הערמת ריבית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(סיפור ארוך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רווח הבא כתוצאה מפעולה הנראית כתחבולה ללקיחת [[ריבית]], שעל אף שמן הדין אין ברווח זה משום איסור ריבית, אסרוהו חכמים. | רווח הבא כתוצאה מפעולה הנראית כתחבולה ללקיחת [[ריבית]], שעל אף שמן הדין אין ברווח זה משום איסור ריבית, אסרוהו חכמים מאוד. טוב אולי לא מאוד. אבל חכמים. כאילו לא באמת גאונים. רק רבנים. הם לא חכמים. אבל קוראים להם ככה. לא משנה. | ||
גרסה מ־12:33, 27 בפברואר 2020
|
רווח הבא כתוצאה מפעולה הנראית כתחבולה ללקיחת ריבית, שעל אף שמן הדין אין ברווח זה משום איסור ריבית, אסרוהו חכמים מאוד. טוב אולי לא מאוד. אבל חכמים. כאילו לא באמת גאונים. רק רבנים. הם לא חכמים. אבל קוראים להם ככה. לא משנה.
לדוגמא: אדם שביקש מחברו שילווה לו מאה זוז, והשיב לו הלה, שאין לו מאה זוז, אך יש לו סחורה בשווי זה, ונתן לו את הסחורה, והתחייב הלוקח לשלם לו מאה זוז, ולאחר מכן חזר המלווה וקנה את הסחורה מן הלווה בתשעים זוז, ועדיין הסחורה שווה מאה זוז. למרות שמן הדין אין הדבר אסור, שהרי אין זה אלא כחוזר ומוכר במחיר נמוך משער השוק, מכל מקום אסרו חכמים את הדבר, מפני שראו בזה הערמת ריבית, שהרי התוצאה הסופית היא, שנתן אותו אדם תשעים זוז וקיבל מאה זוז.