פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח י: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף י | בית חתנים ואבלים == | |||
ריב"ש, מהרי"א בשם ספר המנהגות ☜ ושו"ע: לא אומרים מעין שבע בבית חתנים ואבלים, כיוון שלא שייך הטעם של מזיקין<ref>וזה לשון '''הריב"ש''' (סימן מ): לפי שמתחלה לא נתקנה אלא בבית הכנסת שהיו הכל באין שם ושהיתה בשדה במקום סכנת מזיקין מה שאין כן בבית חתנים ואבלים'.</ref>. | |||
<blockquote>⤶ כל שכן אם עושים מניין בבית שאינו קבוע, אבל אם יש איזו קביעות ויש ספר תורה אצלם, יאמרו<ref>אך אם יש רק קביעות, לא יאמרו מפני חיסרון ספר התורה. '''והאגרות משה''' (או"ח ד, סט) כתב שהתנאי של ספר תורה אינו מובן. וכתב לסמוך על המג"א שהתיר לומר בבית חתנים בכל מקרה, שיאמרו בכל מקום שיש בו קביעות אף ללא ס"ת. ונראה שאף ניתן לצרף דעת המקובלים שכתבו לומר בכל מקרה, אף שלא בבית כנסת. '''ובפינה"ל''' (שבת ה, יג בהערה) סמך על זה במקומות של מניינים קבועים. ובחזו"ע [ח"א עמ' שעג-שפ] האריך שאין לזוז מפסק השו"ע (ואין לומר אלא בבית כנסת קבוע). | |||
לגבי '''ירושלים,''' כתב '''בהר צבי''' (או"ח קנב) שבכל מקום שיש מניין קבוע יאמרו. וכ"כ '''בילקו"י''' (רסז, כ).</ref> (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>אם רוצים לאמרו בבית חתנים או אבלים:</p></blockquote></li></ol> | |||
<blockquote>'''''◄''''' למג"א בשם הרדב"ז: יכולים. | |||
'''''◄''''' לפרי מגדים: יש לאסור משום ברכה לבטלה (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:40, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | בית חתנים ואבלים
ריב"ש, מהרי"א בשם ספר המנהגות ☜ ושו"ע: לא אומרים מעין שבע בבית חתנים ואבלים כי לא שייך הטעם של מזיקין כיוון שלא מאחרים שם.
⤶ כל שכן אם עושים מניין בבית שאינו קבוע, אבל אם יש איזו קביעות ויש ספר תורה אצלם, יאמרו[1] (משנ"ב).
אם רוצים לאמרו בבי חתנים או אבלים:
◄ למג"א בשם הרדב"ז: יכולים.
◄ לפרי מגדים: יש לאסור משום ברכה לבטלה (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף י | בית חתנים ואבלים
ריב"ש, מהרי"א בשם ספר המנהגות ☜ ושו"ע: לא אומרים מעין שבע בבית חתנים ואבלים, כיוון שלא שייך הטעם של מזיקין[2].
⤶ כל שכן אם עושים מניין בבית שאינו קבוע, אבל אם יש איזו קביעות ויש ספר תורה אצלם, יאמרו[3] (משנ"ב).
אם רוצים לאמרו בבית חתנים או אבלים:
◄ למג"א בשם הרדב"ז: יכולים.
◄ לפרי מגדים: יש לאסור משום ברכה לבטלה (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ לכאורה עולה מפה שכל מקום שאין בו ספר תורה ולא קביעות לא יאמרו בו. (ואם יש קביעות ואין ספר תורה מה הדין?. שו"ע כתב רק את עניין הקביעות. וצ"ב).
- ↑ וזה לשון הריב"ש (סימן מ): לפי שמתחלה לא נתקנה אלא בבית הכנסת שהיו הכל באין שם ושהיתה בשדה במקום סכנת מזיקין מה שאין כן בבית חתנים ואבלים'.
- ↑ אך אם יש רק קביעות, לא יאמרו מפני חיסרון ספר התורה. והאגרות משה (או"ח ד, סט) כתב שהתנאי של ספר תורה אינו מובן. וכתב לסמוך על המג"א שהתיר לומר בבית חתנים בכל מקרה, שיאמרו בכל מקום שיש בו קביעות אף ללא ס"ת. ונראה שאף ניתן לצרף דעת המקובלים שכתבו לומר בכל מקרה, אף שלא בבית כנסת. ובפינה"ל (שבת ה, יג בהערה) סמך על זה במקומות של מניינים קבועים. ובחזו"ע [ח"א עמ' שעג-שפ] האריך שאין לזוז מפסק השו"ע (ואין לומר אלא בבית כנסת קבוע). לגבי ירושלים, כתב בהר צבי (או"ח קנב) שבכל מקום שיש מניין קבוע יאמרו. וכ"כ בילקו"י (רסז, כ).