פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
== סעיף ח | יין מבושל == | |||
'''''◄''''' רש"י, רי"ץ גיאת, רב האי גאון ורמב"ם: יין מבושל (אפילו קצת, רי"ץ גיאת) פסול לקידוש ולנסכים (ומברכים עליו שהכל). | |||
'''''◄''''' עיטור, ר"ת, ר"י, רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, סמ"ק, אגור<ref>רק אם אין לו או שאין לו אחר טוב.</ref> וריב"ש: יין מבושל כשר לקידוש כמו קונדיטון (שהירושלמי הכשירו). | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו. | |||
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>לעניין ברכה כבר נפסק בסימן רב, א, שמברכים הגפן על יין מבושל, וכן על יין שיש בו דבש (כדלקמן) (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | |||
=== ❖ יין שיש בו דבש === | |||
רמב"ם ורי"ץ גיאת: יין שיש בו דבש פסול שהרי אסור לנסכו על המזבח. | |||
רשב"א, רמב"ן, ראב"ד, ר"ן, רבינו ירוחם, סמ"ק וריב"ש: יין שיש בו דבש כשר, כמו קונדיטון (אפילו אם יש בו הרבה דבש שהשתנה טעמו- כשר. (רבינו ירוחם)). | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו. | |||
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>מי שמחמיר ביין שיש בו דבש, מחמיר גם במי דבש או בסוכר (פרי מגדים).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>יין מעושן (ביה"ל):</p></blockquote></li></ol> | |||
<blockquote>◄ לתוספות: פסול. | |||
◄ לרמב"ן: כשר. | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:24, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | יין מבושל
נחלקו הראשונים האם יין מבושל כשר לקידוש:
◄ רש"י, רי"ץ גיאת, רב האי גאון ורמב"ם: יין מבושל (אפילו קצת, רי"ץ גיאת) פסול לקידוש ולנסכים (ומברכים עליו שהכל).
◄ עיטור, ר"ת, ר"י, רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, סמ"ק, אגור[1] וריב"ש: יין מבושל כשר לקידוש כמו קונדיטון (שהירושלמי הכשירו).
☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.
לעניין ברכה כבר נפסק בסימן רב, א, שמברכים הגפן על יין מבושל ויין שיש בו דבש (משנ"ב).
❖ יין שיש בו דבש
רמב"ם ורי"ץ גיאת: יין שיש בו דבש פסול שהרי אסור לנסכו על המזבח.
רשב"א, רמב"ן, ראב"ד, ר"ן, רבינו ירוחם, סמ"ק וריב"ש: יין שיש בו דבש כשר, כמו קונדיטון (אפילו אם יש בו הרבה דבש שהשתנה טעמו- כשר. רבינו ירוחם).
☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.
מי שמחמיר ביין שיש בו דבש, מחמיר גם במי דבש או בסוכר (פרי מגדים).
יין מעושן, לתוספות פסול ולרמב"ן כשר (ביה"ל).
הערות שוליים
סעיף ח | יין מבושל
◄ רש"י, רי"ץ גיאת, רב האי גאון ורמב"ם: יין מבושל (אפילו קצת, רי"ץ גיאת) פסול לקידוש ולנסכים (ומברכים עליו שהכל).
◄ עיטור, ר"ת, ר"י, רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, סמ"ק, אגור[2] וריב"ש: יין מבושל כשר לקידוש כמו קונדיטון (שהירושלמי הכשירו).
☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.
לעניין ברכה כבר נפסק בסימן רב, א, שמברכים הגפן על יין מבושל, וכן על יין שיש בו דבש (כדלקמן) (משנ"ב).
❖ יין שיש בו דבש
רמב"ם ורי"ץ גיאת: יין שיש בו דבש פסול שהרי אסור לנסכו על המזבח.
רשב"א, רמב"ן, ראב"ד, ר"ן, רבינו ירוחם, סמ"ק וריב"ש: יין שיש בו דבש כשר, כמו קונדיטון (אפילו אם יש בו הרבה דבש שהשתנה טעמו- כשר. (רבינו ירוחם)).
☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.
רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.
מי שמחמיר ביין שיש בו דבש, מחמיר גם במי דבש או בסוכר (פרי מגדים).
יין מעושן (ביה"ל):
◄ לתוספות: פסול.
◄ לרמב"ן: כשר.