחרונים שאין מעשיו מועילים<ref>'''חק תמורה תמורה ו א. וע&quot;ע כל מלתא דאמר רחמנא וכו' ציון 1695.'''</ref>.
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:28, 28 בינואר 2020
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - ערים שנצטוו לתת כל השבטים לשבט לוי* לשבת בהן.

המצוה ומקורה

מצות-עשה* מן התורה[1] נצטוו ישראל[2] לתת לשבט לוי ערים לשבת בהן[3], שנאמר: צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחֻזתם ערים לשָבת[4]. ומכלל המצוה לתת להם מגרשים מסביב לעיר[5], שנאמר: ומגרש לֶערים סביבֹתיהם תתנו ללוים וגו' ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[6]. ובכלל שבט לוי לענין זה, אף הכהנים[7].

המגרשים הללו, כתבו ראשונים שהם מקום חלק[8] פנוי לרווחה[9] אין בו בית ולא זורעים אותו[10], אלא נוי הוא לעיר[11] להיות לה לאויר[12], שכן תרגומו של מגרש: רווח[13]. ויש מהראשונים המפרש שמגרש הוא היישוב הקרוב לעיר והוא שקוראים אצלנו שבילים החיצונים יושבים בהם הרועים והאיכרים[14].

על שיעור המגרשים שמסביב לעיר, עי' להלן: תיאורם[15]. על האיסור לעשותם שדה או עיר, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם, ושם[16], על האיסור לזרוע בהם זרעים ואם יש איסור לנטוע בהם אילנות.

טעם המצוה

בטעם המצוה לתת ערים ללויים פירשו ראשונים, מפני שאין ללויים חלק בארץ[17], אלא היו נתונים לעבודת ה': הלוים לשורר, והכהנים להקריב[18], אבל על כל פנים אי אפשר להם בזולת ערים ישבו בהם[19], הם ובניהם וטפם וכל חייתם[20], ניתנו להם ערים חלף עבודתם[21].

על האזהרה לכהנים ולויים שלא ליטול חלק בארץ-ישראל*, ע"ע: הארץ וגבולותיה: החילוק[22] וע' כהן[23].

הזמן שהמצוה נוהגת

המצוה לתת ערים ללויים כתבו ראשונים שנוהגת בזמן שישראל שרויים על אדמתם[24], והערים האלה ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון וגו', וידברו אליהם וגו' ה' צִוה ביד משה לתת לנו ערים לשָבת ומגרשיהן לבהמתנו, ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'[25]. והיתה חלוקתם בגורל, כמפורש בכתוב[26]. וכתבו ראשונים שלעתיד לבא אחר ירושה וישיבה מיד נקיים מצות-עשה* זו[27].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[28] וע' כהן[29].

המחוייבים במצוה

המצוה לתת ערים ללויים, כתבו גאונים וראשונים שהיא מן המצוות המוטלות על הציבור כולם[30], ויותר על ראשי העם[31].

הערים

מספר הערים

מספר הערים שנצטוו לתת ללויים מפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח[32] ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[33]. וכן ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'[34], כל ערי הלוים בתוך אחֻזת בני ישראל ערים ארבעים ושמֹנה ומגרשיהן[35].

במספר זה נסתפקו אחרונים אם גזרת-הכתוב* הוא ליתן להם מערי שבעה העממים מ"ח עיר[36], ואם אחר כך נתרבו הלויים ואינו מספיק להם, מכל מקום אין נותנים להם יותר, או שבשעת חילוק הארץ היה מספיק להם, ולדורות הבאים צריכים ליתן יותר אם יצטרכו[37]. וכתבו שלדעת הסוברים שלעתיד לבוא נוטלים הלויים חלק בארץ[38], לא יתנו ישראל ערים להם, מלבד ערי-מקלט*[39].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[40] וע' כהן[41].

החלוקה לשבטים

ערי הלויים צריכים להינתן מכל שבט ושבט[42], ונחלקו הדעות:

א) יש סוברים שזהו שנאמר: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלוּ יתן מעריו ללוים[43], כלומר: משבט שעמו רב תרבו ומשבט שעמו מועט תמעיטו[44]. וכן עשו בימי יהושע[45], נתנו מכל השבטים ארבע עיר לכל אחד, ורק מיהודה ושמעון לא נשתוו, מיהודה היה שמונה עיר, ומשמעון עיר אחת, ומנפתלי שלוש[46], על פי הציווי: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו[47].

ב) ויש סוברים שאין הציווי אמור בשבטים, אלא בבתי האבות, שבתי האבות שנחלו הרבה, מהם יקחו ערים מרובות[48], שהשבטים שווים היו בנחלה[49], ואע"פ שאין מספר הערים אשר נתנו ללויים שוה לשבטיהם[50], מפני שווי הערים היה שהיו חשובות זו מזו, כי בשומא נתחלקה הארץ[51]. תדע, שהרי נתנו מיהודה ושמעון ובנימין ערים י"ג וממטה יששכר אשר ונפתלי וחצי מנשה י"ג, ואלו מרובים על הראשונים במנינם[52], ונתנו ממטה אפרים ערים ארבע וממטה דן ערים ארבע, והיו בני דן כפלים כבני אפרים[53]. ומבתי האבות מאת הרב הרבו, שכן נתנו לכהנים את חברון ואת דביר, ושניהם משל כלב היו[54].

תחת כיבוש הכנענים

יש שכתבו כי בעת שנפל הגורל לתת הערים המנויים בספר יהושע[55], היו כמה מאלה הערים עדיין ביד הכנענים[56], והפרישו ערים אחרות תחתיהן, שישבו בהם הלויים עד שכבשו את הערים שלהם[57], ולכן מצאנו בספר דברי הימים כמה ערים בשמות משונים מאלה שנזכרו בספר יהושע[58]. ויש שכתבו בטעם חילופי השמות, שכן תראה ברוב השמות בעברי בשמות בני אדם ובשמות הערים, כי אינם קופדים בחילוף אות אחת או שתים בשם, ופעמים קוראים אותם בשני שמות שאינם דומים זה לזה, וקורא אותם במקום אחד בשם האחד ובמקום אחר בשם האחר[59].

ערי הכהנים

ויצא הגורל למשפחות הקהתי[60], ויהי הגורל הראשון לבני אהרן[61], ממטה יהודה וממטה שמעון וממטה בנימין ערים שלוש עשרה[62], ובהם עיר מקלט[63] אחת, היא חברון[64]. ויתנו להם - ממטה יהודה[65] - את קרית ארבע היא חברון ואת מגרשיהָ[66], ואת לִבְנָה ואת מגרשיה, ואת יַתִּר ואת מגרשיה, ואת אשתְּמֹעַ ואת מגרשיה, ואת חֹלֹן - ובספר דברי הימים: חילֵז[67] - ואת מגרשיה, ואת דביר ואת מגרשיה, ואת יֻטָּה ואת מגרשיה, ואת בית שמש ואת מגרשיה[68]. וממטה שמעון נתנו את עין - ובספר דברי הימים: עשן[69] - ואת מגרשיה[70]. וממטה בנימין, את גבעון ואת מגרשיה, את גבע ואת מגרשיה, את ענתות ואת מגרשיה, ואת עלמון - ובספר דברי הימים: עָלֶמֶת[71] - ואת מגרשיה[72].

ערי הלויים בני קהת

לבני קהת הנותרים[73], הם בני משה ובני יצהר חברון ועוזיאל[74], שאר הלויים שמבני קהת, ולפי שיצאו ממנו כהנים, אמר על הלויים: הנותרים[75], ויהי ערי גורלם[76] ממטה אפרים[77] וממטה דן[78] ומחצי מטה מנשה[79] ערים עשר[80], ובהם עיר מקלט[81] אחת, היא שכם[82]. ויתנו להם - ממטה אפרים[83] - את שכם ואת מגרשיה, ואת גזר ואת מגרשיה, ואת קִבְצַיִם - ובספר דברי הימים: יָקְמְעָם[84] - ואת מגרשיה, ואת בית חורון ואת מגרשיה[85]. וממטה דן, את אֶלְתְּקֵא ואת מגרשיה, את גִּבתון ואת מגרשיה[86], ואת אַיָּלון ואת מגרשיה, ואת גת רִמון ואת מגרשיה[87]. וממחצית מטה מנשה, את תענך - ובספר דברי הימים: ענר[88] - ואת מגרשיה ואת גת רִמון - ובספר דברי הימים: בלעם[89] - ואת מגרשיה[90].

ערי הלויים בני גרשון

לבני גרשון[91] ממשפחות הלוים[92], מחצי מטה מנשה[93] שבעבר הירדן[94] וממטה יששכר[95] וממטה אשר[96] וממטה נפתלי[97] ערים שלש עשרה[98], ובהם שני ערי-מקלט*, גולן, וקֶדֶשׁ בגליל[99]. מחצי מטה מנשה, את גולן ואת מגרשיה[100], ואת בעשתרה - ובספר דברי הימים: עשתרות[101] - ואת מגרשיה[102]. וממטה יששכר, את קִשיון - ובספר דברי הימים: קדש[103] - ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה, את ירמות - ובספר דברי הימים: ראמות[104] - ואת מגרשיה, ואת עין גנים - ובספר דברי הימים: עָנֵם[105] - ואת מגרשיה[106]. וממטה אשר, את משאל - ובספר דברי הימים: משל[107] - ואת מגרשיה, ואת עבדון ואת מגרשיה, ואת חלקת - ובספר דברי הימים: חוּקֹק[108] - ואת מגרשיה, ואת רְחֹב ואת מגרשיה[109]. וממטה נפתלי, את קדש בגליל ואת מגרשיה[110], ואת חַמֹּת דֹּאר - ובספר דברי הימים: חַמּוֹן[111] - ואת מגרשיה, ואת קרתן - ובספר דברי הימים: קִרְיָתַיִם[112] - ואת מגרשיה[113].

ערי הלויים בני מררי

לבני מררי[114], ממטה ראובן[115] וממטה גד[116] וממטה זבולֻן[117] ערים שתים עשרה[118], ובהם שני ערי מקלט, בצר[119] ורמות בגלעד[120]. ממטה ראובן, את בצר ואת מגרשיה, ואת יהצה ואת מגרשיה, ואת קדמות ואת מגרשיה, ואת מֵיפַעַת ואת מגרשיה[121]. ממטה זבולן, את יקנעם ואת מגרשיה, את קרתה ואת מגרשיה, את דמנה - ובספר דברי הימים: רִמונו[122] - ואת מגרשיה, את נהלל - ובספר דברי הימים: תבור[123] - ואת מגרשיה[124]. וממטה גד, את רמֹת בגלעד ואת מגרשיה[125], ואת מחנים ואת מגרשיה, ואת חשבון ואת מגרשיה, ואת יעזר ואת מגרשיה[126].

בבית שני

בבית שני, שלא היו רק שני שבטים ולא כבשו כל ארץ ישראל[127], נסתפקו אחרונים אם נתנו לכל שבט ארבעה ערים, או לפי ערך הארץ שכבשו[128].

לעתיד לבוא

לעתיד לבוא - בימות-המשיח*[129] - יוסיפו עוד שלוש ערי-מקלט* על השש[130], כמו שמפורש בכתוב: ואם ירחיב ה' אלהיך את גבֻלך כאשר נשבע לאבֹתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבֹתיך וגו' - ארץ קיני קניזי וקדמוני[131], שהבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים[132], והם אדום מואב ועמון[133] - ויספת לך עוד שלש ערים[134]. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקניזי והקדמוני[135]. וכשמוסיפים ערי מקלט אחרות בימי המשיח, הכל ללויים[136].

נתינה זו נסתפקו בה אחרונים אם היא בדוקא ולא יותר, ובארץ שבעה עממים יש קרוב לשבע ערים לכל אומה, ובשלוש אומות לעתיד לבוא יהיה עיר אחת בכל אומה[137], וצידדו בדעת הסוברים שאף בארץ שלוש אומות אין ללויים חלק[138], שודאי ייתנו להם ערים נוספות לשבת[139].

בשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח[140], נסתפקו אחרונים, לסוברים שייטלו תרומות-ומעשרות* אע"פ שהם תמורת החלק בארץ ישראל שאין להם, אם משום שיש ללויים חלק בהם, לא ייתנו להם ערים כלל, או שמכל מקום מצוה על ישראל ליתן להם ערים מחלקם, כמו תרומות ומעשרות[141]. ובדעת הסוברים שלא ייטלו תרומות ומעשרות, כתבו אחרונים שודאי לא ייתנו להם ערים נוספות, מלבד ערי-מקלט* הנוספים אז[142].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[143] וע' כהן[144]. על שלוש ארצות הקיני הקניזי והקדמוני, שנחלקו בהם הדעות אם יש ללויים חלק ונחלה בהם, ע"ע ימות המשיח[145]. על הפרשת ערי המקלט, ע"ע ערי מקלט, ושם, על הסוברים שלעתיד לבוא יפרישו עוד שש ערים או תשע ערים.

בתור ערי-מקלט*

ארבעים ושתים עיר שבאו לחלק הלויים, מלבד השש שהובדלו - לערי-מקלט* - כולן קולטות[146], שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[147]. בצורת הלימוד נחלקו הדעות: יש סוברים שהדבר נלמד מהקש*[148], שנאמר שם: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר[149], הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט[150]. ויש סוברים שהדבר נלמד מהמילה "ועליהם"[151], אם משום שמילת "על" ישמש על ההשתוות[152], וכן "ועליהם" טעמו כמוהם, להשוות המ"ב לשש להיות כמוהם לקליטה[153], או שהדבר נלמד מכך שנאמר: ועליהם תתנו, ולא "ועוד תתנו"[154].

שלא מדעת

אע"פ שכל ערי הלויים קולטות, יש הפרש בין השש שהובדלו - לערי-מקלט*[155] - לשאר ארבעים ושתים[156] ערי הלויים[157], שאותן שהובדלו ונתייחדו לכך קולטות אפילו שלא לדעת[158], שנכנס לשם במקרה שלא בכוונת קליטה[159], שלא היה יודע שהיא קולטת[160], או שהוא סבור שהיא עיר אחרת[161], או שנכנס ישן בכתף אחרים או על גבי בהמה[162], ושאר ערי הלוים אין קולטות אלא אם כן נכנס שם לדעת קליטה[163], שנתכווין להינצל שם[164].

בצורת הלימוד מהכתוב שיש הפרש בין ערי מקלט לשאר ערי הלויים, כתבו אחרונים, שמזה שלא כלל את כולם יחד בנתינה אחת, שנאמר: את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[165], אנו למדים שאין להם השתוות מוחלטת, שהשש קולטות אף כשבא הרוצח לשם שלא לדעת, והארבעים ושתים רק כשבא להם לדעת[166].

נכנס שלא לדעת, ואח"כ נתוודע לו שהעיר קולטת, נסתפקו אחרונים אם נחשב הדבר כידיעה, או שצריך שיידע שהיא קולטת בשעת כניסה[167].

העלאת שכר

אם בארבעים ושתים ערי הלויים שאינן ערי-מקלט* מעלים הרוצחים שכר, נחלקו אמוראים: לדעת רב כהנא מעלים שכר[168]. ולדעת רבא נחלקו תנאים בדבר, שר' יהודה סובר שמעלים שכר, שלדעתו "ועליהם תתנו"[169] משווה המ"ב לשש לקליטה[170], ור' מאיר סובר ש"ועליהם תתנו" משווה המ"ב לשש לענין שכר, מה בשש אין מעלים שכר, שנאמר: לכם - והיו לכם הערים למקלט[171]. או: ערי מקלט תהיינה לכם[172] - לכם, לכל צרכיכם[173], שאין צריכים להעלות שום דבר ללוים[174], אף במ"ב אין מעלים שכר[175], אלא חייבים הלויים ליתן להן בית דירה בחנם, ואף על פי שהיו הערים שלהם[176].

שכר זה שמעלים ללויים, כתבו ראשונים דהיינו שמעלים שכר ללויים שהרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה[177], או שאמהות הרוצחים היו מעלות שכר הבתים ללויים[178], אבל מס וארנונא שהוא תשלומים שעל יושבי העיר לשלם בעד ישיבתם בעיר, אין צריכים לשלם[179]. ויש מהראשונים מפרשים שהרוצחים צריכים להעלות מס וארנונא ללויים[180], וכל שכן שכר דירה[181].

להלכה פסקו ראשונים שרוצח הדר בשאר ערי הלויים נותן שכר לבעל הבית[182], שהעיקר שמחלוקת התנאים היא בארבעים ושתים עיר[183], והלכה כר' יהודה[184].

לעתיד לבוא

בדעת הסוברים שלעתיד לבוא ייתנו ללויים ערים נוספות לשבת[185], מלבד ערי-מקלט* שיתווספו להם, הסתפקו אחרונים אם הערים הנוספות קולטות, או שדוקא מ"ח הערים קולטות מגזרת-הכתוב*, אבל שאר הערים אינם קולטים[186]. וכן בדעת הסוברים שבשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח יש ללויים חלק, ומכל מקום ייתנו להם ערים לשבת[187], הסתפקו אחרונים אם עריהם קולטים, או שאין הערים שנוטלים בנחלתם קולטים כלל, אפילו אם מפרישים ערים מיוחדים לערי-מקלט*, שאפשר שגזרת-הכתוב שדוקא ערים שנותנים להם ישראל חלק נחלתם כמו שמבואר בתורה קולטים, אבל לא בערים שנוחלים כמו כל ישראל[188].

תיאורם

גודלם

ערים הללו - הניתנים ללויים[189] - אין עושים אותן לא טירים - מעין מגדלים[190] - קטנים[191], ולא כרכים גדולים, אלא עיירות בינוניות[192].

במקור לימוד דין זה מהכתוב, כתבו ראשונים שנאמר: ונתנו ללוים וגו' ערים[193], ושם "עיר" יאמר בסתם על עיר בינוני, כי הכפר יקרא "עיר קטנה"[194], והכרך "עיר גדולה"[195], למדנו מזה שאלו העיירות היו בינוניות, לא גדולות ולא קטנות[196].

בטעם שאין עושים אותם טירים קטנים כתבו ראשונים, שאין מזונות מצויים שם[197], והם ערי מקלט, וצריכים שיהא שם יישוב לבית מנוס לרוצחים[198], ומפני שאין מזון מצוי שם יסכן זה בעצמו לצאת[199]. ואין עושים ערי הלויים כרכים גדולים, משום שהכל נקבצים שם תמיד[200] מכל מקומות לסחורה[201], ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח[202] ויהרגנו[203], שמשום ששיירות ממקום אחר רגילות לבוא שם, שמא יבוא שם גואל הדם בהיבלע שיירות ויהרגנו[204].

הקפתן בחומה

ערי הלויים אין עושים אותן מוקפות חומה[205] בתחילת נתינתם[206], ואפילו היתה מוקפת חומה בשעשה שכבשוה צריכים לסותרה[207]. אבל לאחר שניתנו להם רשאים הלויים להקיפום חומה[208], שאין המקום נקרא עיר חומה, כשישב ואח"כ הוקף[209], והבית נגאל לעולם[210].

בטעם האיסור שיהיו ערי הלויים מוקפות חומה בתחילת נתינתן כתבו אחרונים, משום שערים מוקפות חומה משלחין מתוכן מצורעים[211], כשהן מוקפות מימות יהושע בן נון[212], שכשכבש יהושע את ארץ ישראל קידש כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל[213] להשתלח משם מצורעים[214], וכיוון שכן אין ראוי לערי הלויים להיות מוקפות חומה מתחילתן, שמא הרוצח שגלה יוולד בו צרעת, וטעון שילוח ואי אפשר לצאת מעיר מקלטו[215].

על גאולת בתי ערי חומה של לויים או כהנים שנמכרו, ע"ע בתי ערי חומה[216]. ושם[217], מחלוקת תנאים בישראל שירש בית בערי הלויים. על יציאה ביובל של בית עיר חומה של לוי, ע"ע הנ"ל[218].

מגרשי הערים

מסביב לערי הלויים נצטווינו לתת מגרשים[219]. בגודל מגרשי הערים, נחלקו תנאים, וראשונים בדעתם:

א) לדעת ר' עקיבא ולדעת ר' יהושע בשם יהודה בן פטירי, אלף אמה מגרש[220], שנאמר: ומגרשי הֶערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[221]. ומה שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'[222], לא הוזכרו לתיתם ללויים, אלא[223] לענין תחום* שבת[224], שהוא לדעתו מדאוריתא[225].

ב) לדעת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי במשנה, אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות - מקום הנזרע ונעבד[226] - וכרמים[227]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שנותן אלפים אמה סביב[228], שנאמר: אלפַּיִם[229], מהם אלף הפנימיים למגרש[230], ועליהם נאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[231], והחיצונים לשדות ולכרמים[232], ששם הכל "מגרש" בלשון הכתוב, אלא שזה נעבד ונזרע וזה לא יעבד בו ולא יזרע, ולכך הפרישן זה מזה[233]. וכן שנינו בברייתא, שאמר רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: אלפים אמה תחום ערי הלויים, צא מהן אלף אמה מגרש[234]. ויש מהראשונים מפרשים שנותן שלושת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה[235], אלף הראשונים מגרש[236], שנאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[237], ואלפים שמודדים חוץ למגרש לשדות וכרמים[238], שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'[239]. ולדעתם שני תנאים נחלקו בדעת ר"א בנו של ריה"ג, ודעתו בברייתא אינה כדעתו במשנה[240]. או שגורסים בברייתא: ר' אליעזר בר' יוסי[241], סתם, והוא בנו של ר' יוסי בן חלפתא וחולק על ר"א בנו של ריה"ג[242].

ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שלא היו המגרשים כל סביבות העיר, אם העיר יתירה מאלפים אמה על אלפים אמה, שאם היתה העיר ארבעת אלפים על ארבעת אלפים, באורך העיר מודד אלפים, וכן אלפים ברוחבה, ברוחב אלף אמה[243]. ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה, שיהיו לה לאורכה אלף אמה, חמש מאות לרוח האחד, ולרוחבה כמו כן אלף אמה, חמש מאות אמה לכל רוח, ואחר כן אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה, ותהיה העיר באמצע הריבוע, הוסיף להן מגרש שלא כנגד העיר, כשיעור הראשון שכנגדה, עד שנמצא, כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר ציוה בתחילה, תהיה העיר אלף על אלף בריבוע, והעיר רביע במה שיתנו ללוים[244]. ויהיה אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע, והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות, לשדות ולכרמים[245].

על האיסור לשנות אחד מגרש לשדה או לעיר, ושדה למגרש או לעיר, ועיר לשדה או למגרש, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם.

האמה שמודדים בה

האמות שמודדים בהם[246], נסתפקו אחרונים אם נותנים להם שוחקות[247], שספק* מצוה לחומרא[248], או שכיוון שישראל מוחזקים וצריכים ליתן ללוים, הרי הוא ספק-ממון* לקולא[249], ונותנים להם רק עוצבות[250].

מדידה כקרקע חלקה

אין מקדרין - אלא מודדים הרים וגאיות כקרקע חלקה[251] - לא בעגלה-ערופה* ולא בערי-מקלט*, מפני שהן של תורה[252], אלא מודדים כל המדרון ואף על פי שמרבה במידה ומרחיק את הערים, אין מקצרין בשל תורה אלא מודדים כמה שהוא[253]. וכתבו אחרונים שגם בערי הלויים הדין כן, כיון שהמדידה היא מן התורה[254].

מהיכן מודדים

מדידה זו של המגרשים שמחוץ לערי הלויים, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים אם היינו סביבות העיר כולה, שלענין מגרש אתה מניחה בעיגולה, ואין נותנים קרנות ומרבעים, כדין בתחומי שבת[255]. או שנותנים לערי הלויים ריבועה עימה, שמעגלים וכוללים בתחומי העיר אף קרנותיה[256], שנאמר: פאת[257], דהיינו ריבוע[258]. או שאין המגרש לקרנות כלל[259]. או להיפך, שאין מגרש אלא לקרנות ולא לתחומין[260].

בית קברות

לכל עיר מערי הלויים נותנים בית-הקברות* חוץ לתחום זה - של השדות והמגרשים[261] - שאין קוברים מתיהם בתחום עריהם[262]. שנאמר - בערי הלויים - ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[263], לחיים ניתנו ולא לקבורה[264] של הלויים[265]. אכן, רוצח* שמת בעיר מקלטו[266] קוברים אותו שם[267], שנאמר: אשר נס שמה[268], מה תלמוד לומר "שמה" שלוש פעמים - לנֻס שמה[269], אשר ינוס שמה[270], אשר נס שמה[271] - שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו[272]. ובעת שימות הכהן הגדול מוליכים עצמות הרוצח משם לקברי אבותיו[273].

האיסור לשנות פניהם

אין עושים - בערי הלוים[274] - שדה[275] מגרש[276] - לסוברים שיש אף שדות מחוץ למגרשים[277] - ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש[278], שלא ישנו לא משדה למגרש ולא ממגרש לשדה, ולא מעיר לשניהם ולא משניהם לעיר[279], שאין לשנות בענינם דבר[280], שנאמר: ושדה מגרש עריהם לא ימכר[281]. ואין הרצון בזה שלא ימכר כלל[282], כי כבר ביארה התורה כי גם בתיהם יש להם רשות למוכרם, אלא שיש לבתיהם גאולת עולם[283], שנאמר: גאֻלת עולם תהיה ללוים[284]. אלא מהו "לא ימכר", לא ישונה[285], שלש ישתנה[286] מכמות שהיא[287], שלא ישנו אותו לעשות שדה מגרש, או היפך, או מגרש עיר, או היפך[288], אלא השדה והמגרש והעיר כל אחד משלושתן כמות שהוא לעולם[289]. והושאל לזה הענין שם המכירה, לפי שהמכירה ישתנה בה רשות בעל הקניין, וישוב אל בעלים אחרים, ולזה הושאלה המכירה להשתנות הקנין מן ההשתמשות לתכלית אחת אל השתמשות לתכלית אחרת[290], כמו: אשר התמכר לעשות הרע[291].

יש הלמדים האיסור מהכתוב: כי בתי ערי הלוים היא אחֻזתם בתוך בני ישראל[292], שלא לשנות, מכאן אמרו אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר לא עיר מגרש[293]. וביארו אחרונים בדעתם, שמסמיכות ושדה מגרש עריהם[294], לכתוב שלפניו: כי בתי וגו', שהוא מקרא מיותר, נלמד מזה דין איסור שינוי פני ערי הלויים[295].

יש מהראשונים שכתבו את האיסור לבנות בית ולנטוע כרם ולזרוע זריעה במגרש, לגבי עצם המושג מגרש, שפירושו רווח[296].

על גודל המגרש והשדה בערי הלויים, עי' לעיל: תיאורם[297]. על ערי ישראל, שנחלקו תנאים אם אף בהם אסור מדרבנן לשנות שדה למגרש וכיוצא בזה, ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה[298].

טעם המצוה

טעם המצוה מפורש בכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם[299], וביארו ראשונים שלזה אין ראוי לשנות אותו מעניינו, כי בזה האופן המשוער יאות להשתמש בו לעולם באופן שלם, ואם ישתנה זה הסדר, יפסד הסדר ההוא ויבלבל ענינו[300]. והמשל, שאם עשה המגרש עיר, או השדה מגרש, לא יספיק להם ולבהמתם ולכל חייתם, ואם עשו היפך זה, ימעיטו יישוב המקום ההוא[301]. ולפי שערי הלויים היו נכונים לצרכי כל שאר השבטים, כי הוא השבט הנבחר לעבודת השם, וכל עסקם היה בחכמה, שלא היו טרודים בעסקי עבודת האדמה כשאר שבטי ישראל, ועליהם נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל[302], ומתוך כך שהחכמה בתוכם היה עסק כל ישראל תמיד עמהם, מלבד שהיו בתוך עריהם ערי מקלט הרוצח[303], ומתוך כך גם כן היו עיני כל ישראל על עריהם כי לא ידע האדם מה ילד יום, ולכן היה בדין להיות אותן הערים אשר יד הכל שווה בהן ולב הכל עליהם, להיותן בתכלית היופי והחמדה, ושבח כל עם ישראל בכך[304]. וכבר הקפידה התורה שישתמשו הלויים באלו המקומות בתכלית המכוון להם, ולא יעתיקום אל תכלית אחר[305], כפי שנאמר: והיו הערים להם לשָבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[306], כי אדון החכמה ייסדן ותיקנן והגביל גבולם וירא כי כן טוב, וכל חילוף אחר דברו אינו אלא גרוע וגנאי[307].

על חרמים*, שיש מהתנאים סוברים שאין מחרימים חרמי כהנים ולויים, מכח הכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם[308], ע"ע חרמים: בנכסי כהנים ולויים.

במנין המצוות

האיסור לשנות פני ערי הלויים, יש מהגאונים וראשונים שמנאוהו במנין המצוות[309]. ויש שלא מנאוהו[310].

המקום והזמן שהמצוה נוהגת

המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בארץ ישראל, בזמן שישראל שם[311]. ויש מהאחרונים שכתבו שאף אם אין ישראל שרויים שם המצוה נוהגת[312], שקדושת עזרא לא בטלה - לסוברים כן[313] - ובאותן העיירות שידוע שהיו של הלויים אסור לשנות[314]. ואפילו לסוברים שקדושת עזרא בטלה[315], מכל מקום הדבר אסור אף בזמן הזה מדרבנן[316], שאפילו בזמן שישראל בגולה, המצוה להגן על העיירות ולחזק את בדקיהן ולבנות הנהרסות ולא לעשותן מגרש[317].

המחוייבים במצוה

המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בין בלויים בין בישראלים, בזכרים ונקבות[318].

שיעור השינוי

בשיעור השינוי שמתחייב עליו מלקות - לסוברים כן[319] - כתבו ראשונים שאינם יודעים שיעור לשינוי זה כמה יהיה ויתחייב עליו[320]. ומהאחרונים יש שכתב בשיעור השינוי ממגרש לעיר, שכיוון שבונה בית במגרש הרי זה שינה[321], וכן בשאר שינויים אין שיעור לשינוי, ואפילו כל שהוא אסור[322]. אכן, כשחופר במגרש חפירה בקרקע, אינו נקרא שינוי, שהמגרש אינו צריך להיות רק אויר[323], והאויר לא נשתנה[324].

מלקות

יש מהראשונים שכתבו שכל מי ששינה בערי הלויים בעדים והתראה חייב מלקות[325]. ויש מהראשונים שלא מנאוהו בכלל הלוקים[326], וצידדו אחרונים בדעתם שאינו נקרא שינוי, שיכול להחזיר הדבר לכמו שהיה כגון שזרע או בנה במגרש יכול לעקור הזרעים והבנין, על כן אינו לוקה[327].

עשיית מגרש ושדה עיר

עשיית מגרש ושדה עיר האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו כשבונה בה בית[328], ומכל מקום מותר לגור במחילות שתחת הקרקע[329], שאין אוכלות במגרש כלום[330].

עשיית מגרש שדה

עשיית מגרש שדה האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאם נוטעים או זורעים בו עושים אותו שדה, אלא מניחים אותו עם העשבים העולים מאליהם לישב בהם ברחבה ולרעות בהם את בהמותיהם[331], וכן כתבו ראשונים שהמגרש הוא פנוי מזריעה[332] ומאילנות[333] ומכרמים[334], ויש מהאחרונים שכתב שהאיסור לעשות מגרש שדה, היינו לזרוע בו זרעים[335], אבל מותר ליטע שם אילנות, ואין בזה משום איסור עשיית מגרש שדה, ורק תוך כ"ה אמה לעיר אסור משום נוי העיר[336], כדין שאר ערי ישראל[337].

עשיית שדה מגרש

עשיית שדה מגרש האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאין מניחים השדות בורות לעשותן מגרש[338].

כשהופרש לשדה או למגרש לפני הכיבוש

בערי הלויים, אם בתחילה כשבאו לארץ, מצאו בית בתחום העיר שהופרש לשדה או למגרש, כתבו אחרונים שהוצרכו לסותרו[339].

עבר ושינה

עבר ושינה עיר למגרש וכיו"ב, כתבו אחרונים שאין מעשיו מועילים[340].


הערות שוליים

  1. ↑ עי' ספה"מ לרמב"ם מ"ע קפג; עי' סמ"ג עשין קנה.
  2. ↑ רמב"ם שמו"י פ"י ה"א; חינוך מ' תח.
  3. ↑ עי' רמב"ם שם וספה"מ שם; חינוך שם.
  4. ↑ במדבר לה ב. עי' ספה"מ שם; עי' סמ"ג שם; חינוך שם.
  5. ↑ כ"מ מרס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קפב): ושמונה וארבעים מגרשי לוי, ובאזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רג): בהרחיבי ערי מגרש למשרתי; עי' רמב"ם שמו"י שם; כ"מ מסמ"ג שם; כ"מ מחינוך שם ומ' תח .
  6. ↑ במדבר שם ב-ג. סמ"ג שם.
  7. ↑ עי' יהושע כא ד, י, יג ויט. ועי' ע' כהן: בתורת לוים.
  8. ↑ רש"י במדבר שם; רש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ורע"ב סוטה פ"ה מ"ג: רחבה.
  9. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה שדה מגרש ורע"ב ערכין פ"ט מ"ח: מכלום; חינוך מ' שמב; עי' מאירי ערובין נו ב.
  10. ↑ עי' רש"י במדבר שם וסוטה שם וערכין שם; רע"ב שם; עי' רע"ב סוטה שם.
  11. ↑ רש"י ורע"ב ערכין שם; רש"י ורע"ב סוטה שם: לנוי העיר; חינוך שם: ונוי לעיר; מאירי ערובין שם: להניחו לנוי העיר.
  12. ↑ רש"י סוטה שם.
  13. ↑ עי' אונקלוס ויקרא כה לד ובמדבר לה ב; עי' ת"י יהושע כא יט, ועוד. עי' רבנו הלל לתו"כ בהר פרק ו. וכ"כ רש"י שבציון 269 שמגרש היינו רווח.
  14. ↑ פהמ"ש לרמב"ם ערכין לג ב.
  15. ↑ ציון 220 ואילך
  16. ↑ ציון 259 ואילך.
  17. ↑ ספה"מ לרמב"ם מ"ע קפג; רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א, לפי מנ"ח מ' תח סק"א; עי' ר"י בכור שור במדבר לה ב; חינוך מ' תח; רלב"ג במדבר שם.
  18. ↑ רד"ק דהי"א ו לט.
  19. ↑ עי' ר"י בכור שור במדבר שם; עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  20. ↑ חינוך שם.
  21. ↑ רד"ק דה"י שם.
  22. ↑ ציון 161 ואילך.
  23. ↑ ציון 701 ואילך.
  24. ↑ חינוך מ' תח.
  25. ↑ יהושע כא א-ג.
  26. ↑ שם ד-ו, ח, י, כ ולח; דהי"א ו לט, מו, מח ונ. וע"ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 134 ואילך, שכל ארץ ישראל נתחלקה ע"פ הגורל.
  27. ↑ חינוך שם.
  28. ↑ ציון 184 ואילך.
  29. ↑ ציון 708.
  30. ↑ עי' בה"ג בהקדמה פרשיה מו, שמנאה בכלל הפרשיות חוקים ומשפטים המסורים לציבור; חינוך מ' תח.
  31. ↑ חינוך שם.
  32. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  33. ↑ במדבר לה ו.
  34. ↑ יהושע כא ג.
  35. ↑ שם לט. ובימי ירבעם עזבו את עריהם שבארץ עשרת השבטים, עי' דהי"ב יא יג-יד, ומיוחס לרש"י שם יד.
  36. ↑ על הנתינה לעתיד לבוא, כשיהיו בידינו הקיני הקניזי והקדמוני, עי' ציון 129 ואילך.
  37. ↑ מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י).
  38. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 184 ואילך.
  39. ↑ מנ"ח מ' תקכ (סק"א במהד' מ"י), בד' סמ"ג לאוין רעו.
  40. ↑ ציון 184 ואילך.
  41. ↑ ציון 708.
  42. ↑ עי' תיוב"ע שבציון 38; עי' רש"י ור"י קרא יהושע כא ה.
  43. ↑ במדבר לה ח. ר"י קרא יהושע שם.
  44. ↑ תיוב"ע במדבר שם; עי' אחרונים שבציון 40 ואילך.
  45. ↑ עי' יהושע שם ד-לז. עי' רש"י ור"י קרא יהושע שם ה.
  46. ↑ עי' מלבי"ם יהושע שם ד; העמק דבר במדבר שם.
  47. ↑ עי' מלבי"ם יהושע שם; עי' העמק דבר שם.
  48. ↑ עי' רמב"ן במדבר לה ח; עי' רי"ד יהושע כא טו.
  49. ↑ רמב"ן שם כו נד ולה ח.
  50. ↑ עי' ציון 40.
  51. ↑ ע"ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 147. רמב"ן שם לה ח.
  52. ↑ עי' במדבר כו כב, במנין בערבות מואב, שמנין בני יהודה 67500, ושם יד, שמנין בני שמעון 22200, ושם מא, שמנין בני בנימין 54600, והסך הכולל: 144300, ועי' שם כה, שמנין בני יששכר 64300, ושם מז, שמנין בני אשר 53400, ושם נ, שמנין בני נפתלי 45400, ושם לד, שמנין בני מנשה 52700, והסך הכולל: 215800. רמב"ן שם לה ח.
  53. ↑ עי' במדבר כו לז, במנין הנ"ל, שמנין בני אפרים 32500, ושם מג, שמנין בני דן 64400. רמב"ן שם לה ח.
  54. ↑ עי' יהושע טו יג וטו. רי"ד שם ו טו.
  55. ↑ עי' ציון 54 ואילך.
  56. ↑ עי' יהושע יג יג, וטו סג, וטז י, ויז יב-יג, ושופטים א יט כא כז וכט-לג. עי' רד"ק דהי"א ו לט, בשם י"מ.
  57. ↑ עי' רד"ק שם, ושכענין זה נמצא בתוספ' מכות (פ"ב, והובא ברד"ק בקיצור, ובקצת שינוי): אע"פ שהפריש שכם בהר אפרים לא היתה קולטת, הפריש קרית יערים תחתיה עד שכיבש את שכם וכו'.
  58. ↑ עי' ציונים 61, 63, ועוד. עי' רד"ק שם.
  59. ↑ רד"ק שם ד כד, וציינו הרד"ק שם ו לט, בפי' הא': והוא כמו שכתבתי לך בשמות בני אדם; מצודת דוד שם מב, כעי"ז בקיצור נמרץ.
  60. ↑ עי' יהושע כא ד.
  61. ↑ עי' יהושע כא י; עי' דהי"א ו לט. ועי' בהגר"א דה"י שם. ועי' רד"ק ומנחת שי יהושע שם.
  62. ↑ עי' יהושע שם ד.
  63. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  64. ↑ עי' יהושע שם יג ודה"י שם מב. בהגר"א שם נא (במהד' מוה"ק: מה ונא).
  65. ↑ עי' יהושע שם ט ומלבי"ם שם ד.
  66. ↑ עי' יהושע שם י-יא; דה"י שם מ ומב: חברון. ועי' יהושע שם יב ודה"י שם מא, שאת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה.
  67. ↑ דה"י שם מג, לגירסת כ"י ארם צובא, ומנחת שי שם, בשם ספרים מדויקים כ"י וד' נפולי (ונ' מדבריו שכן מוכח מהמסורה. ועי' דעת מקרא דה"י ח"א עמ' 176, שכ"ה גם בכ"י לנינגרד וכ"י ששון 1053). במק"ג ד' ונציה (ומשם במנחת שי שם, בשם ספרי הדפוס, ובהרבה תנ"כים ומק"ג): חילן.
  68. ↑ יהושע שם יג-טז; דה"י שם מב-מד, ונחסר יוטה, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  69. ↑ דה"י שם מד, ורלב"ג ובהגר"א.
  70. ↑ עי' יהושע שם ד וטז, ומלבי"ם שם ד.
  71. ↑ דה"י שם מה ורלב"ג, ורש"י ור"י קרא ורד"ק יהושע שם יח.
  72. ↑ יהושע שם יז-יח; דה"י שם, בשינוי סדר, ונחסר גבעון, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  73. ↑ יהושע כא ה. וכעי"ז באריכות ביהושע שם כ.
  74. ↑ רש"י שם ה.
  75. ↑ בהגר"א דהי"א ו מו.
  76. ↑ יהושע שם כ.
  77. ↑ יהושע שם ה וכ; דה"י שם נא.
  78. ↑ יהושע שם ה וכג. ועי' ציון 80.
  79. ↑ יהושע שם ה וכה; דה"י שם מו ונה.
  80. ↑ יהושע שם כו; דה"י שם מו.
  81. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  82. ↑ עי' יהושע שם כא; בהגר"א דה"י שם נא.
  83. ↑ יהושע שם כ.
  84. ↑ דה"י שם נג, ורד"ק ורלב"ג ובהגר"א.
  85. ↑ יהושע שם כא-כב; דה"י שם נב-נג.
  86. ↑ יהושע שם כג. בדה"י נחסרו שני הערים הללו, ועי' בהגר"א שם נד, שכ' שבדה"י קיצר ולא פירש. אף הערים שבציון הבא, שנזכרו בדה"י, לא נזכר שם שהם ממטה דן, ועי' רד"ק שם הטעם, כי זכר הערים שסמוכות לערי בני אפרים וידוע כי לבני דן היו, ועי' בהגר"א שם, שכ' שבדה"י קיצר ולא פירש. ועי' רלב"ג שם נא. ועי' מצודות דוד שם שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  87. ↑ עי' יהושע שם כד; דה"י שם נד.
  88. ↑ דה"י שם נה, ורלב"ג שם.
  89. ↑ דה"י שם, ורלב"ג שם.
  90. ↑ יהושע שם כה. ועי' רד"ק שם כד, שאף בחצי שבט מנשה נזכר גת רמון (עי' ציון 81), שכל אחד מהם היה לו עיר ששמה גת רמון.
  91. ↑ יהושע כא ו וכז; דהי"א ו מז ונו: גרשום (עי' מנחת שי שם מז).
  92. ↑ יהושע שם כז.
  93. ↑ יהושע שם ו וכז; דה"י שם מז.
  94. ↑ עי' יהושע שם ו ודה"י שם מז: מנשה בבשן, ויהושע שם כז: ודה"י שם נו: גולן בבשן; בהגר"א דה"י שם נא.
  95. ↑ יהושע שם ו וכח; דה"י שם מז ונז.
  96. ↑ יהושע שם ו ול; דה"י שם מז ונט.
  97. ↑ יהושע שם ו ולב; דה"י שם מז וסא.
  98. ↑ יהושע שם ו ולג; דה"י שם מז.
  99. ↑ עי' יהושע שם כז ולב; בהגר"א דה"י שם נא.
  100. ↑ יהושע שם כז: גולן (קרי, וכתיב: גלון) בבשן; דה"י שם נו: גולן בבשן.
  101. ↑ דה"י שם, ורלב"ג.
  102. ↑ יהושע שם.
  103. ↑ דה"י שם נז, ורלב"ג ובהגר"א.
  104. ↑ דה"י שם נח, ורלב"ג ובהגר"א.
  105. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א
  106. ↑ יהושע שם כח-כט.
  107. ↑ דה"י שם נט, ורלב"ג ובהגר"א.
  108. ↑ דה"י שם ס, ורלב"ג ובהגר"א.
  109. ↑ יהושע שם ל-לא; דה"י שם נט-ס.
  110. ↑ יהושע שם לב; דה"י שם סא.
  111. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  112. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  113. ↑ יהושע שם.
  114. ↑ יהושע כא ז; עי' יהושע שם לד; דהי"א ו ס.
  115. ↑ יהושע שם ז; דה"י שם סג.
  116. ↑ יהושע שם ז ולו; דה"י שם סה.
  117. ↑ יהושע שם ז ולד; דה"י שם סב.
  118. ↑ יהושע שם ז ולח.
  119. ↑ עי' יהושע כ ח (ועי' ציון 115); בהגר"א דה"י שם נא.
  120. ↑ עי' יהושע ו לו; בהגר"א דה"י שם.
  121. ↑ דה"י שם סג-סד. רד"ק יהושע שם ז, שיש ספרים מוגה ביהושע, ושלא ראה פסוקים אלו בשום ספר ישן מדוייק אלא מוגהים במקצתם, ושמתשובת רב האי נראה כי אינה כתובה בספריהם; מנחת שי שם לו, בשם דפוסים ישנים וספרי ספרד ישנים כ"י.
  122. ↑ דה"י שם סב, ורלב"ג.
  123. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  124. ↑ יהושע שם לד-לה. ועי' רלב"ג ובהגר"א דה"י שם, שבדה"י השמיט את יקנעם וקרתה. ועי' מצודת דוד שם סג שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  125. ↑ יהושע שם לו; דה"י שם סה: ראמות.
  126. ↑ יהושע שם לו-לז; דה"י שם סה-סו: יעזיר.
  127. ↑ מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י), ע"פ חולין ז א.
  128. ↑ מנ"ח שם.
  129. ↑ רמב"ם שבציון הבא: בימי המלך המשיח; רמב"ם שבציון 130: בימי המשיח.
  130. ↑ עי' ת"ק בספרי שופטים קפה; עי' רש"י דברים יט ט; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד; עי' רלב"ג שם.
  131. ↑ רש"י דברים יט ח; רמב"ם שם.
  132. ↑ עי' רש"י בראשית טו יט; רמב"ם שם.
  133. ↑ רש"י שם, ע"פ ישעיהו יא יד; רמב"ם שם. וע"ע ימות המשיח ציון 162 ואילך.
  134. ↑ דברים שם ח-ט; רמב"ם שם.
  135. ↑ רמב"ם שם. ועי' מנ"ח מ' תקכ סק"א, שלא נודע מקורו.
  136. ↑ רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א.
  137. ↑ עי' מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י), לצד שמ"ח עיר שבכתוב הם דוקא ולא יותר (עי' ציון 36 ואילך).
  138. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 170 ואילך.
  139. ↑ עי' מנ"ח שם, בד' ראב"ד בהשגות שמו"י פי"ג ה"י.
  140. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 183.
  141. ↑ עי' מנ"ח מ' תח סק"א, בד' רמב"ם תרומות פ"א ה"ג ושמו"י פי"ג ה"י.
  142. ↑ עי' מנ"ח שם, בד' ראב"ד שמו"י שם.
  143. ↑ ציון 184 ואילך.
  144. ↑ ציון 708.
  145. ↑ ציון 170 ואילך.
  146. ↑ עי' מכות י א; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ט; עי' סמ"ג עשין עו; עי' חינוך מ' תקכ; מאירי שם.
  147. ↑ במדבר לה ו. עי' גמ' שם.
  148. ↑ עי' רמב"ם שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.
  149. ↑ במדבר שם ז.
  150. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.
  151. ↑ עי' רב כהנא במכות יג א, בדעת ר' יהודה במשנה שם: ועליהם תתנו כי הנך לקליטה; הכתב והקבלה שם ו; העמק דבר שם.
  152. ↑ הכתב והקבלה שם, ע"פ תיוב"ע ויקרא כז יח ומחברת הערוך ע' עלה.
  153. ↑ הכתב והקבלה במדבר שם. ועי' מאירי שם, שפי' עליהם: ר"ל מלבד אותן השש, וכ"מ מר"י בכור שור שם.
  154. ↑ העמק דבר שם.
  155. ↑ ר"ח מכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"י; סמ"ג עשין עו; חינוך מ' תקכ.
  156. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' רמב"ם שם; עי' ר"י בכור שור וחזקוני במדבר לה ו; מאירי שם: לאותן מ"ב.
  157. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' ר"ח ורמב"ם וחינוך ומאירי שם; סמ"ג שם.
  158. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' ר"ח ורמב"ם ור"י בכור שור וסמ"ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.
  159. ↑ מאירי שם.
  160. ↑ רש"י שם ד"ה בין לדעת; עי' ריטב"א שם; מנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י).
  161. ↑ מאירי שם.
  162. ↑ ריטב"א שם.
  163. ↑ עי' אביי שם; עי' ר"ח ורמב"ם ור"י בכור שור וסמ"ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.
  164. ↑ ר"י בכור שור וחזקוני שם.
  165. ↑ במדבר לה ו.
  166. ↑ הכתב והקבלה שם, ושלכן לא נאמר: כמוהם תתנו, שאז היה משמעותו השתוות גמורה. ועי' העמק דבר שם.
  167. ↑ מנ"ח מ' תקכ (סק"ב במהד' מ"י), וצידד בד' רש"י מכות י א ד"ה בין לדעת, שצריך שיידע בשעת כניסה.
  168. ↑ מכות יג א, שר' יהודה ור' מאיר שנחלקו במשנה שם, נחלקו בשש ערי מקלט, וע"ע ערי מקלט.
  169. ↑ במדבר לה ו.
  170. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' יהודה במשנה שם; תוי"ט שם פ"ב מ"ח.
  171. ↑ במדבר לה יב. רש"י מכות שם ד"ה לכם; תוי"ט שם.
  172. ↑ במדבר שם יא. פסקי רי"ד שם.
  173. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם; תוי"ט שם.
  174. ↑ תוס' שם ד"ה לכם.
  175. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם.
  176. ↑ פסקי רי"ד שם. ועי' ירו' מכות פ"ב ה"ו ומע"ש פ"ה ה"ה וסוטה פ"ט ה"ב, שמביא טעמים אחרים למחלוקת התנאים, אך אינו מבאר אם נחלקו בערי מקלט או בשאר ערי הלויים.
  177. ↑ עי' ר"ח שם; רש"י שם ד"ה מעלים; עי' ראשונים שבציון 173; ר"י מלוניל שם, בפי' המשנה; מאירי שם י א ויג א.
  178. ↑ פסקי רי"ד שם, בפי' המשנה שם: מעלות, לגי' ירו' שם ומאירי שם ועוד. ועי' רש"י שם ומאירי שם.
  179. ↑ ערוך לנר שם, בד' רש"י.
  180. ↑ תוס' שם ד"ה מעלים.
  181. ↑ ערוך לנר שם, בד' תוס' שם.
  182. ↑ רמב"ם רוצח פ"ח ה"י; סמ"ג עשין עו; מאירי מכות י א ויג א; רע"ב שם פ"ב מ"ח.
  183. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' רע"ב שם; עי' תוי"ט שם, בשמו; עי' תפא"י שם.
  184. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם; רע"ב שם: ואין הלכה כר' מאיר; כס"מ שם. וע"ע הלכה: כללי הלכה בתנאים ציון 502, שר' היודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה.
  185. ↑ עי' ציון 138 ואילך.
  186. ↑ עי' מנ"ח מ' תח (סק"ה במהד' מ"י).
  187. ↑ עי' ציון 141.
  188. ↑ עי' מנ"ח מ' תקכ סק"א.
  189. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה ערים הללו. ועי' ציון 179.
  190. ↑ עי' רבינו גרשום שם; עי' מוסף הערוך ע' טר. ועי' ס' הערוך שם, שהביא הכתוב בבראשית כה טז: בחצריהם ובטירֹתם, ועי' ראב"ע שם ורד"ק שם ותהלים סט כו וס' השרשים לרד"ק ע' טיר.
  191. ↑ ברייתא במכות י א: טירין; ברייתא בערכין שם, לגירסת רבינו גרשום ושטמ"ק שם. לגירסתנו: כפרים (וכ"מ שגרס הרלב"ג שבציון 181), וברש"י שם ד"ה אין עושים: ערים, ובשטמ"ק הגיה כגירסתו הנ"ל.
  192. ↑ ברייתא במכות וערכין שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח, לפי מל"מ שם (וכעי"ז במנ"ח מ' תח (סק"ד במהד' מ"י) ). ועי' ירו' מכות פ"ב ה"ו מעי"ז על ערי-מקלט (ע"ע). ועי' ס' הערוך שם וערה"ש שם. ועי' רש"י מכות י א ד"ה ערים הללו ומאירי מכות שם: ערי מקלט, ולכאו' אין סברא לומר שבדוקא ולא ערי הלויים (וסותר לרש"י שבציון הקודם), הן מצד הסברא, שאין טעם לחלק, והן משום שהמאירי שם מונה הדברים שיש הפרש בהם בין ערי הלויים לערי מקלט (עי' ציונים 155 ואילך, 168 ואילך) ואינו מונה ד"ז.
  193. ↑ במדבר לה ב. עי' רלב"ג שם.
  194. ↑ רלב"ג שם. ועי' קהלת ט יד.
  195. ↑ רלב"ג שם. ועי' יהושע י ב.
  196. ↑ רלב"ג שם.
  197. ↑ רש"י מכות י א ד"ה טירין.
  198. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה אין עושין.
  199. ↑ מאירי מכות שם.
  200. ↑ רש"י מכות שם ד"ה ולא כרכים; עי' רש"י ערכין שם ד"ה ולא כרכים.
  201. ↑ רש"י ערכין שם. ועי' רש"י כתובות קי ב ד"ה ישיבת כרכין וערל"נ מכות שם.
  202. ↑ עי' רש"י מכות שם; רש"י ערכין שם.
  203. ↑ רש"י ערכין שם.
  204. ↑ מאירי מכות שם.
  205. ↑ ברייתא שבציון 178 ואילך, לפי ערכין לג ב, ורבינו גרשום שם ורש"י ד"ה אלא עיירות; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח, לפי מל"מ שם. ועי' מל"מ שם שביאר ע"פ זה מכות י א: וקדש עיר מקלט הואי וכו', ועי' גבו"א מכות שם.
  206. ↑ עי' ערכין שם, ורש"י ד"ה כאן שהוקף.
  207. ↑ עי' גמ' שם לד א; עי' רבנו גרשום שם לג ב.
  208. ↑ עי' גמ' שם לג ב, ורש"י ד"ה כאן שהוקף; עי' מל"מ שם; עי' מנ"ח מ' שמא (ס"ק יט במהד' מ"י).
  209. ↑ עי' גמ' שם. וע"ע עירות המוקפות חומה.
  210. ↑ ע"ע בתי ערי חומה ציון 122.
  211. ↑ משנה כלים פ"א מ"ז; עי' תו"כ מצורע פרק ד.
  212. ↑ ר"ש כלים שם, ע"פ הדין בבתי ערי חומה (ע"ע עירות המוקפות חומה); רע"ב שם.
  213. ↑ ר"ש שם; רע"ב שם.
  214. ↑ רע"ב שם. ועי' הכתב והקבלה ויקרא יד מ.
  215. ↑ עי' גבו"א מכות י א. ועי' מל"מ שם שכ' (ע"פ רש"י שבציון 187 ואילך) שנראה טעם הדין שכל זמן שהיא עיר חומה מצויים שם הרבה בני אדם ותהא רגל גואל הדם מצוייה שם, אבל בעיר פרוצה אין הדבר מצוי כ"כ, אבל שלפי"ז בכל עת ובכל זמן שייך דין זה, ונשאר בצ"ע (והובא בקיצור במנ"ח מ' תח (סק"ד במהד' מ"י) ).
  216. ↑ ציון 122 ואילך.
  217. ↑ ציון 124 ואילך.
  218. ↑ ציון 128 ואילך.
  219. ↑ עי' ציון 5 ואילך. על מהותם עי' ציון 8 ואילך.
  220. ↑ ר' עקיבא במשנה סוטה כז ב; ר' יהושע, שכך היה דורש יהודה בן פטירי בתוספ' סוטה פ"ה.
  221. ↑ במדבר לה ד. עי' משנה ותוספ' שם.
  222. ↑ במדבר שם ה.
  223. ↑ רש"י שם ד"ה מגרש.
  224. ↑ משנה ותוספתא שם.
  225. ↑ עי' גמ' שם ל ב; רש"י כז ב שם.
  226. ↑ עי' רמב"ן במדבר לה ב.
  227. ↑ משנה סוטה כז ב. ועי' גמ' שם ל ב, שלד' תחום שבת היינו מדרבנן, ועי' ירו' ערובין פ"ג ה"ד, שנ' שחולק, ועי' קר"א סוטה שם.
  228. ↑ רש"י במדבר שם ד וסוטה כז ב ד"ה שדות; עי' שכל טוב שמות טז י, בשם רבנן; עי' רשב"ם במדבר שם ה; תוס' ר"ה כט א ד"ה קא; עי' מאירי ערובין נו ב, וסותר למאירי שבציון 218, וצ"ב.
  229. ↑ במדבר לה ה. עי' רש"י במדבר שם ד; עי' רשב"ם שם ה.
  230. ↑ רש"י שם ד; עי' רש"י סוטה שם; עי' רשב"ם במדבר שם ה; עי' מאירי ערובין שם.
  231. ↑ במדבר לה ד. מאירי שם; ר"י קורקוס שמו"י פי"ג ה"ב, בד' רש"י.
  232. ↑ רש"י במדבר שם; עי' שכל טוב שמות שם; עי' רש"י סוטה שם; עי' רשב"ם שם; עי' מאירי ערובין שם.
  233. ↑ רמב"ן במדבר שם ב.
  234. ↑ תוספ' סוטה פ"ה וסוף ערכין; עי' ברייתא בערובין נו ב, לגי' ר"ח שם; ברייתא בירו' סוטה פ"ה ה"ג. ועי' תוספ' וגמ' וירו' שם, שמסיים: נמצא מגרש רביע והשאר שדות וכרמים. ועי' גמ' וירו' שם בביאור החשבון.
  235. ↑ רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ב, ור"י קורקוס שם שהוא פי' לר"א בנו של ריה"ג במשנה; מאירי ב"ב כד ב ומכות יב א, וסותר למאירי שבציון 216, וצ"ב.
  236. ↑ רמב"ם ומאירי שם.
  237. ↑ במדבר לה ג. עי' רמב"ם ומאירי שם.
  238. ↑ רמב"ם ומאירי שם.
  239. ↑ במדבר שם ה. עי' רמב"ם ומאירי שם.
  240. ↑ ר"י קורקוס שם.
  241. ↑ ערובין שם, לגירסתנו. מרכה"מ (חעלמא) ומקורי רש"ש שם.
  242. ↑ עי' מרכה"מ שם; מקורי רש"ש שם. ועי' חי' רש"ש לבמדב"ר סוף מסעי, שצידד שהרמב"ם פסק כן משום שפשט הכתוב מסייעו. ועי' ר"ח פליטאל והכתב והקבלה במדבר שם ד, בפי' המקראות לפי הצדדים השונים במח' הראשונים.
  243. ↑ ר"י בכור שור במדבר לה ב.
  244. ↑ רמב"ן שם.
  245. ↑ רמב"ן שם, בסו"ד.
  246. ↑ ע"ע אמה ציון 29 ואילך מח' אמוראים האם האמה היא לעיתים חמישה טפחים ולעיתים שישה, או אמה היא לעיתים שוחקת ולעיתים עוצבת. ועיי"ש ציון 37 שכן הלכה.
  247. ↑ מנ"ח סוף מ' תח. וע"ע הנ"ל ציונים 32, 34, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת.
  248. ↑ מנ"ח שם. וע"ע ספק. וע"ע אמה ציון 30 שלעולם מחמירים באמות למדוד כשיעור החמיר, בין אם הוא שוחק ובין אם הוא עוצב.
  249. ↑ מנ"ח שם. וע"ע ספק ממון.
  250. ↑ מנ"ח שם. ע"ע אמה ציון 33 ואילך, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת.
  251. ↑ רש"י ערובין נח ב ד"ה מפני שמדידתן.
  252. ↑ רב נחמן אמר רבה בר אבוה בגמ' שם. ברי"ף (וכן עולה מסדר ד"ה ברש"י) ופסקי רי"ד שם וכ"י מינכן שם: לא בערי מקלט ולא בעגלה ערופה. וע"ע תחום, שבתחום שבת מקדרין.
  253. ↑ מאירי שם.
  254. ↑ עי' מנ"ח סוף מ' תח.
  255. ↑ ע"ע תחום. עי' ר"ח ערובין נו ב, בד' רבא, ונז א, בד' רבינא שהוא מפרש ד' אביי; עי' רש"י שם ד"ה רבינא, בד' רבינא, וד"ה רב אשי, בד' רב אשי (ועי' ד"ה והא סביב, שהוא פי' א'); עי' מאירי שם נו ב, בד' אביי ורבא ורבינא; עי' ריטב"א שם נז א, בד' רבינא.
  256. ↑ עי' סתמא דגמ' בערובין נא א, בד' ר' חנינא בן אנטיגנוס ורבנן במשנה שם מט ב (וע"ע אלכסון ציון 17 ואילך, ותוס' שם ד"ה כזה ורשב"א שם; עי' רש"י שם נו ב ד"ה כמה מרובע, בד' רבא, ונז א ד"ה ופשו להו, בד' אביי, וד"ה והא סביב, בל"א, בד' רב אשי; עי' מאירי שם, בד' רב אשי.
  257. ↑ במדבר לה ה. רש"י ערובין נא א ד"ה פיאות.
  258. ↑ עי' רש"י שם.
  259. ↑ תוס' שם נז א ד"ה מאי, בד' רבינא.
  260. ↑ תוס' שם, בד' רב אשי. ועי' משנה ערובין נז א: נותנין קרפף (ע"ע) לעיר, דברי ר"מ, ובגמ' שם שנלמד מהכתוב בערי הלויים: מקיר העיר וחוצה, ועי' משנה שם שחכמים חולקים, ובירו' שם פ"ה ה"ב, לגי' רשב"א שם וסופר כ"י ליידן, שהם למדים מהכתוב הנ"ל שאין נותנים קרפף לעיר (ועי' גי' המגיה בכ"י ליידן שם ומשם בד'). וצ"ב אם מחלוקתם היא אף במדידת המגרש שמחוץ לערי הלויים, ועי' דרך אמונה שם ס"ק יא.
  261. ↑ עי' רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ב וה"ג.
  262. ↑ רמב"ם שם ה"ג, ע"פ מכות יב א, בערי-מקלט (ע"ע).
  263. ↑ במדבר לה ג.
  264. ↑ גמ' שם; רמב"ם שם; עי' חזקוני במדבר שם.
  265. ↑ עי' רש"י מכות שם ד"ה לא נתנו. וע"ע הצלת נפשות ציון 77 ואילך, שלד' ת"ק במעין של בני העיר, חיי אחרים וכביסתם חיי אחרים קודמים, ולד' ר' יוסי כביסתם קודמת, ועי' נדרים פא א, שר' יוסי לומד זאת מ"חיתם", ועי' ר"י בכור שור במדבר לה ג, שפי' כן פשט הכתוב, ועי' רש"י שם שפי' בע"א.
  266. ↑ ע"ע ערי מקלט, ועי' לעיל: בתור ערי מקלט, שכל ערי הלויים קולטים.
  267. ↑ עי' משנה שם יא ב וגמ' שם יב א; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ג; עי' מאירי שם.
  268. ↑ במדבר לה כה. משנה שם יא ב.
  269. ↑ דברים ד מב.
  270. ↑ במדבר לה כו.
  271. ↑ במדבר לה כה. מצפה שמואל לתוספ' מכות פ"ב. עיי"ש שבמדבר לה ו: לנס שמה הרצח, לא חשיב. ועי' גבו"א מכות שם יב א: שמא "שמה" הרביעי לאיזה דרשא אחרינא איצטריך.
  272. ↑ משנה שם יא ב; ר' אליעזר בן יעקב בתוספ' שם; ספרי שופטים פיס' קפא.
  273. ↑ רמב"ם שם.
  274. ↑ עי' משנה ערכין לג ב; עי' תוספ' סוף ערכין; תו"כ בהר פרק ו; רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ד.
  275. ↑ על מהותו, עי' ציון 215.
  276. ↑ על מהותו, עי' ציון 8 ואילך.
  277. ↑ עי' ציון 215 ואילך.
  278. ↑ משנה שם; תוספ' שם; תו"כ שם; רמב"ם שם, בשינוי סדר.
  279. ↑ ראב"ד לתו"כ שם; עי' חינוך מ' שמב (לגי' נ"א בד' המצויים).
  280. ↑ חינוך שם.
  281. ↑ ויקרא כה לד. תו"כ שם: ושדה מגרש עריהם, לפי ראב"ד ור"ש שם, ולגי' דרך הקודש שם, ועי' ציון 226, שי"מ בע"א; עי' גמ' שם (ועי' אדרת אליהו ויקרא שם, שנצרך רק לד' ר"א במשנה שם, ולד' חכמים "לא ימכר" היינו לומר שאם מכר גזבר וכו', וצ"ב מהרמב"ם שם ה"ה); רמב"ם שם ה"ד; חינוך שם. ועי' ר"ש שם שלימוד התו"כ (ומשם ברש"י ור"י בכור שור ויקרא שם): לא ימכר מכר גזבר וכו', היינו מדכתיב ימכר ולא ימכרו, וכעי"ז בדרך הקודש שם שהוא מדלא כתיב ימכור, אך עי' סמ"ג לאוין רעח, שנ' שאילו פירושים חולקים במילה "ימכר".
  282. ↑ עי' גמ' שם; עי' סמ"ג שם; רלב"ג שם.
  283. ↑ ע"ע בתי ערי חומה ציון 122. עי' גמ' שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  284. ↑ ויקרא שם לב. גמ' שם; סמ"ג שם; חינוך שם.
  285. ↑ גמ' שם: ישנה; עי' רמב"ם שם ה"ה; סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' רלב"ג שם.
  286. ↑ סמ"ג ברמזי מצוות ל"ת רעח.
  287. ↑ רבנו גרשום שם.
  288. ↑ רלב"ג שם.
  289. ↑ רמב"ם שם. ועי' קרבן אהרן לתו"כ שם.
  290. ↑ רלב"ג שם.
  291. ↑ מ"א כא כה. ראב"ד ור"ש לתו"כ שם; רלב"ג ויקרא שם, עיי"ש שמרחיב. ועי' רש"י מ"א שם, שפי' "התמכר" בע"א.
  292. ↑ ויקרא כה לג.
  293. ↑ פסי"ז שם, וצ"ב.
  294. ↑ ויקרא שם לד.
  295. ↑ ר"יפ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא, בד' פסי"ז שבציון 223, ושהוא פי' לתו"כ תו"כ בהר פרק ו, המביא מ"לא ימכר" דין אחר, ומביא כמקור לדין שלנו רק את הכתוב: ושדה מגרש עריהם, (ועי' ציון 212, שי"מ בע"א), ובד' סמ"ג שבציון הנ"ל.
  296. ↑ עי' ציון 13. עי' רש"י במדבר לה ב (ולא הביא בויקרא כה לד הדרשה שבציון 258 ואילך), וצ"ב אם כוונתו לומר שדי"ז נלמד מהמילה "מגרש".
  297. ↑ ציון 208 ואילך.
  298. ↑ ציון 113 ואילך.
  299. ↑ ויקרא כה לד. עי' רלב"ג שם.
  300. ↑ רלב"ג שם.
  301. ↑ רלב"ג שם.
  302. ↑ דברים לג י.
  303. ↑ עי' לעיל: בתור ערי מקלט.
  304. ↑ חינוך מ' שמב.
  305. ↑ עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  306. ↑ במדבר לה ג. עי' רלב"ג ויקרא שם.
  307. ↑ חינוך שם.
  308. ↑ ויקרא כה לד.
  309. ↑ בה"ג, בהקדמה, לגי' כ"י רומי: לא ימכר, לפי ר"יפ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא; רס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קעג): המגרש לא ימכר, ובאזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה, לפי רי"פ פרלא שם; ספה"מ לרמב"ם ל"ת רכח; אזהרות ר"ש גבירול ל"ת רחצ: לא ימכרו שדה מגרש ערים (ועי' זוהר הרקיע לרשב"ץ שם, שב"לא ימכרו" כיוון ללאו של מכירת קרקע בא"י לצמיתות, והלאו שלנו נרמז רק במילים: שדה מגרש ערים); סמ"ג לאוין רעח; חינוך מ' שמב. ועי' רי"פ פרלא שם שמרס"ג שם נ' שסובר להלכה שאף בערי ישראל האיסור הוא מדאורייתא, שכן מפרש ד' חכמים הסוברים שיש איסור בדבר (ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 113 ואילך), וכ"ה לכאו' לר"ש גבירול שם.
  310. ↑ בה"ג, בהקדמה, לגירסתנו; אזהרות "אתה הנחלת"; אזהרות ר"א הזקן; אזהרות הר"י ברצלוני.
  311. ↑ חינוך מ' שמב.
  312. ↑ עי' מנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י): ואפשר דגם האידנא; רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא, בד' רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה.
  313. ↑ ע"ע ארץ ישראל: קדושתה ומצותיה: קדושתה ציונים 118 ואילך, 128.
  314. ↑ מנ"ח שם.
  315. ↑ ע"ע הנ"ל: שם ציונים 123 ואילך, 129.
  316. ↑ רי"פ פרלא שם, ע"פ ב"ב כד ב.
  317. ↑ רי"פ פרלא שם, ע"פ רס"ג שם: כי אלהים יושיע ציון וכו'.
  318. ↑ חינוך מ' שמב.
  319. ↑ עי' ציון 286.
  320. ↑ חינוך מ' שמב; מל"מ שמו"י פי"ג ה"ה, בשמו.
  321. ↑ ערל"נ מכות יב א, ע"פ גמ' שם.
  322. ↑ עי' ערל"נ שם.
  323. ↑ עי' ציון 8 ואילך. ערל"נ שם.
  324. ↑ ערל"נ שם.
  325. ↑ עי' חינוך מ' שמב; מל"מ שמו"י פי"ג ה"ה, בשמו.
  326. ↑ עי' רמב"ם סנהדרין פי"ט; מל"מ שם ומנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י), בד' הרמב"ם.
  327. ↑ מנ"ח שם: ואפשר לומר, וסיים: וצ"ע.
  328. ↑ כ"מ מרש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ובמדבר לה ב; מאירי מכות יב א; עי' ערל"נ שם.
  329. ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה למחילות; עי' מאירי שם.
  330. ↑ רש"י שם. וע"ע ערי מקלט שרוצח הדר שם התיר עצמו ואין גואל הדם נהרג עליו.
  331. ↑ מאירי ב"ב כד ב.
  332. ↑ רש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ובמדבר לה ב; עי' מאירי ערובין נו ב וב"ב שם; רע"ב סוטה פ"ה מ"ג.
  333. ↑ רש"י סוטה שם; עי' מאירי שם ושם; רע"ב סוטה שם.
  334. ↑ רש"י במדבר שם.
  335. ↑ עי' תפא"י ערכין פ"ט מ"ח, וכ' להוכיח שהרע"ב חזר בו, מזה שרע"ב ערכין שם לא הזכירו.
  336. ↑ תפא"י שם.
  337. ↑ ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 121 ואילך. עי' תפא"י שם.
  338. ↑ מאירי ב"ב כד ב.
  339. ↑ ערל"נ מכות יב א, ע"פ גמ' שם.
  340. ↑ חק תמורה תמורה ו א. וע"ע כל מלתא דאמר רחמנא וכו' ציון 1695.
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - ערים שנצטוו לתת כל השבטים לשבט לוי* לשבת בהן.

המצוה ומקורה

מצות-עשה* מן התורה[1] נצטוו ישראל[2] לתת לשבט לוי ערים לשבת בהן[3], שנאמר: צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחֻזתם ערים לשָבת[4]. ומכלל המצוה לתת להם מגרשים מסביב לעיר[5], שנאמר: ומגרש לֶערים סביבֹתיהם תתנו ללוים וגו' ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[6]. ובכלל שבט לוי לענין זה, אף הכהנים[7].

המגרשים הללו, כתבו ראשונים שהם מקום חלק[8] פנוי לרווחה[9] אין בו בית ולא זורעים אותו[10], אלא נוי הוא לעיר[11] להיות לה לאויר[12], שכן תרגומו של מגרש: רווח[13]. ויש מהראשונים המפרש שמגרש הוא היישוב הקרוב לעיר והוא שקוראים אצלנו שבילים החיצונים יושבים בהם הרועים והאיכרים[14].

על שיעור המגרשים שמסביב לעיר, עי' להלן: תיאורם[15]. על האיסור לעשותם שדה או עיר, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם, ושם[16], על האיסור לזרוע בהם זרעים ואם יש איסור לנטוע בהם אילנות.

טעם המצוה

בטעם המצוה לתת ערים ללויים פירשו ראשונים, מפני שאין ללויים חלק בארץ[17], אלא היו נתונים לעבודת ה': הלוים לשורר, והכהנים להקריב[18], אבל על כל פנים אי אפשר להם בזולת ערים ישבו בהם[19], הם ובניהם וטפם וכל חייתם[20], ניתנו להם ערים חלף עבודתם[21].

על האזהרה לכהנים ולויים שלא ליטול חלק בארץ-ישראל*, ע"ע: הארץ וגבולותיה: החילוק[22] וע' כהן[23].

הזמן שהמצוה נוהגת

המצוה לתת ערים ללויים כתבו ראשונים שנוהגת בזמן שישראל שרויים על אדמתם[24], והערים האלה ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון וגו', וידברו אליהם וגו' ה' צִוה ביד משה לתת לנו ערים לשָבת ומגרשיהן לבהמתנו, ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'[25]. והיתה חלוקתם בגורל, כמפורש בכתוב[26]. וכתבו ראשונים שלעתיד לבא אחר ירושה וישיבה מיד נקיים מצות-עשה* זו[27].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[28] וע' כהן[29].

המחוייבים במצוה

המצוה לתת ערים ללויים, כתבו גאונים וראשונים שהיא מן המצוות המוטלות על הציבור כולם[30], ויותר על ראשי העם[31].

הערים

מספר הערים

מספר הערים שנצטוו לתת ללויים מפורש בכתוב: ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח[32] ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[33]. וכן ניתנו בימי יהושע, שנאמר: ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן וגו'[34], כל ערי הלוים בתוך אחֻזת בני ישראל ערים ארבעים ושמֹנה ומגרשיהן[35].

במספר זה נסתפקו אחרונים אם גזרת-הכתוב* הוא ליתן להם מערי שבעה העממים מ"ח עיר[36], ואם אחר כך נתרבו הלויים ואינו מספיק להם, מכל מקום אין נותנים להם יותר, או שבשעת חילוק הארץ היה מספיק להם, ולדורות הבאים צריכים ליתן יותר אם יצטרכו[37]. וכתבו שלדעת הסוברים שלעתיד לבוא נוטלים הלויים חלק בארץ[38], לא יתנו ישראל ערים להם, מלבד ערי-מקלט*[39].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[40] וע' כהן[41].

החלוקה לשבטים

ערי הלויים צריכים להינתן מכל שבט ושבט[42], ונחלקו הדעות:

א) יש סוברים שזהו שנאמר: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלוּ יתן מעריו ללוים[43], כלומר: משבט שעמו רב תרבו ומשבט שעמו מועט תמעיטו[44]. וכן עשו בימי יהושע[45], נתנו מכל השבטים ארבע עיר לכל אחד, ורק מיהודה ושמעון לא נשתוו, מיהודה היה שמונה עיר, ומשמעון עיר אחת, ומנפתלי שלוש[46], על פי הציווי: מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו[47].

ב) ויש סוברים שאין הציווי אמור בשבטים, אלא בבתי האבות, שבתי האבות שנחלו הרבה, מהם יקחו ערים מרובות[48], שהשבטים שווים היו בנחלה[49], ואע"פ שאין מספר הערים אשר נתנו ללויים שוה לשבטיהם[50], מפני שווי הערים היה שהיו חשובות זו מזו, כי בשומא נתחלקה הארץ[51]. תדע, שהרי נתנו מיהודה ושמעון ובנימין ערים י"ג וממטה יששכר אשר ונפתלי וחצי מנשה י"ג, ואלו מרובים על הראשונים במנינם[52], ונתנו ממטה אפרים ערים ארבע וממטה דן ערים ארבע, והיו בני דן כפלים כבני אפרים[53]. ומבתי האבות מאת הרב הרבו, שכן נתנו לכהנים את חברון ואת דביר, ושניהם משל כלב היו[54].

תחת כיבוש הכנענים

יש שכתבו כי בעת שנפל הגורל לתת הערים המנויים בספר יהושע[55], היו כמה מאלה הערים עדיין ביד הכנענים[56], והפרישו ערים אחרות תחתיהן, שישבו בהם הלויים עד שכבשו את הערים שלהם[57], ולכן מצאנו בספר דברי הימים כמה ערים בשמות משונים מאלה שנזכרו בספר יהושע[58]. ויש שכתבו בטעם חילופי השמות, שכן תראה ברוב השמות בעברי בשמות בני אדם ובשמות הערים, כי אינם קופדים בחילוף אות אחת או שתים בשם, ופעמים קוראים אותם בשני שמות שאינם דומים זה לזה, וקורא אותם במקום אחד בשם האחד ובמקום אחר בשם האחר[59].

ערי הכהנים

ויצא הגורל למשפחות הקהתי[60], ויהי הגורל הראשון לבני אהרן[61], ממטה יהודה וממטה שמעון וממטה בנימין ערים שלוש עשרה[62], ובהם עיר מקלט[63] אחת, היא חברון[64]. ויתנו להם - ממטה יהודה[65] - את קרית ארבע היא חברון ואת מגרשיהָ[66], ואת לִבְנָה ואת מגרשיה, ואת יַתִּר ואת מגרשיה, ואת אשתְּמֹעַ ואת מגרשיה, ואת חֹלֹן - ובספר דברי הימים: חילֵז[67] - ואת מגרשיה, ואת דביר ואת מגרשיה, ואת יֻטָּה ואת מגרשיה, ואת בית שמש ואת מגרשיה[68]. וממטה שמעון נתנו את עין - ובספר דברי הימים: עשן[69] - ואת מגרשיה[70]. וממטה בנימין, את גבעון ואת מגרשיה, את גבע ואת מגרשיה, את ענתות ואת מגרשיה, ואת עלמון - ובספר דברי הימים: עָלֶמֶת[71] - ואת מגרשיה[72].

ערי הלויים בני קהת

לבני קהת הנותרים[73], הם בני משה ובני יצהר חברון ועוזיאל[74], שאר הלויים שמבני קהת, ולפי שיצאו ממנו כהנים, אמר על הלויים: הנותרים[75], ויהי ערי גורלם[76] ממטה אפרים[77] וממטה דן[78] ומחצי מטה מנשה[79] ערים עשר[80], ובהם עיר מקלט[81] אחת, היא שכם[82]. ויתנו להם - ממטה אפרים[83] - את שכם ואת מגרשיה, ואת גזר ואת מגרשיה, ואת קִבְצַיִם - ובספר דברי הימים: יָקְמְעָם[84] - ואת מגרשיה, ואת בית חורון ואת מגרשיה[85]. וממטה דן, את אֶלְתְּקֵא ואת מגרשיה, את גִּבתון ואת מגרשיה[86], ואת אַיָּלון ואת מגרשיה, ואת גת רִמון ואת מגרשיה[87]. וממחצית מטה מנשה, את תענך - ובספר דברי הימים: ענר[88] - ואת מגרשיה ואת גת רִמון - ובספר דברי הימים: בלעם[89] - ואת מגרשיה[90].

ערי הלויים בני גרשון

לבני גרשון[91] ממשפחות הלוים[92], מחצי מטה מנשה[93] שבעבר הירדן[94] וממטה יששכר[95] וממטה אשר[96] וממטה נפתלי[97] ערים שלש עשרה[98], ובהם שני ערי-מקלט*, גולן, וקֶדֶשׁ בגליל[99]. מחצי מטה מנשה, את גולן ואת מגרשיה[100], ואת בעשתרה - ובספר דברי הימים: עשתרות[101] - ואת מגרשיה[102]. וממטה יששכר, את קִשיון - ובספר דברי הימים: קדש[103] - ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה, את ירמות - ובספר דברי הימים: ראמות[104] - ואת מגרשיה, ואת עין גנים - ובספר דברי הימים: עָנֵם[105] - ואת מגרשיה[106]. וממטה אשר, את משאל - ובספר דברי הימים: משל[107] - ואת מגרשיה, ואת עבדון ואת מגרשיה, ואת חלקת - ובספר דברי הימים: חוּקֹק[108] - ואת מגרשיה, ואת רְחֹב ואת מגרשיה[109]. וממטה נפתלי, את קדש בגליל ואת מגרשיה[110], ואת חַמֹּת דֹּאר - ובספר דברי הימים: חַמּוֹן[111] - ואת מגרשיה, ואת קרתן - ובספר דברי הימים: קִרְיָתַיִם[112] - ואת מגרשיה[113].

ערי הלויים בני מררי

לבני מררי[114], ממטה ראובן[115] וממטה גד[116] וממטה זבולֻן[117] ערים שתים עשרה[118], ובהם שני ערי מקלט, בצר[119] ורמות בגלעד[120]. ממטה ראובן, את בצר ואת מגרשיה, ואת יהצה ואת מגרשיה, ואת קדמות ואת מגרשיה, ואת מֵיפַעַת ואת מגרשיה[121]. ממטה זבולן, את יקנעם ואת מגרשיה, את קרתה ואת מגרשיה, את דמנה - ובספר דברי הימים: רִמונו[122] - ואת מגרשיה, את נהלל - ובספר דברי הימים: תבור[123] - ואת מגרשיה[124]. וממטה גד, את רמֹת בגלעד ואת מגרשיה[125], ואת מחנים ואת מגרשיה, ואת חשבון ואת מגרשיה, ואת יעזר ואת מגרשיה[126].

בבית שני

בבית שני, שלא היו רק שני שבטים ולא כבשו כל ארץ ישראל[127], נסתפקו אחרונים אם נתנו לכל שבט ארבעה ערים, או לפי ערך הארץ שכבשו[128].

לעתיד לבוא

לעתיד לבוא - בימות-המשיח*[129] - יוסיפו עוד שלוש ערי-מקלט* על השש[130], כמו שמפורש בכתוב: ואם ירחיב ה' אלהיך את גבֻלך כאשר נשבע לאבֹתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבֹתיך וגו' - ארץ קיני קניזי וקדמוני[131], שהבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים[132], והם אדום מואב ועמון[133] - ויספת לך עוד שלש ערים[134]. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני והקניזי והקדמוני[135]. וכשמוסיפים ערי מקלט אחרות בימי המשיח, הכל ללויים[136].

נתינה זו נסתפקו בה אחרונים אם היא בדוקא ולא יותר, ובארץ שבעה עממים יש קרוב לשבע ערים לכל אומה, ובשלוש אומות לעתיד לבוא יהיה עיר אחת בכל אומה[137], וצידדו בדעת הסוברים שאף בארץ שלוש אומות אין ללויים חלק[138], שודאי ייתנו להם ערים נוספות לשבת[139].

בשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח[140], נסתפקו אחרונים, לסוברים שייטלו תרומות-ומעשרות* אע"פ שהם תמורת החלק בארץ ישראל שאין להם, אם משום שיש ללויים חלק בהם, לא ייתנו להם ערים כלל, או שמכל מקום מצוה על ישראל ליתן להם ערים מחלקם, כמו תרומות ומעשרות[141]. ובדעת הסוברים שלא ייטלו תרומות ומעשרות, כתבו אחרונים שודאי לא ייתנו להם ערים נוספות, מלבד ערי-מקלט* הנוספים אז[142].

על ימות-המשיח*, שנחלקו בהם ראשונים אם יטלו הלויים חלק בארץ ישראל מלבד ערי הלויים, ע"ע ימות המשיח[143] וע' כהן[144]. על שלוש ארצות הקיני הקניזי והקדמוני, שנחלקו בהם הדעות אם יש ללויים חלק ונחלה בהם, ע"ע ימות המשיח[145]. על הפרשת ערי המקלט, ע"ע ערי מקלט, ושם, על הסוברים שלעתיד לבוא יפרישו עוד שש ערים או תשע ערים.

בתור ערי-מקלט*

ארבעים ושתים עיר שבאו לחלק הלויים, מלבד השש שהובדלו - לערי-מקלט* - כולן קולטות[146], שנאמר: ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[147]. בצורת הלימוד נחלקו הדעות: יש סוברים שהדבר נלמד מהקש*[148], שנאמר שם: כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר[149], הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט[150]. ויש סוברים שהדבר נלמד מהמילה "ועליהם"[151], אם משום שמילת "על" ישמש על ההשתוות[152], וכן "ועליהם" טעמו כמוהם, להשוות המ"ב לשש להיות כמוהם לקליטה[153], או שהדבר נלמד מכך שנאמר: ועליהם תתנו, ולא "ועוד תתנו"[154].

שלא מדעת

אע"פ שכל ערי הלויים קולטות, יש הפרש בין השש שהובדלו - לערי-מקלט*[155] - לשאר ארבעים ושתים[156] ערי הלויים[157], שאותן שהובדלו ונתייחדו לכך קולטות אפילו שלא לדעת[158], שנכנס לשם במקרה שלא בכוונת קליטה[159], שלא היה יודע שהיא קולטת[160], או שהוא סבור שהיא עיר אחרת[161], או שנכנס ישן בכתף אחרים או על גבי בהמה[162], ושאר ערי הלוים אין קולטות אלא אם כן נכנס שם לדעת קליטה[163], שנתכווין להינצל שם[164].

בצורת הלימוד מהכתוב שיש הפרש בין ערי מקלט לשאר ערי הלויים, כתבו אחרונים, שמזה שלא כלל את כולם יחד בנתינה אחת, שנאמר: את שש ערי המקלט אשר תתנו לָנֻס שמה הרֹצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר[165], אנו למדים שאין להם השתוות מוחלטת, שהשש קולטות אף כשבא הרוצח לשם שלא לדעת, והארבעים ושתים רק כשבא להם לדעת[166].

נכנס שלא לדעת, ואח"כ נתוודע לו שהעיר קולטת, נסתפקו אחרונים אם נחשב הדבר כידיעה, או שצריך שיידע שהיא קולטת בשעת כניסה[167].

העלאת שכר

אם בארבעים ושתים ערי הלויים שאינן ערי-מקלט* מעלים הרוצחים שכר, נחלקו אמוראים: לדעת רב כהנא מעלים שכר[168]. ולדעת רבא נחלקו תנאים בדבר, שר' יהודה סובר שמעלים שכר, שלדעתו "ועליהם תתנו"[169] משווה המ"ב לשש לקליטה[170], ור' מאיר סובר ש"ועליהם תתנו" משווה המ"ב לשש לענין שכר, מה בשש אין מעלים שכר, שנאמר: לכם - והיו לכם הערים למקלט[171]. או: ערי מקלט תהיינה לכם[172] - לכם, לכל צרכיכם[173], שאין צריכים להעלות שום דבר ללוים[174], אף במ"ב אין מעלים שכר[175], אלא חייבים הלויים ליתן להן בית דירה בחנם, ואף על פי שהיו הערים שלהם[176].

שכר זה שמעלים ללויים, כתבו ראשונים דהיינו שמעלים שכר ללויים שהרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה[177], או שאמהות הרוצחים היו מעלות שכר הבתים ללויים[178], אבל מס וארנונא שהוא תשלומים שעל יושבי העיר לשלם בעד ישיבתם בעיר, אין צריכים לשלם[179]. ויש מהראשונים מפרשים שהרוצחים צריכים להעלות מס וארנונא ללויים[180], וכל שכן שכר דירה[181].

להלכה פסקו ראשונים שרוצח הדר בשאר ערי הלויים נותן שכר לבעל הבית[182], שהעיקר שמחלוקת התנאים היא בארבעים ושתים עיר[183], והלכה כר' יהודה[184].

לעתיד לבוא

בדעת הסוברים שלעתיד לבוא ייתנו ללויים ערים נוספות לשבת[185], מלבד ערי-מקלט* שיתווספו להם, הסתפקו אחרונים אם הערים הנוספות קולטות, או שדוקא מ"ח הערים קולטות מגזרת-הכתוב*, אבל שאר הערים אינם קולטים[186]. וכן בדעת הסוברים שבשאר ארצות שיכבוש המלך המשיח יש ללויים חלק, ומכל מקום ייתנו להם ערים לשבת[187], הסתפקו אחרונים אם עריהם קולטים, או שאין הערים שנוטלים בנחלתם קולטים כלל, אפילו אם מפרישים ערים מיוחדים לערי-מקלט*, שאפשר שגזרת-הכתוב שדוקא ערים שנותנים להם ישראל חלק נחלתם כמו שמבואר בתורה קולטים, אבל לא בערים שנוחלים כמו כל ישראל[188].

תיאורם

גודלם

ערים הללו - הניתנים ללויים[189] - אין עושים אותן לא טירים - מעין מגדלים[190] - קטנים[191], ולא כרכים גדולים, אלא עיירות בינוניות[192].

במקור לימוד דין זה מהכתוב, כתבו ראשונים שנאמר: ונתנו ללוים וגו' ערים[193], ושם "עיר" יאמר בסתם על עיר בינוני, כי הכפר יקרא "עיר קטנה"[194], והכרך "עיר גדולה"[195], למדנו מזה שאלו העיירות היו בינוניות, לא גדולות ולא קטנות[196].

בטעם שאין עושים אותם טירים קטנים כתבו ראשונים, שאין מזונות מצויים שם[197], והם ערי מקלט, וצריכים שיהא שם יישוב לבית מנוס לרוצחים[198], ומפני שאין מזון מצוי שם יסכן זה בעצמו לצאת[199]. ואין עושים ערי הלויים כרכים גדולים, משום שהכל נקבצים שם תמיד[200] מכל מקומות לסחורה[201], ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לרוצח[202] ויהרגנו[203], שמשום ששיירות ממקום אחר רגילות לבוא שם, שמא יבוא שם גואל הדם בהיבלע שיירות ויהרגנו[204].

הקפתן בחומה

ערי הלויים אין עושים אותן מוקפות חומה[205] בתחילת נתינתם[206], ואפילו היתה מוקפת חומה בשעשה שכבשוה צריכים לסותרה[207]. אבל לאחר שניתנו להם רשאים הלויים להקיפום חומה[208], שאין המקום נקרא עיר חומה, כשישב ואח"כ הוקף[209], והבית נגאל לעולם[210].

בטעם האיסור שיהיו ערי הלויים מוקפות חומה בתחילת נתינתן כתבו אחרונים, משום שערים מוקפות חומה משלחין מתוכן מצורעים[211], כשהן מוקפות מימות יהושע בן נון[212], שכשכבש יהושע את ארץ ישראל קידש כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל[213] להשתלח משם מצורעים[214], וכיוון שכן אין ראוי לערי הלויים להיות מוקפות חומה מתחילתן, שמא הרוצח שגלה יוולד בו צרעת, וטעון שילוח ואי אפשר לצאת מעיר מקלטו[215].

על גאולת בתי ערי חומה של לויים או כהנים שנמכרו, ע"ע בתי ערי חומה[216]. ושם[217], מחלוקת תנאים בישראל שירש בית בערי הלויים. על יציאה ביובל של בית עיר חומה של לוי, ע"ע הנ"ל[218].

מגרשי הערים

מסביב לערי הלויים נצטווינו לתת מגרשים[219]. בגודל מגרשי הערים, נחלקו תנאים, וראשונים בדעתם:

א) לדעת ר' עקיבא ולדעת ר' יהושע בשם יהודה בן פטירי, אלף אמה מגרש[220], שנאמר: ומגרשי הֶערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[221]. ומה שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'[222], לא הוזכרו לתיתם ללויים, אלא[223] לענין תחום* שבת[224], שהוא לדעתו מדאוריתא[225].

ב) לדעת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי במשנה, אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות - מקום הנזרע ונעבד[226] - וכרמים[227]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שנותן אלפים אמה סביב[228], שנאמר: אלפַּיִם[229], מהם אלף הפנימיים למגרש[230], ועליהם נאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[231], והחיצונים לשדות ולכרמים[232], ששם הכל "מגרש" בלשון הכתוב, אלא שזה נעבד ונזרע וזה לא יעבד בו ולא יזרע, ולכך הפרישן זה מזה[233]. וכן שנינו בברייתא, שאמר רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: אלפים אמה תחום ערי הלויים, צא מהן אלף אמה מגרש[234]. ויש מהראשונים מפרשים שנותן שלושת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה[235], אלף הראשונים מגרש[236], שנאמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב[237], ואלפים שמודדים חוץ למגרש לשדות וכרמים[238], שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'[239]. ולדעתם שני תנאים נחלקו בדעת ר"א בנו של ריה"ג, ודעתו בברייתא אינה כדעתו במשנה[240]. או שגורסים בברייתא: ר' אליעזר בר' יוסי[241], סתם, והוא בנו של ר' יוסי בן חלפתא וחולק על ר"א בנו של ריה"ג[242].

ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שלא היו המגרשים כל סביבות העיר, אם העיר יתירה מאלפים אמה על אלפים אמה, שאם היתה העיר ארבעת אלפים על ארבעת אלפים, באורך העיר מודד אלפים, וכן אלפים ברוחבה, ברוחב אלף אמה[243]. ויש מהראשונים שכתב בדרך הפשט, שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה, שיהיו לה לאורכה אלף אמה, חמש מאות לרוח האחד, ולרוחבה כמו כן אלף אמה, חמש מאות אמה לכל רוח, ואחר כן אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה, ותהיה העיר באמצע הריבוע, הוסיף להן מגרש שלא כנגד העיר, כשיעור הראשון שכנגדה, עד שנמצא, כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר ציוה בתחילה, תהיה העיר אלף על אלף בריבוע, והעיר רביע במה שיתנו ללוים[244]. ויהיה אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע, והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות, לשדות ולכרמים[245].

על האיסור לשנות אחד מגרש לשדה או לעיר, ושדה למגרש או לעיר, ועיר לשדה או למגרש, עי' להלן: האיסור לשנות פניהם.

האמה שמודדים בה

האמות שמודדים בהם[246], נסתפקו אחרונים אם נותנים להם שוחקות[247], שספק* מצוה לחומרא[248], או שכיוון שישראל מוחזקים וצריכים ליתן ללוים, הרי הוא ספק-ממון* לקולא[249], ונותנים להם רק עוצבות[250].

מדידה כקרקע חלקה

אין מקדרין - אלא מודדים הרים וגאיות כקרקע חלקה[251] - לא בעגלה-ערופה* ולא בערי-מקלט*, מפני שהן של תורה[252], אלא מודדים כל המדרון ואף על פי שמרבה במידה ומרחיק את הערים, אין מקצרין בשל תורה אלא מודדים כמה שהוא[253]. וכתבו אחרונים שגם בערי הלויים הדין כן, כיון שהמדידה היא מן התורה[254].

מהיכן מודדים

מדידה זו של המגרשים שמחוץ לערי הלויים, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים אם היינו סביבות העיר כולה, שלענין מגרש אתה מניחה בעיגולה, ואין נותנים קרנות ומרבעים, כדין בתחומי שבת[255]. או שנותנים לערי הלויים ריבועה עימה, שמעגלים וכוללים בתחומי העיר אף קרנותיה[256], שנאמר: פאת[257], דהיינו ריבוע[258]. או שאין המגרש לקרנות כלל[259]. או להיפך, שאין מגרש אלא לקרנות ולא לתחומין[260].

בית קברות

לכל עיר מערי הלויים נותנים בית-הקברות* חוץ לתחום זה - של השדות והמגרשים[261] - שאין קוברים מתיהם בתחום עריהם[262]. שנאמר - בערי הלויים - ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[263], לחיים ניתנו ולא לקבורה[264] של הלויים[265]. אכן, רוצח* שמת בעיר מקלטו[266] קוברים אותו שם[267], שנאמר: אשר נס שמה[268], מה תלמוד לומר "שמה" שלוש פעמים - לנֻס שמה[269], אשר ינוס שמה[270], אשר נס שמה[271] - שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו[272]. ובעת שימות הכהן הגדול מוליכים עצמות הרוצח משם לקברי אבותיו[273].

האיסור לשנות פניהם

אין עושים - בערי הלוים[274] - שדה[275] מגרש[276] - לסוברים שיש אף שדות מחוץ למגרשים[277] - ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש[278], שלא ישנו לא משדה למגרש ולא ממגרש לשדה, ולא מעיר לשניהם ולא משניהם לעיר[279], שאין לשנות בענינם דבר[280], שנאמר: ושדה מגרש עריהם לא ימכר[281]. ואין הרצון בזה שלא ימכר כלל[282], כי כבר ביארה התורה כי גם בתיהם יש להם רשות למוכרם, אלא שיש לבתיהם גאולת עולם[283], שנאמר: גאֻלת עולם תהיה ללוים[284]. אלא מהו "לא ימכר", לא ישונה[285], שלש ישתנה[286] מכמות שהיא[287], שלא ישנו אותו לעשות שדה מגרש, או היפך, או מגרש עיר, או היפך[288], אלא השדה והמגרש והעיר כל אחד משלושתן כמות שהוא לעולם[289]. והושאל לזה הענין שם המכירה, לפי שהמכירה ישתנה בה רשות בעל הקניין, וישוב אל בעלים אחרים, ולזה הושאלה המכירה להשתנות הקנין מן ההשתמשות לתכלית אחת אל השתמשות לתכלית אחרת[290], כמו: אשר התמכר לעשות הרע[291].

יש הלמדים האיסור מהכתוב: כי בתי ערי הלוים היא אחֻזתם בתוך בני ישראל[292], שלא לשנות, מכאן אמרו אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר לא עיר מגרש[293]. וביארו אחרונים בדעתם, שמסמיכות ושדה מגרש עריהם[294], לכתוב שלפניו: כי בתי וגו', שהוא מקרא מיותר, נלמד מזה דין איסור שינוי פני ערי הלויים[295].

יש מהראשונים שכתבו את האיסור לבנות בית ולנטוע כרם ולזרוע זריעה במגרש, לגבי עצם המושג מגרש, שפירושו רווח[296].

על גודל המגרש והשדה בערי הלויים, עי' לעיל: תיאורם[297]. על ערי ישראל, שנחלקו תנאים אם אף בהם אסור מדרבנן לשנות שדה למגרש וכיוצא בזה, ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה[298].

טעם המצוה

טעם המצוה מפורש בכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם[299], וביארו ראשונים שלזה אין ראוי לשנות אותו מעניינו, כי בזה האופן המשוער יאות להשתמש בו לעולם באופן שלם, ואם ישתנה זה הסדר, יפסד הסדר ההוא ויבלבל ענינו[300]. והמשל, שאם עשה המגרש עיר, או השדה מגרש, לא יספיק להם ולבהמתם ולכל חייתם, ואם עשו היפך זה, ימעיטו יישוב המקום ההוא[301]. ולפי שערי הלויים היו נכונים לצרכי כל שאר השבטים, כי הוא השבט הנבחר לעבודת השם, וכל עסקם היה בחכמה, שלא היו טרודים בעסקי עבודת האדמה כשאר שבטי ישראל, ועליהם נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל[302], ומתוך כך שהחכמה בתוכם היה עסק כל ישראל תמיד עמהם, מלבד שהיו בתוך עריהם ערי מקלט הרוצח[303], ומתוך כך גם כן היו עיני כל ישראל על עריהם כי לא ידע האדם מה ילד יום, ולכן היה בדין להיות אותן הערים אשר יד הכל שווה בהן ולב הכל עליהם, להיותן בתכלית היופי והחמדה, ושבח כל עם ישראל בכך[304]. וכבר הקפידה התורה שישתמשו הלויים באלו המקומות בתכלית המכוון להם, ולא יעתיקום אל תכלית אחר[305], כפי שנאמר: והיו הערים להם לשָבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכֻשם ולכל חיָּתם[306], כי אדון החכמה ייסדן ותיקנן והגביל גבולם וירא כי כן טוב, וכל חילוף אחר דברו אינו אלא גרוע וגנאי[307].

על חרמים*, שיש מהתנאים סוברים שאין מחרימים חרמי כהנים ולויים, מכח הכתוב: כי אחֻזת עולם הוא להם[308], ע"ע חרמים: בנכסי כהנים ולויים.

במנין המצוות

האיסור לשנות פני ערי הלויים, יש מהגאונים וראשונים שמנאוהו במנין המצוות[309]. ויש שלא מנאוהו[310].

המקום והזמן שהמצוה נוהגת

המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בארץ ישראל, בזמן שישראל שם[311]. ויש מהאחרונים שכתבו שאף אם אין ישראל שרויים שם המצוה נוהגת[312], שקדושת עזרא לא בטלה - לסוברים כן[313] - ובאותן העיירות שידוע שהיו של הלויים אסור לשנות[314]. ואפילו לסוברים שקדושת עזרא בטלה[315], מכל מקום הדבר אסור אף בזמן הזה מדרבנן[316], שאפילו בזמן שישראל בגולה, המצוה להגן על העיירות ולחזק את בדקיהן ולבנות הנהרסות ולא לעשותן מגרש[317].

המחוייבים במצוה

המצוה שלא לשנות פני ערי הלויים, כתבו ראשונים שנוהגת בין בלויים בין בישראלים, בזכרים ונקבות[318].

שיעור השינוי

בשיעור השינוי שמתחייב עליו מלקות - לסוברים כן[319] - כתבו ראשונים שאינם יודעים שיעור לשינוי זה כמה יהיה ויתחייב עליו[320]. ומהאחרונים יש שכתב בשיעור השינוי ממגרש לעיר, שכיוון שבונה בית במגרש הרי זה שינה[321], וכן בשאר שינויים אין שיעור לשינוי, ואפילו כל שהוא אסור[322]. אכן, כשחופר במגרש חפירה בקרקע, אינו נקרא שינוי, שהמגרש אינו צריך להיות רק אויר[323], והאויר לא נשתנה[324].

מלקות

יש מהראשונים שכתבו שכל מי ששינה בערי הלויים בעדים והתראה חייב מלקות[325]. ויש מהראשונים שלא מנאוהו בכלל הלוקים[326], וצידדו אחרונים בדעתם שאינו נקרא שינוי, שיכול להחזיר הדבר לכמו שהיה כגון שזרע או בנה במגרש יכול לעקור הזרעים והבנין, על כן אינו לוקה[327].

עשיית מגרש ושדה עיר

עשיית מגרש ושדה עיר האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו כשבונה בה בית[328], ומכל מקום מותר לגור במחילות שתחת הקרקע[329], שאין אוכלות במגרש כלום[330].

עשיית מגרש שדה

עשיית מגרש שדה האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאם נוטעים או זורעים בו עושים אותו שדה, אלא מניחים אותו עם העשבים העולים מאליהם לישב בהם ברחבה ולרעות בהם את בהמותיהם[331], וכן כתבו ראשונים שהמגרש הוא פנוי מזריעה[332] ומאילנות[333] ומכרמים[334], ויש מהאחרונים שכתב שהאיסור לעשות מגרש שדה, היינו לזרוע בו זרעים[335], אבל מותר ליטע שם אילנות, ואין בזה משום איסור עשיית מגרש שדה, ורק תוך כ"ה אמה לעיר אסור משום נוי העיר[336], כדין שאר ערי ישראל[337].

עשיית שדה מגרש

עשיית שדה מגרש האסורה בערי הלויים, כתבו ראשונים דהיינו שאין מניחים השדות בורות לעשותן מגרש[338].

כשהופרש לשדה או למגרש לפני הכיבוש

בערי הלויים, אם בתחילה כשבאו לארץ, מצאו בית בתחום העיר שהופרש לשדה או למגרש, כתבו אחרונים שהוצרכו לסותרו[339].

עבר ושינה

עבר ושינה עיר למגרש וכיו"ב, כתבו אחרונים שאין מעשיו מועילים[340].



הערות שוליים

  1. ↑ עי' ספה"מ לרמב"ם מ"ע קפג; עי' סמ"ג עשין קנה.
  2. ↑ רמב"ם שמו"י פ"י ה"א; חינוך מ' תח.
  3. ↑ עי' רמב"ם שם וספה"מ שם; חינוך שם.
  4. ↑ במדבר לה ב. עי' ספה"מ שם; עי' סמ"ג שם; חינוך שם.
  5. ↑ כ"מ מרס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קפב): ושמונה וארבעים מגרשי לוי, ובאזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' רג): בהרחיבי ערי מגרש למשרתי; עי' רמב"ם שמו"י שם; כ"מ מסמ"ג שם; כ"מ מחינוך שם ומ' תח .
  6. ↑ במדבר שם ב-ג. סמ"ג שם.
  7. ↑ עי' יהושע כא ד, י, יג ויט. ועי' ע' כהן: בתורת לוים.
  8. ↑ רש"י במדבר שם; רש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ורע"ב סוטה פ"ה מ"ג: רחבה.
  9. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה שדה מגרש ורע"ב ערכין פ"ט מ"ח: מכלום; חינוך מ' שמב; עי' מאירי ערובין נו ב.
  10. ↑ עי' רש"י במדבר שם וסוטה שם וערכין שם; רע"ב שם; עי' רע"ב סוטה שם.
  11. ↑ רש"י ורע"ב ערכין שם; רש"י ורע"ב סוטה שם: לנוי העיר; חינוך שם: ונוי לעיר; מאירי ערובין שם: להניחו לנוי העיר.
  12. ↑ רש"י סוטה שם.
  13. ↑ עי' אונקלוס ויקרא כה לד ובמדבר לה ב; עי' ת"י יהושע כא יט, ועוד. עי' רבנו הלל לתו"כ בהר פרק ו. וכ"כ רש"י שבציון 269 שמגרש היינו רווח.
  14. ↑ פהמ"ש לרמב"ם ערכין לג ב.
  15. ↑ ציון 220 ואילך
  16. ↑ ציון 259 ואילך.
  17. ↑ ספה"מ לרמב"ם מ"ע קפג; רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א, לפי מנ"ח מ' תח סק"א; עי' ר"י בכור שור במדבר לה ב; חינוך מ' תח; רלב"ג במדבר שם.
  18. ↑ רד"ק דהי"א ו לט.
  19. ↑ עי' ר"י בכור שור במדבר שם; עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  20. ↑ חינוך שם.
  21. ↑ רד"ק דה"י שם.
  22. ↑ ציון 161 ואילך.
  23. ↑ ציון 701 ואילך.
  24. ↑ חינוך מ' תח.
  25. ↑ יהושע כא א-ג.
  26. ↑ שם ד-ו, ח, י, כ ולח; דהי"א ו לט, מו, מח ונ. וע"ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 134 ואילך, שכל ארץ ישראל נתחלקה ע"פ הגורל.
  27. ↑ חינוך שם.
  28. ↑ ציון 184 ואילך.
  29. ↑ ציון 708.
  30. ↑ עי' בה"ג בהקדמה פרשיה מו, שמנאה בכלל הפרשיות חוקים ומשפטים המסורים לציבור; חינוך מ' תח.
  31. ↑ חינוך שם.
  32. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  33. ↑ במדבר לה ו.
  34. ↑ יהושע כא ג.
  35. ↑ שם לט. ובימי ירבעם עזבו את עריהם שבארץ עשרת השבטים, עי' דהי"ב יא יג-יד, ומיוחס לרש"י שם יד.
  36. ↑ על הנתינה לעתיד לבוא, כשיהיו בידינו הקיני הקניזי והקדמוני, עי' ציון 129 ואילך.
  37. ↑ מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י).
  38. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 184 ואילך.
  39. ↑ מנ"ח מ' תקכ (סק"א במהד' מ"י), בד' סמ"ג לאוין רעו.
  40. ↑ ציון 184 ואילך.
  41. ↑ ציון 708.
  42. ↑ עי' תיוב"ע שבציון 38; עי' רש"י ור"י קרא יהושע כא ה.
  43. ↑ במדבר לה ח. ר"י קרא יהושע שם.
  44. ↑ תיוב"ע במדבר שם; עי' אחרונים שבציון 40 ואילך.
  45. ↑ עי' יהושע שם ד-לז. עי' רש"י ור"י קרא יהושע שם ה.
  46. ↑ עי' מלבי"ם יהושע שם ד; העמק דבר במדבר שם.
  47. ↑ עי' מלבי"ם יהושע שם; עי' העמק דבר שם.
  48. ↑ עי' רמב"ן במדבר לה ח; עי' רי"ד יהושע כא טו.
  49. ↑ רמב"ן שם כו נד ולה ח.
  50. ↑ עי' ציון 40.
  51. ↑ ע"ע ארץ ישראל: הארץ וגבולותיה: החילוק ציון 147. רמב"ן שם לה ח.
  52. ↑ עי' במדבר כו כב, במנין בערבות מואב, שמנין בני יהודה 67500, ושם יד, שמנין בני שמעון 22200, ושם מא, שמנין בני בנימין 54600, והסך הכולל: 144300, ועי' שם כה, שמנין בני יששכר 64300, ושם מז, שמנין בני אשר 53400, ושם נ, שמנין בני נפתלי 45400, ושם לד, שמנין בני מנשה 52700, והסך הכולל: 215800. רמב"ן שם לה ח.
  53. ↑ עי' במדבר כו לז, במנין הנ"ל, שמנין בני אפרים 32500, ושם מג, שמנין בני דן 64400. רמב"ן שם לה ח.
  54. ↑ עי' יהושע טו יג וטו. רי"ד שם ו טו.
  55. ↑ עי' ציון 54 ואילך.
  56. ↑ עי' יהושע יג יג, וטו סג, וטז י, ויז יב-יג, ושופטים א יט כא כז וכט-לג. עי' רד"ק דהי"א ו לט, בשם י"מ.
  57. ↑ עי' רד"ק שם, ושכענין זה נמצא בתוספ' מכות (פ"ב, והובא ברד"ק בקיצור, ובקצת שינוי): אע"פ שהפריש שכם בהר אפרים לא היתה קולטת, הפריש קרית יערים תחתיה עד שכיבש את שכם וכו'.
  58. ↑ עי' ציונים 61, 63, ועוד. עי' רד"ק שם.
  59. ↑ רד"ק שם ד כד, וציינו הרד"ק שם ו לט, בפי' הא': והוא כמו שכתבתי לך בשמות בני אדם; מצודת דוד שם מב, כעי"ז בקיצור נמרץ.
  60. ↑ עי' יהושע כא ד.
  61. ↑ עי' יהושע כא י; עי' דהי"א ו לט. ועי' בהגר"א דה"י שם. ועי' רד"ק ומנחת שי יהושע שם.
  62. ↑ עי' יהושע שם ד.
  63. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  64. ↑ עי' יהושע שם יג ודה"י שם מב. בהגר"א שם נא (במהד' מוה"ק: מה ונא).
  65. ↑ עי' יהושע שם ט ומלבי"ם שם ד.
  66. ↑ עי' יהושע שם י-יא; דה"י שם מ ומב: חברון. ועי' יהושע שם יב ודה"י שם מא, שאת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה.
  67. ↑ דה"י שם מג, לגירסת כ"י ארם צובא, ומנחת שי שם, בשם ספרים מדויקים כ"י וד' נפולי (ונ' מדבריו שכן מוכח מהמסורה. ועי' דעת מקרא דה"י ח"א עמ' 176, שכ"ה גם בכ"י לנינגרד וכ"י ששון 1053). במק"ג ד' ונציה (ומשם במנחת שי שם, בשם ספרי הדפוס, ובהרבה תנ"כים ומק"ג): חילן.
  68. ↑ יהושע שם יג-טז; דה"י שם מב-מד, ונחסר יוטה, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  69. ↑ דה"י שם מד, ורלב"ג ובהגר"א.
  70. ↑ עי' יהושע שם ד וטז, ומלבי"ם שם ד.
  71. ↑ דה"י שם מה ורלב"ג, ורש"י ור"י קרא ורד"ק יהושע שם יח.
  72. ↑ יהושע שם יז-יח; דה"י שם, בשינוי סדר, ונחסר גבעון, וכ' הטעם במצודת דוד שם מב, שנכלל במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  73. ↑ יהושע כא ה. וכעי"ז באריכות ביהושע שם כ.
  74. ↑ רש"י שם ה.
  75. ↑ בהגר"א דהי"א ו מו.
  76. ↑ יהושע שם כ.
  77. ↑ יהושע שם ה וכ; דה"י שם נא.
  78. ↑ יהושע שם ה וכג. ועי' ציון 80.
  79. ↑ יהושע שם ה וכה; דה"י שם מו ונה.
  80. ↑ יהושע שם כו; דה"י שם מו.
  81. ↑ ע"ע ערי מקלט.
  82. ↑ עי' יהושע שם כא; בהגר"א דה"י שם נא.
  83. ↑ יהושע שם כ.
  84. ↑ דה"י שם נג, ורד"ק ורלב"ג ובהגר"א.
  85. ↑ יהושע שם כא-כב; דה"י שם נב-נג.
  86. ↑ יהושע שם כג. בדה"י נחסרו שני הערים הללו, ועי' בהגר"א שם נד, שכ' שבדה"י קיצר ולא פירש. אף הערים שבציון הבא, שנזכרו בדה"י, לא נזכר שם שהם ממטה דן, ועי' רד"ק שם הטעם, כי זכר הערים שסמוכות לערי בני אפרים וידוע כי לבני דן היו, ועי' בהגר"א שם, שכ' שבדה"י קיצר ולא פירש. ועי' רלב"ג שם נא. ועי' מצודות דוד שם שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  87. ↑ עי' יהושע שם כד; דה"י שם נד.
  88. ↑ דה"י שם נה, ורלב"ג שם.
  89. ↑ דה"י שם, ורלב"ג שם.
  90. ↑ יהושע שם כה. ועי' רד"ק שם כד, שאף בחצי שבט מנשה נזכר גת רמון (עי' ציון 81), שכל אחד מהם היה לו עיר ששמה גת רמון.
  91. ↑ יהושע כא ו וכז; דהי"א ו מז ונו: גרשום (עי' מנחת שי שם מז).
  92. ↑ יהושע שם כז.
  93. ↑ יהושע שם ו וכז; דה"י שם מז.
  94. ↑ עי' יהושע שם ו ודה"י שם מז: מנשה בבשן, ויהושע שם כז: ודה"י שם נו: גולן בבשן; בהגר"א דה"י שם נא.
  95. ↑ יהושע שם ו וכח; דה"י שם מז ונז.
  96. ↑ יהושע שם ו ול; דה"י שם מז ונט.
  97. ↑ יהושע שם ו ולב; דה"י שם מז וסא.
  98. ↑ יהושע שם ו ולג; דה"י שם מז.
  99. ↑ עי' יהושע שם כז ולב; בהגר"א דה"י שם נא.
  100. ↑ יהושע שם כז: גולן (קרי, וכתיב: גלון) בבשן; דה"י שם נו: גולן בבשן.
  101. ↑ דה"י שם, ורלב"ג.
  102. ↑ יהושע שם.
  103. ↑ דה"י שם נז, ורלב"ג ובהגר"א.
  104. ↑ דה"י שם נח, ורלב"ג ובהגר"א.
  105. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א
  106. ↑ יהושע שם כח-כט.
  107. ↑ דה"י שם נט, ורלב"ג ובהגר"א.
  108. ↑ דה"י שם ס, ורלב"ג ובהגר"א.
  109. ↑ יהושע שם ל-לא; דה"י שם נט-ס.
  110. ↑ יהושע שם לב; דה"י שם סא.
  111. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  112. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  113. ↑ יהושע שם.
  114. ↑ יהושע כא ז; עי' יהושע שם לד; דהי"א ו ס.
  115. ↑ יהושע שם ז; דה"י שם סג.
  116. ↑ יהושע שם ז ולו; דה"י שם סה.
  117. ↑ יהושע שם ז ולד; דה"י שם סב.
  118. ↑ יהושע שם ז ולח.
  119. ↑ עי' יהושע כ ח (ועי' ציון 115); בהגר"א דה"י שם נא.
  120. ↑ עי' יהושע ו לו; בהגר"א דה"י שם.
  121. ↑ דה"י שם סג-סד. רד"ק יהושע שם ז, שיש ספרים מוגה ביהושע, ושלא ראה פסוקים אלו בשום ספר ישן מדוייק אלא מוגהים במקצתם, ושמתשובת רב האי נראה כי אינה כתובה בספריהם; מנחת שי שם לו, בשם דפוסים ישנים וספרי ספרד ישנים כ"י.
  122. ↑ דה"י שם סב, ורלב"ג.
  123. ↑ דה"י שם, ורלב"ג ובהגר"א.
  124. ↑ יהושע שם לד-לה. ועי' רלב"ג ובהגר"א דה"י שם, שבדה"י השמיט את יקנעם וקרתה. ועי' מצודת דוד שם סג שנכללו במגרשים (ולכאו' מפרש מגרש כרמב"ם שבציון 13, ועי' ציון 8 ואילך שי"מ בע"א).
  125. ↑ יהושע שם לו; דה"י שם סה: ראמות.
  126. ↑ יהושע שם לו-לז; דה"י שם סה-סו: יעזיר.
  127. ↑ מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י), ע"פ חולין ז א.
  128. ↑ מנ"ח שם.
  129. ↑ רמב"ם שבציון הבא: בימי המלך המשיח; רמב"ם שבציון 130: בימי המשיח.
  130. ↑ עי' ת"ק בספרי שופטים קפה; עי' רש"י דברים יט ט; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד; עי' רלב"ג שם.
  131. ↑ רש"י דברים יט ח; רמב"ם שם.
  132. ↑ עי' רש"י בראשית טו יט; רמב"ם שם.
  133. ↑ רש"י שם, ע"פ ישעיהו יא יד; רמב"ם שם. וע"ע ימות המשיח ציון 162 ואילך.
  134. ↑ דברים שם ח-ט; רמב"ם שם.
  135. ↑ רמב"ם שם. ועי' מנ"ח מ' תקכ סק"א, שלא נודע מקורו.
  136. ↑ רמב"ם שמו"י פי"ג ה"א.
  137. ↑ עי' מנ"ח מ' תח (סק"ג במהד' מ"י), לצד שמ"ח עיר שבכתוב הם דוקא ולא יותר (עי' ציון 36 ואילך).
  138. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 170 ואילך.
  139. ↑ עי' מנ"ח שם, בד' ראב"ד בהשגות שמו"י פי"ג ה"י.
  140. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 183.
  141. ↑ עי' מנ"ח מ' תח סק"א, בד' רמב"ם תרומות פ"א ה"ג ושמו"י פי"ג ה"י.
  142. ↑ עי' מנ"ח שם, בד' ראב"ד שמו"י שם.
  143. ↑ ציון 184 ואילך.
  144. ↑ ציון 708.
  145. ↑ ציון 170 ואילך.
  146. ↑ עי' מכות י א; עי' רמב"ם רוצח פ"ח ה"ט; עי' סמ"ג עשין עו; עי' חינוך מ' תקכ; מאירי שם.
  147. ↑ במדבר לה ו. עי' גמ' שם.
  148. ↑ עי' רמב"ם שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.
  149. ↑ במדבר שם ז.
  150. ↑ רמב"ם שם; סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' מאירי שם.
  151. ↑ עי' רב כהנא במכות יג א, בדעת ר' יהודה במשנה שם: ועליהם תתנו כי הנך לקליטה; הכתב והקבלה שם ו; העמק דבר שם.
  152. ↑ הכתב והקבלה שם, ע"פ תיוב"ע ויקרא כז יח ומחברת הערוך ע' עלה.
  153. ↑ הכתב והקבלה במדבר שם. ועי' מאירי שם, שפי' עליהם: ר"ל מלבד אותן השש, וכ"מ מר"י בכור שור שם.
  154. ↑ העמק דבר שם.
  155. ↑ ר"ח מכות י א; רמב"ם רוצח פ"ח ה"י; סמ"ג עשין עו; חינוך מ' תקכ.
  156. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' רמב"ם שם; עי' ר"י בכור שור וחזקוני במדבר לה ו; מאירי שם: לאותן מ"ב.
  157. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' ר"ח ורמב"ם וחינוך ומאירי שם; סמ"ג שם.
  158. ↑ עי' אביי בגמ' שם; עי' ר"ח ורמב"ם ור"י בכור שור וסמ"ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.
  159. ↑ מאירי שם.
  160. ↑ רש"י שם ד"ה בין לדעת; עי' ריטב"א שם; מנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י).
  161. ↑ מאירי שם.
  162. ↑ ריטב"א שם.
  163. ↑ עי' אביי שם; עי' ר"ח ורמב"ם ור"י בכור שור וסמ"ג וחזקוני וחינוך שם; מאירי שם.
  164. ↑ ר"י בכור שור וחזקוני שם.
  165. ↑ במדבר לה ו.
  166. ↑ הכתב והקבלה שם, ושלכן לא נאמר: כמוהם תתנו, שאז היה משמעותו השתוות גמורה. ועי' העמק דבר שם.
  167. ↑ מנ"ח מ' תקכ (סק"ב במהד' מ"י), וצידד בד' רש"י מכות י א ד"ה בין לדעת, שצריך שיידע בשעת כניסה.
  168. ↑ מכות יג א, שר' יהודה ור' מאיר שנחלקו במשנה שם, נחלקו בשש ערי מקלט, וע"ע ערי מקלט.
  169. ↑ במדבר לה ו.
  170. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' יהודה במשנה שם; תוי"ט שם פ"ב מ"ח.
  171. ↑ במדבר לה יב. רש"י מכות שם ד"ה לכם; תוי"ט שם.
  172. ↑ במדבר שם יא. פסקי רי"ד שם.
  173. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם; תוי"ט שם.
  174. ↑ תוס' שם ד"ה לכם.
  175. ↑ עי' רבא בגמ' שם, בדעת ר' מאיר במשנה שם.
  176. ↑ פסקי רי"ד שם. ועי' ירו' מכות פ"ב ה"ו ומע"ש פ"ה ה"ה וסוטה פ"ט ה"ב, שמביא טעמים אחרים למחלוקת התנאים, אך אינו מבאר אם נחלקו בערי מקלט או בשאר ערי הלויים.
  177. ↑ עי' ר"ח שם; רש"י שם ד"ה מעלים; עי' ראשונים שבציון 173; ר"י מלוניל שם, בפי' המשנה; מאירי שם י א ויג א.
  178. ↑ פסקי רי"ד שם, בפי' המשנה שם: מעלות, לגי' ירו' שם ומאירי שם ועוד. ועי' רש"י שם ומאירי שם.
  179. ↑ ערוך לנר שם, בד' רש"י.
  180. ↑ תוס' שם ד"ה מעלים.
  181. ↑ ערוך לנר שם, בד' תוס' שם.
  182. ↑ רמב"ם רוצח פ"ח ה"י; סמ"ג עשין עו; מאירי מכות י א ויג א; רע"ב שם פ"ב מ"ח.
  183. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' רע"ב שם; עי' תוי"ט שם, בשמו; עי' תפא"י שם.
  184. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם; רע"ב שם: ואין הלכה כר' מאיר; כס"מ שם. וע"ע הלכה: כללי הלכה בתנאים ציון 502, שר' היודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה.
  185. ↑ עי' ציון 138 ואילך.
  186. ↑ עי' מנ"ח מ' תח (סק"ה במהד' מ"י).
  187. ↑ עי' ציון 141.
  188. ↑ עי' מנ"ח מ' תקכ סק"א.
  189. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה ערים הללו. ועי' ציון 179.
  190. ↑ עי' רבינו גרשום שם; עי' מוסף הערוך ע' טר. ועי' ס' הערוך שם, שהביא הכתוב בבראשית כה טז: בחצריהם ובטירֹתם, ועי' ראב"ע שם ורד"ק שם ותהלים סט כו וס' השרשים לרד"ק ע' טיר.
  191. ↑ ברייתא במכות י א: טירין; ברייתא בערכין שם, לגירסת רבינו גרשום ושטמ"ק שם. לגירסתנו: כפרים (וכ"מ שגרס הרלב"ג שבציון 181), וברש"י שם ד"ה אין עושים: ערים, ובשטמ"ק הגיה כגירסתו הנ"ל.
  192. ↑ ברייתא במכות וערכין שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח, לפי מל"מ שם (וכעי"ז במנ"ח מ' תח (סק"ד במהד' מ"י) ). ועי' ירו' מכות פ"ב ה"ו מעי"ז על ערי-מקלט (ע"ע). ועי' ס' הערוך שם וערה"ש שם. ועי' רש"י מכות י א ד"ה ערים הללו ומאירי מכות שם: ערי מקלט, ולכאו' אין סברא לומר שבדוקא ולא ערי הלויים (וסותר לרש"י שבציון הקודם), הן מצד הסברא, שאין טעם לחלק, והן משום שהמאירי שם מונה הדברים שיש הפרש בהם בין ערי הלויים לערי מקלט (עי' ציונים 155 ואילך, 168 ואילך) ואינו מונה ד"ז.
  193. ↑ במדבר לה ב. עי' רלב"ג שם.
  194. ↑ רלב"ג שם. ועי' קהלת ט יד.
  195. ↑ רלב"ג שם. ועי' יהושע י ב.
  196. ↑ רלב"ג שם.
  197. ↑ רש"י מכות י א ד"ה טירין.
  198. ↑ רש"י ערכין לג ב ד"ה אין עושין.
  199. ↑ מאירי מכות שם.
  200. ↑ רש"י מכות שם ד"ה ולא כרכים; עי' רש"י ערכין שם ד"ה ולא כרכים.
  201. ↑ רש"י ערכין שם. ועי' רש"י כתובות קי ב ד"ה ישיבת כרכין וערל"נ מכות שם.
  202. ↑ עי' רש"י מכות שם; רש"י ערכין שם.
  203. ↑ רש"י ערכין שם.
  204. ↑ מאירי מכות שם.
  205. ↑ ברייתא שבציון 178 ואילך, לפי ערכין לג ב, ורבינו גרשום שם ורש"י ד"ה אלא עיירות; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ח, לפי מל"מ שם. ועי' מל"מ שם שביאר ע"פ זה מכות י א: וקדש עיר מקלט הואי וכו', ועי' גבו"א מכות שם.
  206. ↑ עי' ערכין שם, ורש"י ד"ה כאן שהוקף.
  207. ↑ עי' גמ' שם לד א; עי' רבנו גרשום שם לג ב.
  208. ↑ עי' גמ' שם לג ב, ורש"י ד"ה כאן שהוקף; עי' מל"מ שם; עי' מנ"ח מ' שמא (ס"ק יט במהד' מ"י).
  209. ↑ עי' גמ' שם. וע"ע עירות המוקפות חומה.
  210. ↑ ע"ע בתי ערי חומה ציון 122.
  211. ↑ משנה כלים פ"א מ"ז; עי' תו"כ מצורע פרק ד.
  212. ↑ ר"ש כלים שם, ע"פ הדין בבתי ערי חומה (ע"ע עירות המוקפות חומה); רע"ב שם.
  213. ↑ ר"ש שם; רע"ב שם.
  214. ↑ רע"ב שם. ועי' הכתב והקבלה ויקרא יד מ.
  215. ↑ עי' גבו"א מכות י א. ועי' מל"מ שם שכ' (ע"פ רש"י שבציון 187 ואילך) שנראה טעם הדין שכל זמן שהיא עיר חומה מצויים שם הרבה בני אדם ותהא רגל גואל הדם מצוייה שם, אבל בעיר פרוצה אין הדבר מצוי כ"כ, אבל שלפי"ז בכל עת ובכל זמן שייך דין זה, ונשאר בצ"ע (והובא בקיצור במנ"ח מ' תח (סק"ד במהד' מ"י) ).
  216. ↑ ציון 122 ואילך.
  217. ↑ ציון 124 ואילך.
  218. ↑ ציון 128 ואילך.
  219. ↑ עי' ציון 5 ואילך. על מהותם עי' ציון 8 ואילך.
  220. ↑ ר' עקיבא במשנה סוטה כז ב; ר' יהושע, שכך היה דורש יהודה בן פטירי בתוספ' סוטה פ"ה.
  221. ↑ במדבר לה ד. עי' משנה ותוספ' שם.
  222. ↑ במדבר שם ה.
  223. ↑ רש"י שם ד"ה מגרש.
  224. ↑ משנה ותוספתא שם.
  225. ↑ עי' גמ' שם ל ב; רש"י כז ב שם.
  226. ↑ עי' רמב"ן במדבר לה ב.
  227. ↑ משנה סוטה כז ב. ועי' גמ' שם ל ב, שלד' תחום שבת היינו מדרבנן, ועי' ירו' ערובין פ"ג ה"ד, שנ' שחולק, ועי' קר"א סוטה שם.
  228. ↑ רש"י במדבר שם ד וסוטה כז ב ד"ה שדות; עי' שכל טוב שמות טז י, בשם רבנן; עי' רשב"ם במדבר שם ה; תוס' ר"ה כט א ד"ה קא; עי' מאירי ערובין נו ב, וסותר למאירי שבציון 218, וצ"ב.
  229. ↑ במדבר לה ה. עי' רש"י במדבר שם ד; עי' רשב"ם שם ה.
  230. ↑ רש"י שם ד; עי' רש"י סוטה שם; עי' רשב"ם במדבר שם ה; עי' מאירי ערובין שם.
  231. ↑ במדבר לה ד. מאירי שם; ר"י קורקוס שמו"י פי"ג ה"ב, בד' רש"י.
  232. ↑ רש"י במדבר שם; עי' שכל טוב שמות שם; עי' רש"י סוטה שם; עי' רשב"ם שם; עי' מאירי ערובין שם.
  233. ↑ רמב"ן במדבר שם ב.
  234. ↑ תוספ' סוטה פ"ה וסוף ערכין; עי' ברייתא בערובין נו ב, לגי' ר"ח שם; ברייתא בירו' סוטה פ"ה ה"ג. ועי' תוספ' וגמ' וירו' שם, שמסיים: נמצא מגרש רביע והשאר שדות וכרמים. ועי' גמ' וירו' שם בביאור החשבון.
  235. ↑ רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ב, ור"י קורקוס שם שהוא פי' לר"א בנו של ריה"ג במשנה; מאירי ב"ב כד ב ומכות יב א, וסותר למאירי שבציון 216, וצ"ב.
  236. ↑ רמב"ם ומאירי שם.
  237. ↑ במדבר לה ג. עי' רמב"ם ומאירי שם.
  238. ↑ רמב"ם ומאירי שם.
  239. ↑ במדבר שם ה. עי' רמב"ם ומאירי שם.
  240. ↑ ר"י קורקוס שם.
  241. ↑ ערובין שם, לגירסתנו. מרכה"מ (חעלמא) ומקורי רש"ש שם.
  242. ↑ עי' מרכה"מ שם; מקורי רש"ש שם. ועי' חי' רש"ש לבמדב"ר סוף מסעי, שצידד שהרמב"ם פסק כן משום שפשט הכתוב מסייעו. ועי' ר"ח פליטאל והכתב והקבלה במדבר שם ד, בפי' המקראות לפי הצדדים השונים במח' הראשונים.
  243. ↑ ר"י בכור שור במדבר לה ב.
  244. ↑ רמב"ן שם.
  245. ↑ רמב"ן שם, בסו"ד.
  246. ↑ ע"ע אמה ציון 29 ואילך מח' אמוראים האם האמה היא לעיתים חמישה טפחים ולעיתים שישה, או אמה היא לעיתים שוחקת ולעיתים עוצבת. ועיי"ש ציון 37 שכן הלכה.
  247. ↑ מנ"ח סוף מ' תח. וע"ע הנ"ל ציונים 32, 34, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת.
  248. ↑ מנ"ח שם. וע"ע ספק. וע"ע אמה ציון 30 שלעולם מחמירים באמות למדוד כשיעור החמיר, בין אם הוא שוחק ובין אם הוא עוצב.
  249. ↑ מנ"ח שם. וע"ע ספק ממון.
  250. ↑ מנ"ח שם. ע"ע אמה ציון 33 ואילך, מח' ראשונים מהי אמה שוחקת.
  251. ↑ רש"י ערובין נח ב ד"ה מפני שמדידתן.
  252. ↑ רב נחמן אמר רבה בר אבוה בגמ' שם. ברי"ף (וכן עולה מסדר ד"ה ברש"י) ופסקי רי"ד שם וכ"י מינכן שם: לא בערי מקלט ולא בעגלה ערופה. וע"ע תחום, שבתחום שבת מקדרין.
  253. ↑ מאירי שם.
  254. ↑ עי' מנ"ח סוף מ' תח.
  255. ↑ ע"ע תחום. עי' ר"ח ערובין נו ב, בד' רבא, ונז א, בד' רבינא שהוא מפרש ד' אביי; עי' רש"י שם ד"ה רבינא, בד' רבינא, וד"ה רב אשי, בד' רב אשי (ועי' ד"ה והא סביב, שהוא פי' א'); עי' מאירי שם נו ב, בד' אביי ורבא ורבינא; עי' ריטב"א שם נז א, בד' רבינא.
  256. ↑ עי' סתמא דגמ' בערובין נא א, בד' ר' חנינא בן אנטיגנוס ורבנן במשנה שם מט ב (וע"ע אלכסון ציון 17 ואילך, ותוס' שם ד"ה כזה ורשב"א שם; עי' רש"י שם נו ב ד"ה כמה מרובע, בד' רבא, ונז א ד"ה ופשו להו, בד' אביי, וד"ה והא סביב, בל"א, בד' רב אשי; עי' מאירי שם, בד' רב אשי.
  257. ↑ במדבר לה ה. רש"י ערובין נא א ד"ה פיאות.
  258. ↑ עי' רש"י שם.
  259. ↑ תוס' שם נז א ד"ה מאי, בד' רבינא.
  260. ↑ תוס' שם, בד' רב אשי. ועי' משנה ערובין נז א: נותנין קרפף (ע"ע) לעיר, דברי ר"מ, ובגמ' שם שנלמד מהכתוב בערי הלויים: מקיר העיר וחוצה, ועי' משנה שם שחכמים חולקים, ובירו' שם פ"ה ה"ב, לגי' רשב"א שם וסופר כ"י ליידן, שהם למדים מהכתוב הנ"ל שאין נותנים קרפף לעיר (ועי' גי' המגיה בכ"י ליידן שם ומשם בד'). וצ"ב אם מחלוקתם היא אף במדידת המגרש שמחוץ לערי הלויים, ועי' דרך אמונה שם ס"ק יא.
  261. ↑ עי' רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ב וה"ג.
  262. ↑ רמב"ם שם ה"ג, ע"פ מכות יב א, בערי-מקלט (ע"ע).
  263. ↑ במדבר לה ג.
  264. ↑ גמ' שם; רמב"ם שם; עי' חזקוני במדבר שם.
  265. ↑ עי' רש"י מכות שם ד"ה לא נתנו. וע"ע הצלת נפשות ציון 77 ואילך, שלד' ת"ק במעין של בני העיר, חיי אחרים וכביסתם חיי אחרים קודמים, ולד' ר' יוסי כביסתם קודמת, ועי' נדרים פא א, שר' יוסי לומד זאת מ"חיתם", ועי' ר"י בכור שור במדבר לה ג, שפי' כן פשט הכתוב, ועי' רש"י שם שפי' בע"א.
  266. ↑ ע"ע ערי מקלט, ועי' לעיל: בתור ערי מקלט, שכל ערי הלויים קולטים.
  267. ↑ עי' משנה שם יא ב וגמ' שם יב א; רמב"ם רוצח פ"ז ה"ג; עי' מאירי שם.
  268. ↑ במדבר לה כה. משנה שם יא ב.
  269. ↑ דברים ד מב.
  270. ↑ במדבר לה כו.
  271. ↑ במדבר לה כה. מצפה שמואל לתוספ' מכות פ"ב. עיי"ש שבמדבר לה ו: לנס שמה הרצח, לא חשיב. ועי' גבו"א מכות שם יב א: שמא "שמה" הרביעי לאיזה דרשא אחרינא איצטריך.
  272. ↑ משנה שם יא ב; ר' אליעזר בן יעקב בתוספ' שם; ספרי שופטים פיס' קפא.
  273. ↑ רמב"ם שם.
  274. ↑ עי' משנה ערכין לג ב; עי' תוספ' סוף ערכין; תו"כ בהר פרק ו; רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ד.
  275. ↑ על מהותו, עי' ציון 215.
  276. ↑ על מהותו, עי' ציון 8 ואילך.
  277. ↑ עי' ציון 215 ואילך.
  278. ↑ משנה שם; תוספ' שם; תו"כ שם; רמב"ם שם, בשינוי סדר.
  279. ↑ ראב"ד לתו"כ שם; עי' חינוך מ' שמב (לגי' נ"א בד' המצויים).
  280. ↑ חינוך שם.
  281. ↑ ויקרא כה לד. תו"כ שם: ושדה מגרש עריהם, לפי ראב"ד ור"ש שם, ולגי' דרך הקודש שם, ועי' ציון 226, שי"מ בע"א; עי' גמ' שם (ועי' אדרת אליהו ויקרא שם, שנצרך רק לד' ר"א במשנה שם, ולד' חכמים "לא ימכר" היינו לומר שאם מכר גזבר וכו', וצ"ב מהרמב"ם שם ה"ה); רמב"ם שם ה"ד; חינוך שם. ועי' ר"ש שם שלימוד התו"כ (ומשם ברש"י ור"י בכור שור ויקרא שם): לא ימכר מכר גזבר וכו', היינו מדכתיב ימכר ולא ימכרו, וכעי"ז בדרך הקודש שם שהוא מדלא כתיב ימכור, אך עי' סמ"ג לאוין רעח, שנ' שאילו פירושים חולקים במילה "ימכר".
  282. ↑ עי' גמ' שם; עי' סמ"ג שם; רלב"ג שם.
  283. ↑ ע"ע בתי ערי חומה ציון 122. עי' גמ' שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  284. ↑ ויקרא שם לב. גמ' שם; סמ"ג שם; חינוך שם.
  285. ↑ גמ' שם: ישנה; עי' רמב"ם שם ה"ה; סמ"ג שם; עי' חינוך שם; עי' רלב"ג שם.
  286. ↑ סמ"ג ברמזי מצוות ל"ת רעח.
  287. ↑ רבנו גרשום שם.
  288. ↑ רלב"ג שם.
  289. ↑ רמב"ם שם. ועי' קרבן אהרן לתו"כ שם.
  290. ↑ רלב"ג שם.
  291. ↑ מ"א כא כה. ראב"ד ור"ש לתו"כ שם; רלב"ג ויקרא שם, עיי"ש שמרחיב. ועי' רש"י מ"א שם, שפי' "התמכר" בע"א.
  292. ↑ ויקרא כה לג.
  293. ↑ פסי"ז שם, וצ"ב.
  294. ↑ ויקרא שם לד.
  295. ↑ ר"יפ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא, בד' פסי"ז שבציון 223, ושהוא פי' לתו"כ תו"כ בהר פרק ו, המביא מ"לא ימכר" דין אחר, ומביא כמקור לדין שלנו רק את הכתוב: ושדה מגרש עריהם, (ועי' ציון 212, שי"מ בע"א), ובד' סמ"ג שבציון הנ"ל.
  296. ↑ עי' ציון 13. עי' רש"י במדבר לה ב (ולא הביא בויקרא כה לד הדרשה שבציון 258 ואילך), וצ"ב אם כוונתו לומר שדי"ז נלמד מהמילה "מגרש".
  297. ↑ ציון 208 ואילך.
  298. ↑ ציון 113 ואילך.
  299. ↑ ויקרא כה לד. עי' רלב"ג שם.
  300. ↑ רלב"ג שם.
  301. ↑ רלב"ג שם.
  302. ↑ דברים לג י.
  303. ↑ עי' לעיל: בתור ערי מקלט.
  304. ↑ חינוך מ' שמב.
  305. ↑ עי' חינוך שם; רלב"ג שם.
  306. ↑ במדבר לה ג. עי' רלב"ג ויקרא שם.
  307. ↑ חינוך שם.
  308. ↑ ויקרא כה לד.
  309. ↑ בה"ג, בהקדמה, לגי' כ"י רומי: לא ימכר, לפי ר"יפ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא; רס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא" (סדור רס"ג עמ' קעג): המגרש לא ימכר, ובאזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה, לפי רי"פ פרלא שם; ספה"מ לרמב"ם ל"ת רכח; אזהרות ר"ש גבירול ל"ת רחצ: לא ימכרו שדה מגרש ערים (ועי' זוהר הרקיע לרשב"ץ שם, שב"לא ימכרו" כיוון ללאו של מכירת קרקע בא"י לצמיתות, והלאו שלנו נרמז רק במילים: שדה מגרש ערים); סמ"ג לאוין רעח; חינוך מ' שמב. ועי' רי"פ פרלא שם שמרס"ג שם נ' שסובר להלכה שאף בערי ישראל האיסור הוא מדאורייתא, שכן מפרש ד' חכמים הסוברים שיש איסור בדבר (ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 113 ואילך), וכ"ה לכאו' לר"ש גבירול שם.
  310. ↑ בה"ג, בהקדמה, לגירסתנו; אזהרות "אתה הנחלת"; אזהרות ר"א הזקן; אזהרות הר"י ברצלוני.
  311. ↑ חינוך מ' שמב.
  312. ↑ עי' מנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י): ואפשר דגם האידנא; רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג ל"ת רנא, בד' רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' ריא): ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה.
  313. ↑ ע"ע ארץ ישראל: קדושתה ומצותיה: קדושתה ציונים 118 ואילך, 128.
  314. ↑ מנ"ח שם.
  315. ↑ ע"ע הנ"ל: שם ציונים 123 ואילך, 129.
  316. ↑ רי"פ פרלא שם, ע"פ ב"ב כד ב.
  317. ↑ רי"פ פרלא שם, ע"פ רס"ג שם: כי אלהים יושיע ציון וכו'.
  318. ↑ חינוך מ' שמב.
  319. ↑ עי' ציון 286.
  320. ↑ חינוך מ' שמב; מל"מ שמו"י פי"ג ה"ה, בשמו.
  321. ↑ ערל"נ מכות יב א, ע"פ גמ' שם.
  322. ↑ עי' ערל"נ שם.
  323. ↑ עי' ציון 8 ואילך. ערל"נ שם.
  324. ↑ ערל"נ שם.
  325. ↑ עי' חינוך מ' שמב; מל"מ שמו"י פי"ג ה"ה, בשמו.
  326. ↑ עי' רמב"ם סנהדרין פי"ט; מל"מ שם ומנ"ח שם (סק"ב במהד' מ"י), בד' הרמב"ם.
  327. ↑ מנ"ח שם: ואפשר לומר, וסיים: וצ"ע.
  328. ↑ כ"מ מרש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ובמדבר לה ב; מאירי מכות יב א; עי' ערל"נ שם.
  329. ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה למחילות; עי' מאירי שם.
  330. ↑ רש"י שם. וע"ע ערי מקלט שרוצח הדר שם התיר עצמו ואין גואל הדם נהרג עליו.
  331. ↑ מאירי ב"ב כד ב.
  332. ↑ רש"י סוטה כז ב ד"ה מגרש ובמדבר לה ב; עי' מאירי ערובין נו ב וב"ב שם; רע"ב סוטה פ"ה מ"ג.
  333. ↑ רש"י סוטה שם; עי' מאירי שם ושם; רע"ב סוטה שם.
  334. ↑ רש"י במדבר שם.
  335. ↑ עי' תפא"י ערכין פ"ט מ"ח, וכ' להוכיח שהרע"ב חזר בו, מזה שרע"ב ערכין שם לא הזכירו.
  336. ↑ תפא"י שם.
  337. ↑ ע"ע ארץ ישראל: ישיבתה, ישובה ושאר דיניה: ישובה ציון 121 ואילך. עי' תפא"י שם.
  338. ↑ מאירי ב"ב כד ב.
  339. ↑ ערל"נ מכות יב א, ע"פ גמ' שם.
  340. ↑ חק תמורה תמורה ו א. וע"ע כל מלתא דאמר רחמנא וכו' ציון 1695.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:ערי_הלוים&oldid=136792"