פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ג | מי שאין לו מספיק כסף == | |||
<blockquote>הגמרא בפסחים אומרת (קה.) שקידוש הלילה קודם לכבוד היום ולכבוד הלילה (ע"פ גירסת הרא"ש). ויש גורסים: קידוש היום קודם לכבוד היום ולכבוד הלילה. (ומבארים הראשונים גם לפי גירסא זו שקידוש הלילה (שנקרא בלשון הגמרא 'קידוש היום') קודם לקידוש היום (שנקרא כבוד היום) או לעונג שבת שבסעודות). | |||
</blockquote> | |||
שבלי הלקט (מביא ברייתא): 'כבוד היום קודם לכבוד הלילה', ומבאר שהכוונה רק לשאר צרכי הסעודה, אבל לעניין קידוש, הלילה קודם ליום. | |||
תוספות בשם ירושלמי, שבלי הלקט וטור: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולצרכי הסעודה. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולסעודות, וסעודת היום קודמת לסעודת הלילה (כדברי שבלי הלקט). | |||
⤶ כיוון שמצוות הקידוש היא מהתורה וסעודת השבת מדברי קבלה, וכן קידוש היום רק מדרבנן (משנ"ב). (ולמרות שיכול לצאת בהזכרת שבת בדברים, ועל היין זה רק מדרבנן, מכל מקום היין קודם, כיוון שעיקר הקידוש מהתורה, גם היין שלו קודם (משנ"ב)). | |||
</blockquote> | |||
א. כל זה דווקא כשיש לו לחם לסעודת שבת, אבל אם אין לו לחם כלל, לחם קודם אפילו לקידוש של ליל שבת, ויעשה עליו קידוש (ולעניין לחם משנה נחלקו האחרונים אם גם הוא קודם) (משנ"ב). | |||
ב. כשאין לו מספיק לקידוש היום ולכבוד היום, מסתבר שכבוד היום קודם, אלא שיכול לצאת בזה רק בפת ואת השאר יקנה לקידוש (מג"א), והיינו עם כסא דהרסנא, שניכר כיבוד היום (ביה"ל). | |||
ג. כבוד הסעודה בבוקר צריך להיות יותר מאשר כבוד סעודת הלילה<ref>'''המג"א''' כותב בשם '''הזוהר''' שסעודת הלילה חשובה יותר. '''והאחרונים''' הביאו שזה סותר לגמרא שלנו (גיטין לח:) שאומרת שהייתה משפחה שעשתה עיקר את סעודת הלילה מפני ביטול בית המדרש ונעקרה. ומה שכתב '''המג"א''' מהזוהר הוא רק לזרז גם על סעודת הלילה. '''ובערוך השולחן''' סינגר על המנהג בימינו שיש מאכלים שאי אפשר לשמור אותם חמים למחר וובודאי שלא ציוותה תורה שלא לאכול בערב דבר בגלל שלמחרת אין אפשרות לאוכלו (כמו למשל מרק חם), ולכן נהגו לשמור דברים שמצטמקים ויפה להם (כמו קוגל) ובזה מכבדים את סעודת היום. | |||
הטעם שסעודת הבוקר קודמת, כתב ע'''רוך השולחן''' (בסימן רפט): כיוון שעיקרי הסעודות הם ביום, ועוד שהרי בע"ש אכל מבעו"י והוא פחות רעב, ועוד שבמקדש עיקר קדושת שבת ניכרה דווקא ביום שהקריבו קרבנות שבת, ועוד שעיקר תוקף השבת הוא ביום. עיין בדבריו.</ref> (יש"ש<ref>וכתב שם שהקפיד שלא לאכול דגים בליל שבת מפני שהם חשובים, ואז גם אם יכינו מאכלים טעימים בליל שבת, עדיין לא תהיה שווה לסעודת הבוקר.</ref>). | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:41, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | מי שאין לו מספיק כסף
הגמרא בפסחים אומרת (קה.) שקידוש הלילה קודש לכבוד היום ולכבוד הלילה (ע"פ גירסת הרא"ש). ויש גורסים: קידוש היום קודם לכבוד היום ולכבוד הלילה. ומבארים הראשונים גם לפי גירסא זו שקידוש הלילה (שנקרא בלשון הגמרא 'קידוש היום') קודם לקידוש היום (שנקרא כבוד היום) או לעונג שבת שבסעודות.
שבלי הלקט מביא ברייתא: 'כבוד היום קודם לכבוד הלילה', ומבאר שהכוונה רק לשאר צרכי הסעודה, אבל לעניין קידוש, הלילה קודם ליום.
תוספות בשם ירושלמי, שבלי הלקט וטור: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולצרכי הסעודה.
☜ שו"ע: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולסעודות, וסעודת היום קודמת לסעודת הלילה (כדברי שבלי הלקט).
⤶ כיוון שמצוות הקידוש היא מהתורה וסעודת השבת מדברי קבלה, וכן קידוש היום רק מדרבנן (משנ"ב). (ולמרות שיכול לצאת בהזכרת שבת בדברים, ועל היין זה רק מדרבנן, מכל מקום היין קודם, כיוון שעיקר הקידוש מהתורה אז גם היין שלו קודם (משנ"ב)).
א. כל זה דווקא כשיש לו לחם לסעודת שבת, אבל אם אין לו לחם כלל, לחם קודם אפילו לקידוש של ליל שבת, ויעשה עליו קידוש (ולעניין לחם משנה נחלקו האחרונים אם גם הוא קודם) (משנ"ב).
ב. כשאין לו מספיק לקידוש היום ולכבוד היום, מסתבר שכבוד היום קודם, אלא שיכול לצאת בזה רק בפת ואת השאר יקנה לקידוש (מג"א), והיינו עם כסא דהרסנא, שניכר כיבוד היום (ביה"ל).
ג. כבוד הסעודה בבוקר צריך להיות יותר מאשר כבוד סעודת הלילה[1] (יש"ש[2]).
הערות שוליים
סעיף ג | מי שאין לו מספיק כסף
הגמרא בפסחים אומרת (קה.) שקידוש הלילה קודם לכבוד היום ולכבוד הלילה (ע"פ גירסת הרא"ש). ויש גורסים: קידוש היום קודם לכבוד היום ולכבוד הלילה. (ומבארים הראשונים גם לפי גירסא זו שקידוש הלילה (שנקרא בלשון הגמרא 'קידוש היום') קודם לקידוש היום (שנקרא כבוד היום) או לעונג שבת שבסעודות).
שבלי הלקט (מביא ברייתא): 'כבוד היום קודם לכבוד הלילה', ומבאר שהכוונה רק לשאר צרכי הסעודה, אבל לעניין קידוש, הלילה קודם ליום.
תוספות בשם ירושלמי, שבלי הלקט וטור: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולצרכי הסעודה.
☜ שו"ע: קידוש הלילה קודם לקידוש היום ולסעודות, וסעודת היום קודמת לסעודת הלילה (כדברי שבלי הלקט).
⤶ כיוון שמצוות הקידוש היא מהתורה וסעודת השבת מדברי קבלה, וכן קידוש היום רק מדרבנן (משנ"ב). (ולמרות שיכול לצאת בהזכרת שבת בדברים, ועל היין זה רק מדרבנן, מכל מקום היין קודם, כיוון שעיקר הקידוש מהתורה, גם היין שלו קודם (משנ"ב)).
א. כל זה דווקא כשיש לו לחם לסעודת שבת, אבל אם אין לו לחם כלל, לחם קודם אפילו לקידוש של ליל שבת, ויעשה עליו קידוש (ולעניין לחם משנה נחלקו האחרונים אם גם הוא קודם) (משנ"ב).
ב. כשאין לו מספיק לקידוש היום ולכבוד היום, מסתבר שכבוד היום קודם, אלא שיכול לצאת בזה רק בפת ואת השאר יקנה לקידוש (מג"א), והיינו עם כסא דהרסנא, שניכר כיבוד היום (ביה"ל).
ג. כבוד הסעודה בבוקר צריך להיות יותר מאשר כבוד סעודת הלילה[3] (יש"ש[4]).
הערות שוליים
- ↑ המג"א כותב שהזוהר אומר שסעודת הלילה חשובה יותר. והאחרונים הביאו שזה סותר לגמרא שלנו (גיטין לח:) שאומרת שהייתה משפחה שעשתה עיקר את סעודת הלילה מפני ביטול בית המדרש ונעקרה. ומה שכתב המג"א מהזוהר הוא רק לזרז גם על סעודת הלילה. ובערוך השולחן סינגר על המנהג בימינו שיש מאכלים שאי אפשר לשמור אותם חמים למחר וובודאי שלא ציוותה תורה שלא לאכול בערב דבר בגלל שלמחרת אין אפשרות לאוכלו (כמו למשל מרק חם), ולכן נהגו לשמור דברים שמצטמקים ויפה להם (כמו קוגל) ובזה מכבדים את סעודת היום. הטעם שסעודת שבת קודמת, כתב ערוך השולחן (בסימן רפט): כיוון שעיקרי הסעודות הם ביום, ועוד שהרי בע"ש אכל מבעו"י והוא פחות רעב, ועוד שבמקדש עיקר קדושת שבת ניכרה דווקא ביום שהקריבו קרבנות שבת, ועוד שעיקר תוקף היום הוא בשבת. עיין בדבריו.
- ↑ וכתב שם שהקפיד שלא לאכול דגים בליל שבת מפני שהם חשובים, ואז גם אם יכינו מאכלים טעימים בליל שבת, עדיין לא תהיה שווה לסעודת הבוקר.
- ↑ המג"א כותב בשם הזוהר שסעודת הלילה חשובה יותר. והאחרונים הביאו שזה סותר לגמרא שלנו (גיטין לח:) שאומרת שהייתה משפחה שעשתה עיקר את סעודת הלילה מפני ביטול בית המדרש ונעקרה. ומה שכתב המג"א מהזוהר הוא רק לזרז גם על סעודת הלילה. ובערוך השולחן סינגר על המנהג בימינו שיש מאכלים שאי אפשר לשמור אותם חמים למחר וובודאי שלא ציוותה תורה שלא לאכול בערב דבר בגלל שלמחרת אין אפשרות לאוכלו (כמו למשל מרק חם), ולכן נהגו לשמור דברים שמצטמקים ויפה להם (כמו קוגל) ובזה מכבדים את סעודת היום. הטעם שסעודת הבוקר קודמת, כתב ערוך השולחן (בסימן רפט): כיוון שעיקרי הסעודות הם ביום, ועוד שהרי בע"ש אכל מבעו"י והוא פחות רעב, ועוד שבמקדש עיקר קדושת שבת ניכרה דווקא ביום שהקריבו קרבנות שבת, ועוד שעיקר תוקף השבת הוא ביום. עיין בדבריו.
- ↑ וכתב שם שהקפיד שלא לאכול דגים בליל שבת מפני שהם חשובים, ואז גם אם יכינו מאכלים טעימים בליל שבת, עדיין לא תהיה שווה לסעודת הבוקר.