פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנד|ז}}


== סעיף ז | תנורים שלנו ==
'''רבינו ירוחם:''' בתנורים שלנו שאין צורך ברדיית הפת<ref>ורק בזמן הגמרא שהיו מדבקים את הפת בצידי התנור היה בזה אומנות, אבל בימינו הפת מונחת בשולי התנור ואין בזה אומנות (משנ&quot;ב).</ref>, מותר להוציא את הפת מהתנור על ידי סכין או בכל דרך שינוי. אבל אסור ליטול ברחת שהיא כעין מרדה משום עובדין דחול.
<blockquote>⤶ '''בית יוסף:''' כוונתו שמותר לרדות על ידי סכין אפילו הרבה פת שאינו צריך לו לשבת (שהרי ג' סעודות מותר אפילו בתנורים של חז&quot;ל כנאמר לעיל בסעיף ה') וברחת אסור אפילו שלוש סעודות.
☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מדובר כשהדביק את הפת בהיתר, ובזה פסק השו&quot;ע שמותר להוציא הרבה מעבר למה שצריך לו באותה שבת '''(מג&quot;א'''<ref><p>הביה&quot;ל מקשה על המג&quot;א: מדבריו משמע שאם הדביק באיסור אסור להוציא את הפת מהתנורים שלנו. ולכאורה מדוע, שהרי אין זו רדיה, וכיוון שהותרו שלוש סעודות מותר לטלטל גם את שאר הפת! ולכן ביאר שהמג&quot;א דיבר רק לפי רבינו ירוחם שסובר שכל ההיתר בשלוש סעודות שבסעיף ה', הוא רק אם הדביק בהיתר, אבל אם הדביק באיסור אסור אפילו שלוש סעודות, ואם כך בתנורים שלנו מותר אפילו יותר משלוש סעודות רק אם עשה בהיתר.</p></ref>''')'''. ולהלכה אפשר להקל להוציא את כל הפת במקום הפסד גם כששגג ועשה איסור, אם צריך לה (וממילא יהיה מותר לטלטל את כל הפת) '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לרדות פת שלא צריך לה לאותה שבת, שהרי אסור לטרוח בשבת לצורך יום חול. ועל ידי גוי אפשר להקל. אליה רבה הקל בתנורים שלנו אם יתקלקל הפת, ולמג&quot;א לא נראה היתר זה, שהרי יש לו פת לאכול בשבת '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ז | תנורים שלנו ==
רבינו ירוחם: בתנורים שלנו שאין צורך לרדות את הפת<ref>ורק בזמן הגמרא שהיו מדבקים את הפת בצידי התנור היה בזה אומנות, אבל בימינו הפת מונחת בשולי התנור ואין בזה אומנות (משנ&quot;ב).</ref>, מותר להוציא את הפת מהתנור על ידי סכין או בכל דרך שינוי. אבל אסור ליטול ברחת שהיא כעין מרדה, משום עובדין דחול.
<blockquote>⤶ בית יוסף: כוונתו שמותר לרדות על ידי סכין אפילו הרבה פת שאינו צריך לו לשבת (שהרי ג' סעודות מותר אפילו בתנורים של חז&quot;ל כנאמר לעיל בסעיף ה') וברחת אסור אפילו שלוש סעודות.
☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>מדובר כשהדביק את הפת בהיתר, ובזה פסק השו&quot;ע שמותר להוציא הרבה מעבר למה שצריך לו באותה שבת (מג&quot;א<ref><p>'''הביה&quot;ל''' מקשה על '''המג&quot;א''': מדבריו משמע שאם הדביק באיסור אסור להוציא את הפת מהתנורים שלנו. ולכאורה מדוע, הרי אין זו רדיה, וכיוון שהותרו שלוש סעודות מותר לטלטל גם את שאר הפת! ולכן מבאר הביה&quot;ל שהמג&quot;א דיבר רק לפי רבינו ירוחם הסובר שההיתר בשלוש סעודות שבסעיף ה', הוא רק אם הדביק בהיתר, אבל אם הדביק באיסור אסור אפילו שלוש סעודות, ואם כך בתנורים שלנו מותר אפילו יותר משלוש סעודות רק אם עשה בהיתר.</p></ref>). ולהלכה אפשר להקל להוציא את כל הפת במקום הפסד גם כששגג ועשה איסור, אם צריך לה (וממילא יהיה מותר לטלטל את כל הפת) (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לרדות פת שאינו צריך לה לאותה שבת, שהרי אסור לטרוח בשבת לצורך יום חול. ועל ידי גוי אפשר להקל. '''אליה רבה''' הקל בתנורים שלנו אם תתקלקל הפת, '''ולמג&quot;א''' לא סבר היתר זה, שהרי יש לו פת לאכול בשבת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:07, 22 בדצמבר 2020