פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמז|ו}}


== סעיף ו | גוי שכיר ==
בסימן רמד הובא שאם יש גוי שכיר לתקופה ארוכה, הרמב"ם התיר לתת לו לעשות מלאכה בשביל היהודי והראב"ד אסר. עוד התבאר שם שאם הגוי שכיר לכל המלאכות גם הרמב"ם יאסור, וכך פסק שם הרמ"א.
'''מהרי"א:''' גוי שכיר לכל המלאכות אסור לשלוח איתו אגרת בערב שבת, כי היהודי מקבל הנאה מכך שהגוי הולך בשבת, שכן ביום ראשון יהיה פנוי לשאר מלאכות.
'''בית יוסף:''' לפי זה אפילו ברביעי וחמישי אסור. אלא שלפי הרמב"ם שהתיר בשכיר לתקופה - אפשר להקל. אם הוא שכיר לכל המלאכות, גם הרמב"ם מודה שאסור.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' אסור לשלוח אגרת ביום שישי ביד גוי השכיר לתקופה ארוכה.
'''רמ&quot;א:''' יש מתירים אם שכרו רק לעניין אגרות.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שהגוי מקבל שכרו, אין זה נחשב כקציצה כיוון שסברת קציצה היא שהיהודי לא נהנה ממלאכת הגוי, אבל כאן שהגוי יהיה פנוי ביום ראשון- היהודי מרוויח ואסור '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>למרות שהשו&quot;ע אסר בגוי שכיר, מותר אם זה ברביעי וחמישי. ומבאר הביה&quot;ל: למרות שהשו&quot;ע היה צריך לאסור כבר מיום ראשון (כנאמר לעיל בסעיף א), כאן התיר כיוון שלא ברור לו שאכן דבר זה אינו נחשב קציצה.<span id="_Toc10564427" class="anchor"></span></p></blockquote></li></ol>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ו | גוי שכיר ==
בסימן רמד הובא שאם יש גוי שכיר לתקופה ארוכה, הרמב&quot;ם התיר לתת לו לעשות מלאכה בשביל היהודי והראב&quot;ד אסר. עוד התבאר שם שאם הגוי שכיר לכל המלאכות גם הרמב&quot;ם יאסור, וכך פסק שם הרמ&quot;א.
מהרי&quot;א: אף גוי השכיר לכל המלאכות, אסור לשלוח איתו אגרת בערב שבת, כי היהודי מקבל הנאה מכך שהגוי הולך בשבת, שכן ביום ראשון יהיה פנוי לשאר מלאכות.
בית יוסף: לפי זה אפילו ברביעי וחמישי אסור. אלא שלפי הרמב&quot;ם שהתיר בשכיר לתקופה - אפשר להקל. ואם הוא שכיר לכל המלאכות, גם הרמב&quot;ם מודה שאסור.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: אסור לשלוח אגרת ביום שישי ביד גוי השכיר לתקופה ארוכה.
רמ&quot;א: יש מתירים אם שכרו רק לעניין אגרות.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שהגוי מקבל שכרו, אין זה נחשב כקציצה כיוון שסברת קציצה היא שהיהודי לא נהנה ממלאכת הגוי, אבל כאן שהגוי יהיה פנוי ביום ראשון- היהודי מרוויח ואסור (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>למרות שהשו&quot;ע אסר בגוי שכיר, מותר אם זה ברביעי וחמישי. למרות שהיה לשו&quot;ע לאסור כבר מיום ראשון (כמו שפסק בסעיף א), כאן התיר כיוון שלא ברור לו שאכן דבר זה אינו נחשב קציצה (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>

גרסה מ־18:04, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רמז_ו&oldid=147281"