|
|
| שורה 8: |
שורה 8: |
| במילים אלו מצווה התורה את [[עם ישראל]] לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]]. | | במילים אלו מצווה התורה את [[עם ישראל]] לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]]. |
|
| |
|
| == טעמי המצוה == | | ==ענני כבוד או סוכות ממש== |
|
| |
|
| מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג, מג}}. | | מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא כג, מג}}. |
| שורה 15: |
שורה 15: |
|
| |
|
| וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]" {{מקור|במדבר י, לד|כן}} כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך. | | וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]" {{מקור|במדבר י, לד|כן}} כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך. |
| אנציקלופדיה תלמודית כרך כו, ישיבת סוכה [טור א]
| |
|
| |
|
| [טור א] ישיבת סוכה. המצוה לשבת בסוכה*1 בשבעת ימי חג הסכות*.
| | ==טעם המצווה == |
| | |
| הפרקים:
| |
| א. המצוה וגדרה;
| |
| ב. הישיבה;
| |
| ג. האסור חוץ לסוכה;
| |
| ד. הברכה;
| |
| ה. החייבים במצוה;
| |
| ו. הלילה הראשון.
| |
| | |
| א. המצוה וגדרה. מצות עשה מן התורה היא על כל אחד מישראל לשבת בסוכה* שבעה ימים2, [טור ב] שנאמר: בסכת תשבו שבעת ימים3, בימי חג הסכות*4, מחמישה עשר בתשרי5, שנאמר: בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'6. המצוה נמנית במנין המצוות7.
| |
| | |
| טעם המצוה נתבאר בתורה: למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים8. ונחלקו תנאים: ר' אליעזר9 אומר ענני כבוד היו10 - אותן הסוכות שדיבר בהן הכתוב - שהקדוש ברוך הוא הקיף את בני ישראל בענני כבוד, כדי שלא יזיקו להם השמש ביום והקרח בלילה11, וכדי להגן עליהם מפני האורבים להם12 מן הצדדים13, ודוגמא לזה ציוונו [טור ג] לעשות סוכות, כדי שנזכור את הניסים הגדולים שעשה לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים14. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם15 באותם ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר16, שעשו סוכות בשעת חנייתם, מפני החמה17, וראוי לזכור את אותן הסוכות כדי שמתוך כך ניתן הודאה למי שנתן לנו נחלה ובתים מלאים כל טוב, ולא נאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה18, או כדי לידע ולזכור שארבעים שנה היו במדבר, לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו, וה' היה עמהם ולא חסרו דבר19, וישבו בסוכות בהשקט ובבטחה בלי פחד כלל, ולא היו צריכים ערי מבצר20. בתורת כהנים אמרו: כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, מלמד שאף הסוכה, זכר ליציאת מצרים21, וכן יש מן הראשונים שכתבו בפירושו של הכתוב "למען ידעו דרתיכם", שהוא שהדורות הבאים, כיון שרואים את אבותיהם שהם עושים סוכות ומניחים את בית דירתם ויושבים בימות החג בסוכה, הם שואלים את אבותיהם מפני מה הם עושים כן, ומגידים להם אבותיהם מעשה יציאת מצרים22, ומן האחרונים יש שכתבו כן דוקא לסוברים שסוכות ממש עשו להם ישראל במדבר, שלדעתם אין מעלה בזכירת אותן הסוכות, ועיקר תכלית מצות ישיבת סוכה היא לזכור את יציאת מצרים23, ויש שכתבו להיפך, שלסוברים שסוכות ממש עשו להם אין נמשך מישיבת הסוכה זכרון [טור ד] יציאת מצרים, ואין כוונת המצוה אלא לזכור את הושבת ישראל בסוכות - והכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים" לא בא אלא להודיע שהושבת בני ישראל בסוכות היתה באותו הזמן24 - ולסוברים שענני כבוד היו, על ידי צל הסוכה יזכור את ענני הכבוד, ומתוך כך יזכור גם את שאר הנפלאות והנוראות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל בצאתם ממצרים, שתיכף בצאתם הגן עליהם בענן כבודו, ונמצא שהסוכה היא זכרון ליציאת מצרים25.
| |
| | |
| בטעם שציותה התורה לשבת בסוכה בחודש תשרי, ולא בחודש ניסן שבו היתה יציאת מצרים26 והתחיל הנס של ענני הכבוד27, או בחדשי סיון תמוז ואב שהם ימי הקיץ28 - ואז הגנו הסוכות מחום השמש על היוצאים ממצרים - כתבו ראשונים ואחרונים כמה טעמים: א) בניסן מתחילים ימי הקיץ, ודרך כל אדם לעשות אז סוכה לצל, ואילו עשו סוכות בניסן, לא היה הדבר ניכר שעשייה זו היא במצות הבורא יתברך, ולכן ציוה אותנו הקדוש ברוך הוא שנעשה סוכות בחודש השביעי, שהוא זמן התחלת הגשמים, ודרך כל אדם לצאת אז מסוכתו ולישב בביתו, ואנחנו יוצאים מהבית לשבת בסוכה, ובזה ייראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה29. ב) ציוה הקדוש ברוך הוא בזכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר בתחילת ימות הגשמים, לפי שבתחילת ימות החמה כבר יש זכרון ליציאת מצרים בחדשו [טור ה] ובמועדו30, ולסוברים שסוכות ממש עשו להם31, התחילו לעשות את הסוכות בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה32. ג) שטעם זכירת הסוכות הוא כדי שלא נאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה33, ולפי שתשרי הוא זמן אסיפת גורן ויקב, שאז הבתים מלאים כל טוב, קבע הקדוש ברוך הוא את חג הסוכות באותו זמן34. ד) שכשעשו ישראל את העגל, נסתלקו ענני הכבוד, ולא חזרו עד שהתחילו לעשות את המשכן, ומשה ירד מהר סיני ביום הכפורים, ולמחרת ציוה על מלאכת המשכן, והעם הביאו נדבה יומיים, ולמחרת נטלו החכמים את הזהב, ובחמישה עשר בתשרי התחילו לעשות את המשכן, ואז חזרו ענני הכבוד, ולכן נצטוינו לעשות סוכות בחמישה עשר בתשרי35.
| |
| | |
| מצות הישיבה בסוכה נוהגת בלילות כבימים36, שהכתוב בתורה "ימים"37, לא בא למעט לילות - כמו במצות נטילת-לולב* שאינה נוהגת בלילה לפי שכתוב בה "ימים"38 - שלמדים סוכה ממלואים* בגזירה שוה "תשבו" "תשבו", נאמר בסוכה תשבו שבעת ימים39, ונאמר במילואים תשבו יומם ולילה שבעת ימים40, מה "ימים" האמורים במלואים ימים [טור ו] ואפילו לילות41, כמו שכתוב "יומם ולילה"42, אף "ימים" האמורים בסוכה, הם ימים ואפילו לילות43. מצות סוכה נוהגת כל שבעת ימי החג44, ואף בין השמשות במוצאי יום השביעי של חג, אם נזדמנה לו אז סעודה חייב הוא לאכלה בסוכה45.
| |
| | |
| על תוספת יום טוב ביום הראשון מלפניו, אם חייבים בה בישיבת סוכה, ע"ע תוספת שבת ויום טוב46.
| |
| | |
| מי שלא ישב בסוכה ביום טוב הראשון - אפילו באונס47 - אמר ר' אליעזר - וכן סוברים בית שמאי48 - ששוב אינו עושה סוכה לישב בה בחולו של מועד49, שנאמר: חג הסכת תעשה לך שבעת ימים50, עשה סוכה לשם חג של שבעת ימים51, והעושה סוכה בחולו של מועד, אין זו סוכה לשבעה ימים52. בירושלמי אמרו שטעמו של ר' אליעזר משום קנס, על שלא עשה סוכתו בערב הרגל53. וכן אמר ר' אליעזר שאין יוצאים מסוכה לסוכה54 לאכול בזו ולישון בזו, או לישב היום בזו ומחר בזו55, וכל היוצא מסוכה לסוכה, ביטל את מצותה של הסוכה הראשונה56, וכתבו ראשונים שאף בזה טעמו מפני שאין זו סוכה לשבעה57, ועוד [טור ז] כתבו שאפילו הימים שעברו עליו כבר, איבדם, והישיבה שישב בהם בסוכה אינה מצוה - ויש סוברים אף שהרי הוא למפרע כמי שאכל וישן חוץ לסוכה58 - שצריך, לדעתו, לשבת בסוכה אחת כל שבעת ימי החג59, ויש שכתבו שמטעם אחר אוסר ר' אליעזר לצאת מסוכה לסוכה, לפי שכשהוא יוצא לסוכה אחרת נראה הוא כמבזה את סוכתו60. חכמים חולקים וסוברים שיוצאים מסוכה לסוכה, ושעושים סוכה בחולו של מועד61, שלמדים הם כן מן הכתוב: חג הסכת תעשה לך שבעת ימים62, עשה סוכה בחג63, והרי ביום טוב אינו יכול לעשותה64, ובודאי כוונת הכתוב שיעשנה בחול המועד, ואף על פי שאינה לשבעה ימים, סוכה כשירה היא65, או שלמדים מן הכתוב שכל שבעת הימים יכול אדם וחייב לעשות סוכה66, ואפילו ביום האחרון, אם לא עשה קודם לכן67. הלכה כחכמים, ומי שלא עשה סוכה לפני החג, בין בשוגג ובין במזיד, עושה סוכה בחולו של מועד, ואפילו בסוף היום השביעי של החג68, וכן יכול אדם לצאת בחג מסוכתו ולשבת בסוכה אחרת, שאין חייבים לשבת באותה סוכה עצמה במשך כל החג69. ויש מן הראשונים שכתבו [טור ח] שאדם רשאי לאכול בסוכת חבירו מפני שיכול הוא לקיים גם את מצות סוכתו ולאכול בה כזית70, וכתבו אחרונים שהם סוברים שאף לדעת חכמים לכתחילה צריך לשבת בסוכה אחת כל החג71.
| |
| | |
| נפלה סוכתו בחול המועד, מודה ר' אליעזר שחוזר הוא ובונה אותה72, יש ראשונים שסוברים שדוקא אם בונה אותה - ולפחות את רובה73 - באותם העצים74, ויש סוברים בדעת ראשונים שבונה אותה אפילו במקום אחר ובעצים אחרים75, שסוכה זו שהוא בונה עתה היא תשלומים לסוכה הראשונה, ולפיכך היא חשובה סוכה לשבעה76. וכן גר שהתגייר וקטן שהגדיל בחול המועד, מודה בהם ר' אליעזר שהם עושים סוכה בחולו של מועד77, שכן יש לרבות מן הכתוב "כל האזרח"78, ואף על פי שסוכתם של אלו אינה סוכה לשבעה ימים, כיון שאי אפשר שתהא להם סוכה לשבעה ימים, בכך חייבתם התורה79.
| |
| | |
| ביום טוב ראשון של שמיני עצרת בחוץ לארץ, שיש לנהוג בו כספק שמא היום השביעי של חג הסוכות הוא80, יושבים בסוכה, אבל אין מברכים עליה81. ויש שנהגו כמה מנהגים בישיבת הסוכה [טור ט] באותו היום שלא כשאר ימי החג, מפני שהיושב בסוכה ביום השמיני נראה כעובר בבל-תוסיף*, וכן מטעמים נוספים, ועל כך ע"ע בל תוסיף82, ועי' להלן: הישיבה83.
| |
| | |
| על אופן הישיבה בסוכה, שהוא צריך להיות כעין דירתו של כל השנה, ועל אכילה ושינה בשבעת ימי חג הסוכות, שהאוכל או ישן חייב לאכול ולישון בסוכה ואסור לו לאכול או לישון חוצה לה, ועל שאר המעשים שהעושה אותם חייב הוא לעשותם בסוכה או שעל כל פנים מקיים הוא מצוה בעשייתם שם, עי' להלן: הישיבה, ושם על גדר האיסור בעושה חוץ לסוכה מעשים שחייבים לעשותם דוקא בה, אם הוא חשוב כמבטל המצוה בקום ועשה או שאינו חשוב אלא כמבטל בשב ואל תעשה84.
| |
| | |
| ישיבה ודירה בסוכה בשאר הימים - מלבד הלילה הראשון שחייבים לאכול בו בסוכה85 - כתבו ראשונים שהיא רשות גמורה86, וכל שאפשר לו שלא לאכול ולישון - באופן האסור חוץ לסוכה87 - אינו חייב להיכנס בסוכה כדי לקיים [טור י] מצותה ולאכול ולישון שם88, ואף על פי שלא ישב בסוכה בכל ימי חג הסוכות, אם לא אכל ולא ישן חוצה לה, אין בזה משום ביטול מצוה89, ויש מן האחרונים שכתבו יותר מזה, שהאכילה בסוכה אינה נרצית ומבוקשת בעצמותה, וכוונת המצוה היא רק בשלילה, שכשיאכל לא יאכל מחוץ לסוכה90. ויש שכתבו בדעת ראשונים שמי שעבר עליו חג הסוכות ולא ישב בסוכה, אף על פי שלא עשה בימי הסוכות דברים שחייבים בסוכה, שלא אכל מחוץ לסוכה אכילה שחייבת בסוכה, ולא ישן חוצה לה באופן שהיה חייב לישון בסוכה91, הרי זה ביטל מצות סוכה92, ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שבכל ימי החג צריך האדם לעשות בסוכה ענין כלשהו - של ישיבת סוכה - לצאת ידי חובתה93. ויש מן הראשונים שכתבו שאף על פי שהאכילה בסוכה כל שבעה אין לה קצבה, ואינה חובה אלא בלילה הראשון בלבד94, שינה וטיול ושינון, אדם חייב לעשותם בסוכה כל שבעה95, ויש מוסיפים ביאור, שאין אדם יכול לעמוד - אף [טור יא] בביתו96 - שבעת ימי החג בלא שינה97 וישיבה98, והוא חייב לישון בסוכה99, ולטייל בה100 ולשבת בה101, ויש מן האחרונים שביארו שלפיכך השינה אינה תלויה ברצונו - כמו אכילה, שאמרו בה שכשם שבביתו אם אינו רוצה אינו אוכל, כך אף סוכה אם אינו רוצה אינו אוכל102 - אלא אנו אומרים שהכתוב חייבו לישון בסוכה, שבכלל אותה שדרשו בכתוב: בסכת תשבו שבעת ימים103, "תשבו כעין תדורו"104, שכל דבר שמוכרח לעשותו בביתו, מצוה עליו לעשותו בסוכה105. וכן יש מן האחרונים שכתבו שמצות סוכה היא מצוה מחוייבת, שהתורה מבקשת שנדור בסוכה שבעה ימים כמו שדרים כל השנה בבית106, ויש מוסיפים שכל שבעת הימים לא ידור אלא בסוכה, וכל שדר בסוכה, אף על פי שלא אכל בה דבר שחייב בסוכה, ולא ישן בה - כגון שהיה מצטער בשינה בה, שלפיכך פטור הוא מלישון שם107 - קיים מצות סוכה, וכל שלא דר בסוכה כל שבעת הימים, אף על פי שלא אכל דבר שחייב בסוכה, הרי זה בטל את המצוה108.
| |
| | |
| [טור יב] על קיום המצוה כל שעה ושעה שאדם שוהה בסוכה, עי' להלן: הישיבה109.
| |
| | |
| המבטל מצות סוכה, כתבו ראשונים שעונשו מרובה, מפני שנראה ככופר במצוה110.
| |
| | |
| בקיום מצות סוכה, כתבו אחרונים שצריך לכוין - מלבד הכוונה לקיים את המצוה, שיש לכוין בכל מצוה שאדם עושה111 - שציונו הקדוש ברוך הוא לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים, לסוברים כן112, שלשון הכתוב: למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים113, מורה שעיקר המצוה וקיומה תלוי בכוונה שיכוין בשעת קיומה114, והקפידה התורה שבשעת קיום המצוה נדע ונתכוין לטעם המצוה, שהיא זכר ליציאת מצרים115. לסוברים שהסוכה זכר לענני הכבוד היא116, כתבו אחרונים שצריך לכוין לענין זה117, ויש שכתבו שלדעתם ראוי לכוין שתי כוונות, שישבנו תחת ענני כבוד, ושהקדוש ברוך הוא הוציאנו ממצרים118. לא כיוון את הכוונה הנצרכת במצות סוכה, כתבו אחרונים שלא קיים את [טור יג] המצוה כתקנה119, ובדיעבד אם לא כיוון רק לצאת ידי המצוה יצא120, ויש סוברים שכיון שציוה הכתוב על כוונת מצוה זו, אם לא כיוון לה, אפילו בדיעבד לא יצא121.
| |
| | |
| על מי שנמצא בסוכה ואינו מקיים את מצוותה, כגון שהוא אוכל או ישן בה, אלא שהוא מתכוין בפירוש שלא לקיים בכך את המצוה, או שאינו מתכוין כוונה שחסרונה מעכב את קיום המצוה122, או שהוא יושב בה בעבירה, שכיון שמצוה-הבאה-בעבירה* אינה חשובה מצוה נמצא שאינו מקיים את המצוה, אם באופנים אלו חשוב הוא כמבטל את המצוה וכאוכל וישן חוץ לסוכה, ע"ע מצוה הבאה בעבירה123 וע' מצוות צריכות כוונה.
| |
| | |
| מי שאין לו סוכה, יש מן האחרונים שנסתפקו עד כמה חייב הוא להוציא כדי לעשותה, שאף על פי שאמרו שלצורך קיום מצוות עשה אין לאדם לבזבז יותר מחומש מנכסיו124, הרי זה דוקא כשאינו מבטל את המצוה אלא בשב ואל תעשה, אבל זה שאינו עושה סוכה, כשאוכל וישן חוץ לסוכה הרי הוא מבטל את המצוה בקום ועשה, לסוברים כן125, ומצד שני יש לומר שמצות סוכה היא "כעין תדורו", ואינו צריך לעשות לצורך הסוכה אלא מה שהיה עושה לצורך דירה, ולכן אינו צריך לבזבז לשם עשייתה אלא דבר מועט126.
| |
| | |
| על מי שאין לו סוכה ומצוה נוספת, כגון תפילין* ומזוזה* וציצית* ולולב*, ואין ידו משגת לקנות את שתיהן, איזו מהן יקדים לקנות, ע"ע מצוות עשה127.
| |
| | |
| [טור יד] על חול המועד סוכות, שמפני מצות ישיבת הסוכה שבו הרי הוא בכלל "אות" הפוטר מהנחת תפילין, לסוברים כן, ע"ע הנחת תפילין128.
| |
| | |
| ירדו גשמים בחג - ונמצא שאין חייבים לישב בסוכה129 - הרי הם סימן קללה130, ואמרו: משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשימושך131. יש מן הראשונים שסוברים שדוקא בלילה הראשון הגשמים סימן קללה הם, ועל כך עי' להלן: הלילה הראשון132, ויש מן הראשונים שכתבו שבכל ימי החג גשמים סימן קללה הם133, שהרי חייבים לאכול בסוכה, והגשם מונענו מכך, ואף על פי שמלילה הראשון ואילך האכילה בסוכה היא רשות, ואפשר שלא יאכל אלא דברים שאינם חייבים בסוכה, הרי דרך בני אדם שאוכלים דברים שחייבים לאוכלם בסוכה, וכשיאכלום בשעת ירידת הגשמים יתבטלו מן המצוה, ועוד שאי אפשר לשבעה ימים בלא שינה, והוא חייב לישון בסוכה134. יש מן האחרונים שכתבו שלא אמרו שירידת הגשמים חשובה כשפיכת קיתון אלא כשלא ירדו קודם ימי החג, ובפתע פתאם נתקשרו שמים בעבים בהתקדש החג וירדו, אבל לא בגשמים שהתחילו קודם החג ונמשכו בחג, שאלו הם גשמי רצון ונדבה135.
| |
| | |
| ב. הישיבה. מצות הישיבה בסוכה: בסכת תשבו שבעת ימים136, דרשו בה חכמים: תשבו כעין תדורו137, כלומר לא שישב האדם בסוכה ישיבה כלשהי בלבד, אלא שישב בה ישיבה שהיא כעין [טור טו] דירה138, כישיבה האמורה בכתוב: וירשתם אתה וישבתם בה139, מכאן אמרו חכמים: כל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי140, שיעשה את ביתו כבית התשמיש, ואת הסוכה יעשה בית דירה141, שכל עיקר דירתו תהא בסוכה142, ושלחנו ומיטתו יהיו שם143, וידור בסוכה [טור טז] כדרך שהוא דר בתוך ביתו בשאר ימות השנה144, שתהא סוכתו דומה עליו כאילו היא ביתו145, ויהא אוכל ושותה בסוכה146, וישן בסוכה147, והאכילה והשתיה והשינה הן עיקר מצות ישיבת סוכה148 - ויש מן הראשונים שסוברים שהשינה אינה עיקר המצוה, אלא אכילה ושתיה בלבד149 - וכן משנן [טור יז] בסוכה150, ומטייל - מהלך151 - בסוכה152, ואם רוצה לספר שמועות עם חבירו יספר בסוכה153, והרוצה לשחק, ישחק בסוכה154, והבא לשמש עם אשתו, אם אפשר לו ישמש בסוכה155. ומעלה כליו לסוכה156, ואם היו לו כלים נאים, מעלה אותם לסוכה, מצעות נאות מעלה אותן לסוכה157 - שמשום "תשבו כעין תדורו" מצוה לנאותה158, ומצוה מן המובחר היא שתהא סוכתו עריבה עליו לחבב עליו את המצוה159 - ולא יכניס לסוכה כלי [טור יח] אכילה160, כגון קדירות וקערות לישה161, לפי שאין רגילים להניחם בבית דירה אלא בדירה בפני עצמם, ואם מכניסם לסוכה אין זה כעין "תדורו"162, שצריך שתהא הסוכה כבית העשוי לכבוד163, וכן לא יניח בסוכה כד או דלי ששואבים בהם מים164, שכן דרך בני אדם חשובים שבמקום הסעודה הבית מפונה165, וכן כל דבר שאינו מניח בביתו לא יניח בסוכה166. אבל כלי שתייה - כגון כוסות167 - מותר להניח בסוכה168. ויש סוברים שכלי אכילה רשאים להניחם [טור יט] בסוכה, אבל אין חייבים להניחם שם169, שאף בשאר ימות השנה אין מניחים אותם במקום הסעודה170, וכלי שתייה חייבים להניחם שם אפילו שלא בשעת האכילה, משום "תשבו כעין תדורו"171.
| |
| | |
| הדברים שאמרו שמצוה לעשותם בסוכה, אינם מעכבים זה את זה172. וכתבו ראשונים שכל שעה שאדם יושב בסוכה, הרי הוא מקיים בכך מצוה173, ולאו דוקא כשהוא יושב, שמקיימים את מצות הסוכה בעמידה כמו בישיבה174, ומברכים על העמידה בה כשם שמברכים על הישיבה בה175, ואם היה עומד בסוכה כל היום, ואכל ושתה בה, ולא ישב כלל, ודאי יצא ידי חובתו176, ויש סוברים שאין המצוה אלא בישיבה177. יש מן הראשונים שכתבו שמשעה שנכנס לסוכה כבר התחיל לקיים את המצוה178, ויש סוברים שאינו מקיים את המצוה משנכנס, עד שישהה בסוכה דרך קביעות כעין דירה179.
| |
| | |
| [טור כ] הרוצה לסעוד סעודה או רוצה לישון בחג הסוכות, אסור לו לאכול ולישון חוץ לסוכה180, אלא חובה - ומצוה181 - עליו לאכול ולישון בסוכה182, וזהו שאמרה התורה: בסכות תשבו שבעת ימים, ודרשו בו חכמים: תשבו, כעין תדורו183. ויש סוברים שאין המצוה אלא שלא לאכול ושלא לישון חוץ לסוכה184. על פרטי הדינים באכילה שאסורה חוץ לסוכה, ועל אכילת עראי שמותרת חוצה לה, ועל השינה שאסורה חוץ לסוכה אפילו עראי, עי' להלן: האסור חוץ לסוכה. שאר המעשים שאמרו בהם שהם בכלל "תשבו כעין תדורו" - בנוסף לאכילה ושינה - כגון שינון185, יש מן הראשונים שסוברים שאף הם חייב הבא לעשותם לעשותם בסוכה ואסור לו לעשותם חוצה לה186, ומן האחרונים יש שכתבו שבכל עת בחג הסוכות שאדם קובע ישיבה תחת מכסה בחדר, [טור כא] חייב הוא שתהא ישיבה זו בצל סוכה187, וכן כל דבר שבשאר ימות השנה אדם רגיל לעשות בביתו, אם אין סיבה המונעת ממנו מלעשותו בסוכה, חייב הוא בסוכות לעשותו בסוכה, ואם עושהו חוצה לה עובר בעשה188, וכן יש שכתבו שאין לצאת מן הסוכה כל שבעת ימי החג אלא כדרך שאדם יוצא מביתו, וכל שלא היה יוצא מרצונו מביתו, חייב הוא בסוכות לישב בסוכה189 - אבל אם המנהג לצאת מביתו בזמן מסויים, אפילו אין הכרח באותה יציאה, כתבו אחרונים שאינו חייב בסוכה אז, ואפילו מידת חסידות אין בדבר190 - ויש מן הראשונים שכתבו יותר מזה, שכל אורח חיינו צריך להיות בסוכה וכל מעשינו יהיו שם, ולא תהיה כניסתנו לבית אלא לצורך הנחוץ ביותר ולאחר מכן נחזור לסוכה191, וכן יש מן האחרונים שכתבו שבכל רגע שאדם שוהה חוץ לסוכה בלי הכרח, הרי הוא עובר בעשה192. ויש מן הראשונים שכתבו שישיבת סוכה בלא אכילה ובלא שתייה ובלא שינה, אינה חובה193, וכן כתבו ראשונים שאין [טור כב] איסור בשינון - ובכלל זה שינון שמצוה לשננו בסוכה194 - חוץ לסוכה195, וכן כתבו בטיול, שאף על פי שהמטייל בסוכה עושה מצוה196, אין איסור בטיול חוץ לסוכה197.
| |
| | |
| | |
| ==== סוכות ממש - למה זה חשוב? ====
| |
|
| |
|
| לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר? | | לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר? |
|
| |
|
| יש בזה כמה הסברים: | | יש בזה כמה הסברים: |
| * בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[ארץ ישראל|ארץ]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{מקור|רשב"ם ויקר� כג, מג$רשב"ם שם|כן}}. | | * בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא ב[[ארץ ישראל|ארץ]], אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב {{מקור|רשב"ם ויקרא כג, מג$רשב"ם שם|כן}}. |
| * הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים{{דרושה הבהרה}} {{מקור|תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד|כן}}. | | * הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים{{דרושה הבהרה}} {{מקור|תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד|כן}}. |
| * הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו{{הערה|עפ"י {{מקור|תהלים קז, ד}}.}} ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם{{הערה|זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.}}] לא חסרו דבר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|ו}}{{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור|)}}. | | * הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו{{הערה|עפ"י {{מקור|תהלים קז, ד}}.}} ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם{{הערה|זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.}}] לא חסרו דבר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} {{מקור|ו}}{{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם}}{{מקור|)}}. |
| * "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם|כן}}. | | * "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" {{מקור|רבנו בחיי ויקרא כג מג$רבנו בחיי שם|כן}}. |
|
| |
|
| === הסבר מועד מצות סוכה ===
| |
|
| |
| === טעמים נוספים למצוות סוכה ===
| |
|
| |
|
| ===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה=== | | ===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה=== |
מצווה לשבת בסוכה בחג הסוכות, שנאמר (ויקרא כג, מב): "בסוכות תשבו שבעת ימים".
המקור בתורה
"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, לט-מג).
במילים אלו מצווה התורה את עם ישראל לשבת בסוכה בחג הסוכות.
ענני כבוד או סוכות ממש
מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).
בתלמוד (סוכה יא:) נחלקו התנאים בביאור הפסוק[1], רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו ענני הכבוד[2] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש[3], שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות[4].
והנצי"ב בספרו "העמק דבר" (במדבר י, לד) כתב לבאר, שבאמת "אלו ואלו דברי אלקים חיים", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
טעם המצווה
לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?
יש בזה כמה הסברים:
- בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא בארץ, אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב (רשב"ם שם).
- הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים[דרושה הבהרה] (תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד).
- הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו[5] ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם[6]] לא חסרו דבר" (רמב"ן ורבנו בחיי שם).
- "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" (רבנו בחיי שם).
השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה
כתב הב"ח[7] לדייק מדברי הטור[8], שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"מצוות צריכות כוונה"), אלא צריך לכווין שעושה כן גם כדי לזכור את ענני הכבוד.
חקירות בגדרי המצווה
בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).
ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים(דרוש מקור).
במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה[9] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.
באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.
משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).
המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.
הסוכה
- ערך מורחב - סוכה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הדברים הובאו בילקוט שמעוני במקום (רמז תרמנה).
- ↑ וכן כתב בתרגום יונתן (במקום) וברש"י, רמב"ן רבנו בחיי שם.
- ↑ וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.
- ↑ מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68 מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך מסעות).
- ↑ עפ"י תהלים קז, ד.
- ↑ זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.
- ↑ או"ח ריש סי' תרכה.
- ↑ שם.
- ↑ את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך מצוות קיומיות#הגדרה.
