רבי מנחם המאירי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←יחסו לגויים ולנצרות: תיקון טעות) |
מ (סידור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מנחם בן שלמה המאירי''', מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה"א ט'. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו '''[[בית הבחירה]]''' - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח"כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב'לישנא דרבנן'), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו. בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר '''מגן אבות''', שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב"ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב"ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט ע"י י' לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות 'תשובות המאירי'). לאחרונה הולך ונדפס ספר 'מגן אבות' מחדש עם תיקונים רבים בידי ר' יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר '''קרית ספר''' על הלכות [[סת"ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר, ובשנת תשט"ז יצא לאור מחדש ע"פ כתבי יד ע"י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע"ה. | '''רבי מנחם בן שלמה המאירי''', מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה"א ט'. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו '''[[בית הבחירה]]''' - פירוש מקיף ושלם על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח"כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב'לישנא דרבנן'), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו. בין ספרי ה[[הלכה]] של המאירי נמצא ספר '''מגן אבות''', שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי ה[[רמב"ן]] בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב"ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט ע"י י' לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות 'תשובות המאירי'). לאחרונה הולך ונדפס ספר 'מגן אבות' מחדש עם תיקונים רבים בידי ר' יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר '''קרית ספר''' על הלכות [[סת"ם]]. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר, ובשנת תשט"ז יצא לאור מחדש ע"פ כתבי יד ע"י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע"ה. | ||
המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]]. | המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו [[הרב אברהם סופר]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5009|מספר שנים=66}} | |||
== יחסו לגויים ולנצרות == | == יחסו לגויים ולנצרות == | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
{{ | |||
{{מיון רגיל:המאירי מנחם}} | {{מיון רגיל:המאירי מנחם}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:13, 6 במרץ 2020
|
|
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מגדולי פרשני התלמוד בפרובנס. נולד בשנת ה"א ט'. כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו בית הבחירה - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד, כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיא בגמרא, ואח"כ מבוארים חלקי הסוגיא שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בעברית צחה ורהוטה (ולא ב'לישנא דרבנן'), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו. בין ספרי ההלכה של המאירי נמצא ספר מגן אבות, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב"ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. הספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט ע"י י' לאסט (באחת ממהדורות הצילום נקרא בטעות 'תשובות המאירי'). לאחרונה הולך ונדפס ספר 'מגן אבות' מחדש עם תיקונים רבים בידי ר' יקותיאל כהן. ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר קרית ספר על הלכות סת"ם. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר, ובשנת תשט"ז יצא לאור מחדש ע"פ כתבי יד ע"י הרב משה הרשלר. נפטר בשנת ע"ה. המהדיר העיקרי של ספרי המאירי הינו הרב אברהם סופר.
| תקופת חייו של רבי מנחם המאירי על ציר הזמן |
|---|
 |
יחסו לגויים ולנצרות[עריכה]
- ערך מורחב - המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות
המאירי (ע"ז כו.) כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן "גדורות בדתות ונימוסים", אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה (ברכות נח:), יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם (ב"ק קיג.), והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם (שם לז:). כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם (עבודה זרה כ.), וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם (ע"ז כו.).
המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי עבודה זרה (ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'") נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" (ברכות נח:). דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו (ע"ז ב.), לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם (ירמיה ד, טז): "נֹצרים באים מארץ המרחק" (תענית כז:).
בדורנו קיים ויכוח האם אכן זו דעת המאירי[1], או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד[2], וכך סוברים רבים מהחוקרים התורניים[3], ואף החתם סופר (קובץ תשובות סי' צ) [כנראה] סבר כך, אף שיש מהפוסקים שהתחשבו בדברי המאירי[4].
בין הסבורים שדברי המאירי כנים, ישנו דיון האם לדעתו הנצרות איננה עבודה זרה[5], או שלדעתו הנצרות היא עבודה זרה מוסרית, מפני שעובדיה נוהגים בהגינות בין איש לרעהו, ולכן לא נאמרו כלפיהם החומרות הגדולות ביחס לעבודה זרה ועובדיה[6].
הערות שוליים
- ↑ כך סבורים הרב פנחס זביחי (שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ סי' יב ד"ה והנה גבי); הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תתא), הרב שלמה אבינר (טל אורות, בראשית , עמ' יט ואילך) ואחרים.
- ↑ כך סבורים הרב דוד צבי הילמן (בדבריו המוזכרים בהערה הבאה); הרב יצחק שמואל קסירר (בספרו 'השמיטה כמצוותה', בית שמש תשס"ז, פרק ז, בעיקר בעמ' צג-צד); הרב ישראל אריאל (במכתבו למחברי 'תורת המלך' באתר ישיבת עוד יוסף חי); הרב אליהו זיני (בהערתו לספר 'מגן אבות' לרשב"ץ, במהדורתו, ירשלים תש"ס, עמ' 102 הערה 63); ואחרים.
- ↑ ראה: ילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פי"א מהלכות גזילה ואבידה ה"ג, עמ' שכא; דברי הרב דוד צבי הילמן במאמרו 'לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים', בקובץ צפונות, גיליון א, עמ' סה-עב; דברי הרב אליהו רחמים זיני שם; ועוד.
- ↑ ראה: (ח"ה סי' מא ד"ה ע"ד הדו"ד); דברי הרב דוד צבי הופמן (מחשובי רבני אשכנז לפני כמאה שנים) המובאים במאמרו של ר' יעקב אופנהיימר: 'יחס היהדות לאומות העולם', בקובץ 'שמעתין', גיליון 85-86, עמ' 87-94; אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, ח"א, אגרת פט, עמ' צט; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' יג,; שו"ת יביע אומר ח"ח חו"מ סי' ב אות א; שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד סי' מא (בעיקר באות ה); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מז אות ה; שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל (הדברים מובאים גם במאמרו 'דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', בקובץ 'תחו"מין', גיליון ט, תשמ"ט, עמ' 71-81); שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג אה"ע סי' ה ד"ה ומה גם, ח"א כרך ג חו"מ סי' יב, שם ח"א כרך ג חו"מ סי' ד הערה א ד"ה וראיתי להר"מ, ח"א כרך ג חו"מ סי' יב הערה א ד"ה ונומיתי לו, (מקצת מלשונו מובאת בהערות לקמן); ילקוט יוסף, שביעית, עמ' תשצה, תת-תתא (וראה מקצת לשונו בהערה להלן); ועוד.
- ↑ הרב חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב ח"ט סי' ל בתו"ד); הרב פנחס זביחי (שו"ת עטרת פז ח"א כרך ג חו"מ הערות סימן יב הערה א ד"ה ואולם בפועלים); אנציקלופדיה תלמודית (כרך א, ערך אידיהן של עכו"ם, טור תקז הערה 176); הרב שמואל תנחום רובינשטיין במאמרו: 'זכויות המיעוטים לאור ההלכה', בקובץ תורה שבעל פה, גיליון ל, סוף עמ' כ (במאמר בעמ' יח-כו); הרב ד"ר דרור פיקסלר ור' גיל נדר, בהערה 3 במאמרם 'האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?', בקובץ תחו"מין, גיליון כב, תשס"ב; ועוד. כך משמע גם במאירי (ע"ז ב.), כפי שהעירו ב'מקורות וציונים' על הרמב"ם, מהדורת ר' שבתי פרנקל ז"ל, פ"ט מהלכות עבודה זרה ה"ד, עמ' קעא.
- ↑ ראה דברי הרב אבינר בספרו 'טל אורות', בראשית, עמ'(דרוש מקור); מאמרו של הרב ד"ר מיכאל אברהם: 'האם יש עבודה זרה 'נאורה'?', בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס"ז, עמ' 45-56.