פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ב}}


== סעיף ב | התחיל ברכה של יום חול ==
<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (כא.) שהטועה ומתחיל ברכת חול בשבת גומר אותה ברכה, כיוון שגם בשבת היה ראוי להתפלל שמונה עשרה, אלא שהקלו חכמים להתפלל מעין שבע מפני כבוד השבת.
</blockquote>
נחלקו הראשונים באיזו ברכה מדובר:
◄ '''רבינו יונה''', '''רא&quot;ש וטור:''' כל ברכה שאדם מוצא את עצמו בה יגמור אותה ויחזור לנוסח השבת.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' בכל ברכה צריך לגמור ואז יחזור.
</blockquote>
◄ '''רא&quot;ש מלוניל:''' דין זה נכון רק בברכת אתה חונן, אבל בשאר ברכות יעצור במקומו.
<ol>
<li><blockquote><p>התחלה נחשבת אפילו מילה אחת, ורק לעניין ברכת אתה חונן יש בזה נפקא מינה כדלקמן בסעיף ג '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>דין זה שייך גם ביו&quot;ט '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li></ol>
❖ '''דין תפילת מוסף'''
נחלקו הראשונים האם דין זה נוהג גם בתפילת מוסף:
◄ '''רבינו יונה, רמב&quot;ם, (רבינו מאיר), סמ&quot;ג:''' בתפילת מוסף פוסק במקום כי אינה ראויה לשמונה עשרה ברכות.
◄ '''ראב&quot;ד, רא&quot;ש וטור (ע&quot;פ ירושלמי):''' גם תפילת מוסף שייכת בשמונה עשרה ברכות וגם בה צריך לגמור את הברכה שהתחיל בה.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' כתב בסתם שבכל התפילות גומר, וביש אומרים כתב שבמוסף יעצור מיד.
⤶ האחרונים כתבו שהלכה כי&quot;א מפני שזה ספק ברכה לבטלה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ב | התחיל ברכה של יום חול ==
<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (כא.) שהטועה ומתחיל ברכת חול בשבת גומר אותה ברכה, כיוון שגם בשבת היה ראוי להתפלל שמונה עשרה, אלא שהקלו חכמים להתפלל שבע ברכות מפני כבוד השבת.
</blockquote>
נחלקו הראשונים באיזו ברכה מדובר:
'''''◄''''' רבינו יונה, רא&quot;ש וטור: כל ברכה שאדם מוצא את עצמו בה יגמור אותה ויחזור לנוסח השבת.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
'''''◄''''' רא&quot;ש מלוניל: דין זה נכון רק בברכת 'אתה חונן', אבל בשאר ברכות יעצור במקומו.
<ol>
<li><blockquote><p>התחלה נחשבת אפילו מילה אחת, ורק לעניין ברכת אתה חונן יש בזה נפקא מינה כדלקמן בסעיף ג (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>דין זה שייך גם ביו&quot;ט (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''דין תפילת מוסף'''
נחלקו הראשונים האם דין זה נוהג גם בתפילת מוסף:
'''''◄''''' רבינו יונה, רמב&quot;ם, (רבינו מאיר), סמ&quot;ג: בתפילת מוסף פוסק במקום, (כי אף ביום חול אין אומרים שמונה עשרה ברכות בתפילת מוסף אלא שבע).
'''''◄''''' ראב&quot;ד, רא&quot;ש וטור (ע&quot;פ ירושלמי): גם בתפילת מוסף צריך לגמור את הברכה שהתחיל בה (שכן בדיעבד אם התפלל בה שמונה עשרה ברכות וחידש בה דבר מועט של קרבן מוסף שבת יצא, ולכן).
<blockquote>☜ שו&quot;ע: בכל התפילות גומר, ויש אומרים שבמוסף יעצור מיד.
⤶ האחרונים כתבו שהלכה כי&quot;א מפני שזה ספק ברכה לבטלה<ref><sup>*</sup> וכן פסק '''בחזו&quot;ע''' [ח&quot;א עמ' שמח-שמט]. ולכאורה קשה, מדוע פסקו כדעת היש אומרים כשהשו&quot;ע סתם אחרת. ויישבו האחרונים בכמה אופנים:
'''א. בשו&quot;ת חקרי לב''' (או&quot;ח סי' נד) בכה&quot;ג שמעינן כמו שנקט בב&quot;י שהוא החיבור העיקרי .
'''ב. החיד&quot;א במחזיק ברכה''' (רס&quot;ח ס&quot;ק ב) למרות שהשו&quot;ע חזר בו ממה שנקט בב&quot;י, להלכה נקטינן כב&quot;י [שזה דעת הי&quot;א] כיון שספק בברכות להקל.
'''ג. שדי חמד''' (כללי הפוסקים סי' יג ס&quot;ט) אפילו במקום כתב שתי סברות סתם וי&quot;א, אם בבית יוסף הכריע כדברי הי&quot;א, כך הלכה.</ref><sup>*</sup> (משנ&quot;ב).
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:14, 22 בדצמבר 2020