פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ח|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנד|ח}}


== סעיף ח | עססיות ותורמוסין ==
<blockquote>הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
הראשונים מבארים מדוע אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת]:
</blockquote>
◄ '''רש&quot;י, ר&quot;ן וטור:''' כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
◄ '''רמב&quot;ם:''' כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח '''(שו&quot;ע),''' ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בכירה גרופה מותר להשהותם '''(רמ&quot;א)''', ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א '''(משנ&quot;ב'''<ref><p>לכאורה לדעת הרמב&quot;ם הדבר אסור.</p></ref>''').'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו '''(ביה&quot;ל'''<ref><p>ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים (רש&quot;י, רי&quot;ו, רשב&quot;א, ר&quot;ן) משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו&quot;ע לאסור בשאר המינים.</p></ref>''')'''.</p></blockquote></li></ol>
❖ '''השהה בדיעבד'''
☜ '''שו&quot;ע (על פי פשט הברייתא):''' אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
<blockquote>⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ח | עססיות ותורמוסין ==
<blockquote>הברייתא אומרת (יח:) שאסור להניח בקדירה עססיות ותורמוסין מערב שבת, ואם נתן אסורים בכדי שיעשו.
</blockquote>
'''''◄''''' רש&quot;י, ר&quot;ן וטור: אין בעססיות ותורמוסין את ההיתר של 'קדירתא חייתא', [שמותר להשהות אותם חיים לגמרי סמוך לכניסת שבת], כיוון שהם צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בכדי להגדיל את האש.
'''''◄''''' רמב&quot;ם: כיוון שמתבשלים במהרה, דעת האדם עליהם ויבוא לחתות.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אסור לתת לתוך התנור וכן לכירה וכופח (שו&quot;ע), ואפילו אם התנור גרוף וקטום אסור, ותנורים שלנו מותרים כיוון שהם דומים לכירה גרופה כמו שהתבאר בסימן רנג (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בכירה גרופה מותר להשהותם (רמ&quot;א), ובכופח לא מועילה גריפה ואסור. בתנור סגור בטיט מותר כמו שכתוב בסעיף א (משנ&quot;ב<ref><p>לכאורה לדעת '''הרמב&quot;ם''' '''והשו&quot;ע''' הדבר אסור.</p></ref>).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם שאר קטניות דינם כתורמוסין ועססיות שהם מתבשלים בקלות, והיתר 'קדירתא חייתא' נאמר רק בבשר שהאדם מסיח דעתו ממנו (ביה&quot;ל<ref><p>ואין זה פשוט לו כל כך, וכתב שמכמה ראשונים ('''רש&quot;י, רי&quot;ו, רשב&quot;א, ר&quot;ן''') משמע שבשאר מינים מותר כדין קדירתא חייתא, אלא שלדינא הסכים לפשט דברי השו&quot;ע לאסור בשאר המינים.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''השהה בדיעבד'''
☜ שו&quot;ע (על פי פשט הברייתא): אם השהה בדיעבד אסורים בכדי שיעשו.
<blockquote>⤶ אבל אם התבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר בדיעבד כנזכר בסימן רנג, א (משנ&quot;ב).
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:07, 22 בדצמבר 2020