פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסט א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף א | דין הקידוש == | |||
<blockquote>הגמרא בפסחים (קא.) מזכירה שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים שאוכלים בו ידי חובה. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄'''''רא"ש, רבינו ירוחם וטור: צריך עיון על המנהג שבימינו מקדשים בבית הכנסת, שהרי לא אוכלים בבית הכנסת, ויש בזה חשש ברכה לבטלה. | |||
'''''◄'''''רב נטרונאי גאון, תשובת הרמב"ם, רשב"א ור"ן: נהגו גם בימינו לקדש בבית הכנסת, למרות שלא אוכלים שם ממש. והטעם, שלמרות שבטל הטעם, לא ביטלו את התקנה המקורית. | |||
⤶ בית יוסף: לא יוצאים ידי חובה בקידוש זה, אלא תיקנו אותו מפני מי שאין לו וצריך לקדש על הפת, אז תיקנו שישמעו קידוש על היין<ref>'''הבית יוסף''' מאריך לבאר את דברי '''רב נטרונאי גאון''' שהזכיר שהציבור שותים את היין בשביל רפואה, ועוד הביא את ביאורו של '''מהרי"א''' על דברי '''רב נטרונאי.'''</ref>. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: נהגו לקדש בבית הכנסת, ולא יטעם מהיין אלא ייתן לקטן, שאין קידוש אלא במקום סעודה. בארץ ישראל נהגו שלא לקדש, וכך נכון. | |||
רמ"א (בשם כלבו): נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבית הכנסת (ומועיל לעייפות הברכיים (משנ"ב)). | |||
⤶ במקום המשנ"ב נהגו לעשות קידוש בליל שבת ויו"ט, חוץ מליל פסח. ומצווה לחזר אחר יין ולקנות בדמים את זכות המצווה (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
א. יש אומרים שנותנים לקטן שלא הגיע לגיל חינוך. '''והמג"א''' סובר שאדרבה עדיף לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך, ואין בזה מכשילו בידיים מכמה טעמים. כמו כן מותר להאכיל לקטנים לפני הקידוש ואסור לענותם (משנ"ב). | |||
ב. אם אין קטן יכול לשתות רביעית יכול לשתות רביעית, ויחשב לו קידוש במקום סעודה, ויכוון לצאת ידי חובת קידוש. וכשיבוא לביתו יכול לעשות שוב קידוש להוציא בני ביתו (משנ"ב). | |||
❖ '''לשתות מהיין בקידוש שלא במקום סעודה''' | |||
'''''◄''''' רא"ש, מרדכי בשם מור"ם, הגהות מימוניות, רי"ו טור: אסור לשתות מיין של קידוש שנעשה שלא במקום סעודה, (והמקדש בבית כנסת ייתן לקטן<ref>ואין בזה האכלת איסור כי יש מתירים לשתות את היין הזה '''(בית יוסף)'''.</ref>). | |||
'''''◄''''' השר מקוצי וסמ"ק: מותר לשתות גם מיין של קידוש כזה. | |||
<blockquote>⤶ בית יוסף: נהגו העולם שתיית יין זה. ומשמע שכך פסק בשו"ע. | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:41, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | דין הקידוש
הגמרא בפסחים (קא.) מזכירה שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים שאוכלים בו ידי חובה.
◄רא"ש, רבינו ירוחם וטור: צריך עיון על המנהג שבימינו מקדשים בבית הכנסת, ויש בזה חשש ברכה לבטלה (שהרי בימינו אין אורחים האוכלים בבית הכנסת).
◄רב נטרונאי גאון, תשובת הרמב"ם, רשב"א ור"ן: נהגו גם בימינו לקדש בבית הכנסת, למרות שלא אוכלים שם ממש. והטעם, שלמרות שבטל הטעם, לא ביטלו את התקנה המקורית.
⤶ בית יוסף: לא יוצאים ידי חובה בקידוש הזה, אלא תיקנו אותו מפני מי שאין לו וצריך לקדש על הפת, אז תיקנו שישמעו קידוש על היין[1].
☜ שו"ע: נהגו לקדש בבית הכנסת, ולא יטעם מהיין אלא ייתן לקטן, שאין קידוש אלא במקום סעודה. בארץ ישראל נהגו שלא לקדש, וכך נכון.
רמ"א (בשם כלבו): נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבית הכנסת (ומועיל לעייפות הברכיים (משנ"ב)).
⤶ במקומו של המשנ"ב נהגו לעשות קידוש בליל שבת ויו"ט, חוץ מליל פסח. ומצווה לחזר אחר יין ולקנות בדמים את זכות המצווה (משנ"ב).
א. יש אומרים שנותנים לקטן שלא הגיע לגיל חינוך. והמג"א סובר שאדרבה עדיף לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך, ואין בזה מכשילו בידיים מכמה טעמים. כמו כן מותר להאכיל לקטנים לפני הקידוש ואסור לענותם (משנ"ב).
ב. אם אין קטן יכול לשתות רביעית יכול לשתות רביעית, ויחשב לו קידוש במקום סעודה, ויכוון לצאת ידי חובת קידוש. וכשיבוא לביתו יכול לעשות שוב קידוש להוציא בני ביתו (משנ"ב).
❖ לשתות מהיין בקידוש שלא במקום סעודה
◄ רא"ש, מרדכי בשם מור"ם, הגהות מימוניות, רי"ו טור: אסור לשתות מיין של קידוש שנעשה שלא במקום סעודה (והמקדש בבית כנסת ייתן לקטן[2]).
◄ השר מקוצי וסמ"ק: מותר לשתות גם מיין של קידוש כזה.
בית יוסף: נהגו העולם שאסור לשתות מיין זה. ומשמע שכך פסק בשו"ע.
הערות שוליים
סעיף א | דין הקידוש
הגמרא בפסחים (קא.) מזכירה שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים שאוכלים בו ידי חובה.
◄רא"ש, רבינו ירוחם וטור: צריך עיון על המנהג שבימינו מקדשים בבית הכנסת, שהרי לא אוכלים בבית הכנסת, ויש בזה חשש ברכה לבטלה.
◄רב נטרונאי גאון, תשובת הרמב"ם, רשב"א ור"ן: נהגו גם בימינו לקדש בבית הכנסת, למרות שלא אוכלים שם ממש. והטעם, שלמרות שבטל הטעם, לא ביטלו את התקנה המקורית.
⤶ בית יוסף: לא יוצאים ידי חובה בקידוש זה, אלא תיקנו אותו מפני מי שאין לו וצריך לקדש על הפת, אז תיקנו שישמעו קידוש על היין[3].
☜ שו"ע: נהגו לקדש בבית הכנסת, ולא יטעם מהיין אלא ייתן לקטן, שאין קידוש אלא במקום סעודה. בארץ ישראל נהגו שלא לקדש, וכך נכון.
רמ"א (בשם כלבו): נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבית הכנסת (ומועיל לעייפות הברכיים (משנ"ב)).
⤶ במקום המשנ"ב נהגו לעשות קידוש בליל שבת ויו"ט, חוץ מליל פסח. ומצווה לחזר אחר יין ולקנות בדמים את זכות המצווה (משנ"ב).
א. יש אומרים שנותנים לקטן שלא הגיע לגיל חינוך. והמג"א סובר שאדרבה עדיף לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך, ואין בזה מכשילו בידיים מכמה טעמים. כמו כן מותר להאכיל לקטנים לפני הקידוש ואסור לענותם (משנ"ב).
ב. אם אין קטן יכול לשתות רביעית יכול לשתות רביעית, ויחשב לו קידוש במקום סעודה, ויכוון לצאת ידי חובת קידוש. וכשיבוא לביתו יכול לעשות שוב קידוש להוציא בני ביתו (משנ"ב).
❖ לשתות מהיין בקידוש שלא במקום סעודה
◄ רא"ש, מרדכי בשם מור"ם, הגהות מימוניות, רי"ו טור: אסור לשתות מיין של קידוש שנעשה שלא במקום סעודה, (והמקדש בבית כנסת ייתן לקטן[4]).
◄ השר מקוצי וסמ"ק: מותר לשתות גם מיין של קידוש כזה.
⤶ בית יוסף: נהגו העולם שתיית יין זה. ומשמע שכך פסק בשו"ע.
הערות שוליים
- ↑ הבית יוסף מאריך לבאר את דברי רב נטרונאי גאון שהזכיר שהציבור שותים את היין בשביל רפואה, ועוד הביא את ביאורו של מהרי"א על דברי רב נטרונאי.
- ↑ ואין בזה האכלת איסור כי יש מתירים לשתות את היין הזה. בית יוסף.
- ↑ הבית יוסף מאריך לבאר את דברי רב נטרונאי גאון שהזכיר שהציבור שותים את היין בשביל רפואה, ועוד הביא את ביאורו של מהרי"א על דברי רב נטרונאי.
- ↑ ואין בזה האכלת איסור כי יש מתירים לשתות את היין הזה (בית יוסף).