פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצא ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ב | זמן סעודה שלישית == | |||
'''''◄''''' ר"ן: יכול לאכול סעודה שלישית אפילו בבוקר, (אם יפסיק באמצע סעודת הבוקר ויברך, ושוב יברך המוציא). | |||
'''''◄''''' תוספות, רא"ש, מרדכי, הגהות מימוניות וטור: זמנה משעה שישית ומחצה. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' ר"ת: אסור לשתות מים בין מנחה לערבית בשבת ולכן צריך לקבוע סעודה שלישית לפני מנחה<ref>והוכיח '''ר"ת''' מהמדרש. ודחו הראשונים דבריו שהמדרש מדבר דווקא בערב שבת, או רק בשותה מנהר, או רק באבל על קרוביו.</ref>. | |||
'''''◄''''' רמב"ם וטור: יתפלל מנחה ואז יאכל. '''''('''''עדיף לנהוג כך כדי שלא יאכל לפני מנחה (טור)). | |||
<blockquote>☜ רמ"א: י"א שאסור לשתות מים אחרי מנחה של שבת ולכן יאכל לפני כן. ויש אומרים שעדיף להתפלל קודם ואז לאכול, וכן נוהגים לכתחילה<ref>'''ור"ת''' סובר שסעודה קטנה מותרת לפני מנחה, וסעודה שלישית נחשבת לסעודה קטנה לעניין זה '''(משנ"ב)'''.</ref>. מכל מקום אין לשתות מים מנהרות, ובבית מותר וכל שכן ששאר משקים מותרים. וי"א שרק לאבל על אביו ואימו בתוך יב' חודש אסור. וי"א שאיסור זה נוהג רק בביה"ש של ערב שבת. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>אם התחיל לפני שש ומחצה ונמשכה הסעודה לאחר מכן- יצא, ולא הולכים אחרי התחלת הסעודה (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם קשה לו לאכול לאחר מנחה יכול לאכול לפני אם הוא קודם זמן מנחה קטנה (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אין לשתות מהנהרות אפילו אם הוא באמצע סעודה שלישית ושקעה חמה (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־17:49, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | אמירת צדקתך
רב שר שלום: נהגו לומר בשבת שלושה פסוקי 'צדקתך' (תהלים לו, ז; עא, יט; קיט, קמב), כיוון שמשה רבינו נפטר אז[1] אומרים צידוק הדין [ולכן יש שנהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה לערבית, כי חכם שמת בית מדרשו בטל]. או כיוון שהרשעים חוזרים לגיהנם במוצאי שבת (טור).
☜ טור ושו"ע: אומרים 'צדקתך'. ונהגו שלא אומרים צדקתך בכל יום שאם היה יום חול לא היו אומרים בו נפילת אפיים.
רמ"א: נהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה לערבית, אבל אומרים פרקי אבות בקיץ 'ושיר המעלות' בחורף, וכל מקום לפי מנהגו.
⤶ אין איסור לקבוע מדרש אלא מנהג לזיכרון. ואסור דווקא לקבוע חברותא, אבל מותר ללמוד שנים שנים בבתיהם (משנ"ב).
המהר"ל מפראג היה דורש בין מנחה לערבית, ולכן אין למנוע מזה בימינו, ובפרט שיש כאלו שמדברים שיחה בטילה, עדיף שישמעו דברי מוסר באותה שעה (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף ב | זמן סעודה שלישית
◄ ר"ן: יכול לאכול סעודה שלישית אפילו בבוקר, (אם יפסיק באמצע סעודת הבוקר ויברך, ושוב יברך המוציא).
◄ תוספות, רא"ש, מרדכי, הגהות מימוניות וטור: זמנה משעה שישית ומחצה.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ ר"ת: אסור לשתות מים בין מנחה לערבית בשבת ולכן צריך לקבוע סעודה שלישית לפני מנחה[2].
◄ רמב"ם וטור: יתפלל מנחה ואז יאכל. (עדיף לנהוג כך כדי שלא יאכל לפני מנחה (טור)).
☜ רמ"א: י"א שאסור לשתות מים אחרי מנחה של שבת ולכן יאכל לפני כן. ויש אומרים שעדיף להתפלל קודם ואז לאכול, וכן נוהגים לכתחילה[3]. מכל מקום אין לשתות מים מנהרות, ובבית מותר וכל שכן ששאר משקים מותרים. וי"א שרק לאבל על אביו ואימו בתוך יב' חודש אסור. וי"א שאיסור זה נוהג רק בביה"ש של ערב שבת.
אם התחיל לפני שש ומחצה ונמשכה הסעודה לאחר מכן- יצא, ולא הולכים אחרי התחלת הסעודה (משנ"ב).
אם קשה לו לאכול לאחר מנחה יכול לאכול לפני אם הוא קודם זמן מנחה קטנה (משנ"ב).
אין לשתות מהנהרות אפילו אם הוא באמצע סעודה שלישית ושקעה חמה (ביה"ל).