רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אברהם יֶלין (יעלין) היה תלמיד חכם מהאחרונים ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות. ידוע בעיקר בזכות ספרו ארך אפיים העוסק בתיקון מידת הכעס.

תולדות חייו

נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי קאלושין-פוריסוב. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל^[1]. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, עסק בעיון רב גם בתנ"ך, בקבלה ובספרי החסידות.

משפחתו

לרבי אברהם יעלין נולדו 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות, מתוכם עלתה לארץ ישראל בשנת 1935 בתו שושנה (רוזה תרצה) יעלין (לימים שניידר/שני). לשושנה נולדו שלושה ילדים: שלום מאיר, אברהם ואסתר ולהם נולדו נכדים ונינים, אלה גרים כיום בתל אביב, גבעתיים ופתח תקוה. נינו של הרב השתתף בשנת 2017 בחידון התנ"ך וייצג את ברזיל (מקום מגורי משפחתו).

שיטתו

במוסר

הרב ילין התווה בכתביו תכנית מקיפה ומסודרת לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא^[2]. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו בסייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו בנדר^[3]; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, תפילה והתבוננות מחשבתית על גדלותו של הבורא, אפסיות האדם, זמניות החיים וכד'^[4].

דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות^[5]. חלק נוסף בעבודה התמידית הוא, שהאדם יזכיר לעצמו לפני כל פעולה במהלך היום את הנפילות העלולת לקרות לו במהלכה, ובכך לתת דעתו להישמר מהם.

הוא סובר כי האדם צריך ליידע את הסובבים אותו אודות עבודתו, על מנת למנוע ממנו להתמיד ולהתרשל בעבודתו. במיוחד הוא ממליץ לבחור חבר קרוב שיוכלו יחד לעבוד ולעזור זה לזה^[6].

הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו^[7].

גאולת ישראל בארץ ישראל

השקפתו של הרב ילין בנושא גאולת ישראל נטתה לכיוון הציונות^[8]. בספרו "גאולת ישראל" (ממנו מצוי בידינו רק המאמר הראשון) הוא מוכיח כי עם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך גאולה של "בעתה", על פי הסימנים המקובלים ועל פי חשבונות קץ שונים^[9]. לאור זאת, הוא מדגיש שגאולה בצורה כזו הינה גאולה טבעית ולא נסית, ולכן יש לעלות לארץ ישראל ולייסד בה מושבות דתיות. הוא קובל על השיטה שרווחה ביהדות החרדית בזמנו שנקטה קו פסיבי ביחס לעליה לארץ, ולעיתים אף התנגדות ממשית לכך. הוא מקבץ טענות רבות ששמע מאנשים רבים כנגד עליה מסודרת והמונית לארץ, כגון טענת שלוש השבועות, ועונה עליהן אחת לאחת.

ספריו

• "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם".
• "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
• "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
• "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'.
• "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
• "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
• "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
• "זכירת אחדות ה'"
• "מעשי צדיקים" והוא שיחות והנהגות טובות.
• מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

• הספר גאולת ישראל באתר היברו בוקס
• הספר אזור הצבי באתר היברו בוקס
• הספר ארך אפיים באתר היברו בוקס
• הספר נועם שיח באתר היברו בוקס
• רבי אברהם יעלין באתר "ויקיציטוט"