פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנב ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ג | מלאכה מפורסמת == | |||
חכמים אסרו לתת לגוי לעשות מלאכה של יהודי, אפילו אם הגוי עובד בשביל עצמו אם ניכר שהוא עושה את מלאכת היהודי, כיוון שיחשדו בו שהוא שכיר יום שלו. | |||
רשב"א ורבינו ירוחם: מותר שהגוי יעשה מלאכת היהודי בבית הגוי, אפילו אם ידוע שהיא מלאכת היהודי, אבל אם היא במקום מפורסם יש להחמיר (וצריך למחות בו (משנ"ב)). | |||
<blockquote>☜ וכך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>בסימן רמד, ד השו"ע אוסר מלאכת פרהסיא כמו מלאכת מחובר מדינא ולא רק כחומרא. וכך כותבים האחרונים (ביה"ל שם).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גוי המכבס חלוק היהודי על הנהר:</p></blockquote></li></ol> | |||
<blockquote>◄ מג"א: אסור. | |||
◄ תוספת שבת: מותר שהרי לא ידוע של מי החלוק. | |||
◄ חיי אדם: מותר כיוון שכולם יודעים שאינו שכיר יום ועובד רק בקבלנות (אמנם אם עובד בבית היהודי ממש אסור אפילו אם כולם נותנים בקבלנות). | |||
</blockquote> | |||
<ol start="3"> | |||
<li><blockquote><p>כל עוד לא יודע שהגוי יעשה בשבת, מותר לתת לו. אבל אם יודע שיעשה במקום מפורסם אסור (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
גרסה מ־17:31, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | מלאכה מפורסמת
חכמים אסרו לתת לגוי לעשות מלאכה של יהודי, אפילו אם הגוי עובד בשביל עצמו אם ניכר שהוא עושה את מלאכת היהודי, כיוון שיחשדו בו שהוא שכיר יום שלו.
הראשונים כותבים שמותר לגוי לעשות מלאכת ישראל רק אם עושה אותה בביתו של הגוי שאז אין מראית עין שעושה את מלאכת היהודי.
רשב"א ורבינו ירוחם: אם הגוי עושה מלאכת היהודי בביתו, אפילו אם ידוע שהיא מלאכת היהודי מותר. אבל אם היא במקום מפורסם יש להחמיר (וצריך למחות בו. (משנ"ב)).
☜ וכך פוסק שו"ע.
בסימן רמד, ד השו"ע אוסר מלאכת פרהסיא כמו מלאכת מחובר מדינא ולא רק כחומרא. וכך כותבים האחרונים (ביה"ל שם).
אם גוי מכבס חלוק היהודי על הנהר: למג"א אסור. לתוספת שבת מותר שהרי לא ידוע של מי החלוק. והחיי אדם התיר כיוון שכולם יודעים שאינו שכיר יום ועובד רק בקבלנות (אמנם אם עובד בבית היהודי ממש אסור אפילו אם כולם נותנים בקבלנות).
כל עוד לא יודע שהגוי יעשה בשבת- מותר לתת לו. אבל אם יודע שיעשה במקום מפורסם אסור (ביה"ל).
סעיף ג | מלאכה מפורסמת
חכמים אסרו לתת לגוי לעשות מלאכה של יהודי, אפילו אם הגוי עובד בשביל עצמו אם ניכר שהוא עושה את מלאכת היהודי, כיוון שיחשדו בו שהוא שכיר יום שלו.
רשב"א ורבינו ירוחם: מותר שהגוי יעשה מלאכת היהודי בבית הגוי, אפילו אם ידוע שהיא מלאכת היהודי, אבל אם היא במקום מפורסם יש להחמיר (וצריך למחות בו (משנ"ב)).
☜ וכך פוסק שו"ע.
בסימן רמד, ד השו"ע אוסר מלאכת פרהסיא כמו מלאכת מחובר מדינא ולא רק כחומרא. וכך כותבים האחרונים (ביה"ל שם).
גוי המכבס חלוק היהודי על הנהר:
◄ מג"א: אסור.
◄ תוספת שבת: מותר שהרי לא ידוע של מי החלוק.
◄ חיי אדם: מותר כיוון שכולם יודעים שאינו שכיר יום ועובד רק בקבלנות (אמנם אם עובד בבית היהודי ממש אסור אפילו אם כולם נותנים בקבלנות).
כל עוד לא יודע שהגוי יעשה בשבת, מותר לתת לו. אבל אם יודע שיעשה במקום מפורסם אסור (ביה"ל).