אין מעידין אלא עד שתצא נפשו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־14:46, 11 בדצמבר 2008
|
אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו שיצאה נשמתו; ואפילו ראוהו גוסס, מנותח, תלוי על העץ או שחיה דורסתו ואוכלתו (במקום בגופו שאין נשמתו יוצאת), מכל מקום אין מעידים עליו.