פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמט א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמט|א}}


== סעיף א | הליכה בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בסוכה (מד:) אומרת שלא יהלך אדם בערב שבת יותר משלוש פרסאות כדי שיוכל להתכונן לשבת כראוי, ללישנא קמא אם הוא מתארח מותר, וללישנא בתרא גם אם מתארח אסור.
</blockquote>
'''רמב&quot;ם וטור:''' הלכה כלישנא בתרא שאסור גם אם מתארח.
'''בית יוסף:''' האיסור קיים רק אם הוא במקום יישוב. אבל אם נמצא שלא במקום יישוב מותר לאדם ללכת גם ג’ פרסאות כדי להגיע לביתו<ref>הרמב&quot;ם כותב שזה משום בושה למארחים שלא יהיה להם מה לתת לו, וכותב הב&quot;י שגם לטעמו, כשאדם נמצא שלא במקום יישוב מותר לו ללכת כדי להגיע שיהיו לו צרכי שבת.</ref>. ואפילו אם יש לו איתו צרכי שבת ויוכל לעשות שם שבת מותר, כי כל הדרכים בחזקת סכנה.
'''רבינו ירוחם (וכך נראה מדברי הרמב&quot;ם):''' הכל לפי העניין, שאם שלח שליח להודיע שהוא בא, מותר ללכת.
☜ '''שו&quot;ע:''' אין הולכים ג' פרסאות בערב שבת בין לביתו ובין לאכסניה. ואם הוא במקום לא מיושב מותר. ואם שלח שליח להודיע, מותר בכל מקרה.
<ol>
<li><blockquote><p>שיעור שלוש פרסאות זה קצת פחות משליש היום, ובנוסע בעגלה מותר שליש יום '''(פרי מגדים)'''. והב&quot;ח הקל בנוסע בעגלה אפילו אחר חצות, והוא שיגיע בזמן להכין צרכי שבת (טעמו: משום שבעגלה אפשר לחשב את זמן הליכת העגלה<ref><p>בימינו צריך לחשב את זמן הנסיעה בתוספת תקלות אפשריות או עיכובים נוספים שיש בדרך (חוט השני א, פ&quot;ם, ס&quot;ק ג). בשם הרב אליהו אומרים שצריך לקחת זמן כפול מזמן הנסיעה. האור לציון (ח&quot;ב, טז תשובה ו) כותב שצריך לצאת לדרך כך שיגיע לפחות שעה לפני כניסת השבת, כיוון שרוב התקלות אפשר לתקנם בשעה.</p></ref>, אבל הליכה ברגל אי אפשר, כיוון שייתכן שיתעייף '''(פרי מגדים)''').</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בימינו שמכינים צרכי שבת בריווח לא נזהרים בזה '''(מג&quot;א בשם האגודה)'''. אלא שצריך להזהר להגיע מספיק מוקדם שלא יבוא לעשות איסורים ולא יתפתה לומר שעוד היום גדול והדרך טובה<ref><p>יש כתבו שעה (האור לציון שם) ויש שכתבו חצי שעה, ונראה שאין הכוונה בדווקא, אלא הכוונה לשיעור מספיק כדי שיוכל להתארגן לפני השבת.</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>הולך לדבר מצווה יכול ללכת גם יותר מג' פרסאות והוא שיגיע בעוד שהיום גדול '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הולך עם מזונות בידו, '''לעולת שבת''' עדיין אסור דלא פלוג רבנן, '''ולאליה רבה''' מותר. '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | הליכה בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בסוכה (מד:) אומרת שלא יהלך אדם בערב שבת יותר משלוש פרסאות כדי שיוכל להתכונן לשבת כראוי, ללישנא קמא המתארח אצל אחרים מותר, וללישנא בתרא גם מתארח אסור.
</blockquote>
רמב&quot;ם וטור: הלכה כלישנא בתרא ואסור גם אם מתארח.
בית יוסף: אסור רק אם הוא במקום יישוב. אמנם, אך הנמצא במדבר וכדומה, מותר לו ללכת גם ג’ פרסאות כדי להגיע לביתו<ref>'''הרמב&quot;ם''' כותב שטעם האיסור המקורי הוא משום בושה למארחים שלא יהיה להם מה לתת לו, וכותב '''הב&quot;י''' שגם לטעמו, כשאדם נמצא שלא במקום יישוב מותר לו ללכת כדי להגיע שיהיו לו צרכי שבת.</ref>, ואפילו אם יש לו איתו צרכי שבת ויוכל לעשות שם שבת מותר, כי כל הדרכים בחזקת סכנה.
רבינו ירוחם (וכך נראה מדברי הרמב&quot;ם): הכל לפי העניין, שאם שלח שליח להודיע שהוא בא, מותר ללכת.
☜ שו&quot;ע: אין הולכים ג' פרסאות בערב שבת בין לביתו ובין לאכסניא. ואם הוא במקום לא מיושב מותר. ואם שלח שליח להודיע, מותר בכל מקרה.
<ol>
<li><blockquote><p>שיעור שלוש פרסאות זה קצת פחות משליש היום, ובנוסע בעגלה מותר שליש יום (פרי מגדים). '''והב&quot;ח''' הקל בנוסע בעגלה אפילו אחר חצות, והוא שיגיע בזמן להכין צרכי שבת (טעמו: משום שבעגלה אפשר לחשב את זמן הליכת העגלה, אבל הליכה ברגל אי אפשר, כיוון שייתכן שיתעייף (פרי מגדים)).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>הולך עם מזונות בידו (ביה&quot;ל):</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ עולת שבת: עדיין אסור דלא פלוג רבנן.
◄ אליה רבה: מותר.
</blockquote>
<ol start="3">
<li><blockquote><p>בימינו שמכינים צרכי שבת בריווח לא נזהרים בזה (מג&quot;א בשם האגודה). אלא שצריך להזהר להגיע מספיק מוקדם שלא יבוא לעשות איסורים ולא יתפתה לומר שעוד היום גדול והדרך טובה<ref><p><sup>*</sup> בימינו צריך לחשב את זמן הנסיעה בתוספת תקלות אפשריות או עיכובים נוספים שיש בדרך ('''חוט השני''' (א, פ&quot;ם, ס&quot;ק ג)). בשם '''הרב מרדכי אליהו''' אומרים שצריך לקחת זמן כפול מזמן הנסיעה. '''האור לציון''' (ח&quot;ב, טז תשובה ו) כותב שצריך לצאת לדרך כך שיגיע לפחות שעה לפני כניסת השבת, כיוון שרוב התקלות אפשר לתקנם בשעה.</p></ref><sup>*</sup> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>הולך לדבר מצווה יכול ללכת גם יותר מג' פרסאות, והוא שיגיע בעוד שהיום גדול (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:04, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רמט_א&oldid=147287"