פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסט א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסט א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסט|א}}


== סעיף א | דין הקידוש ==
<blockquote>הגמרא בפסחים (קא.) מזכירה שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים שאוכלים בו ידי חובה.
</blockquote>
◄'''רא&quot;ש, רבינו ירוחם וטור:''' צריך עיון על המנהג שבימינו מקדשים בבית הכנסת, ויש בזה חשש ברכה לבטלה (שהרי בימינו אין אורחים האוכלים בבית הכנסת).
◄'''רב נטרונאי גאון, תשובת הרמב&quot;ם, רשב&quot;א ור&quot;ן:''' נהגו גם בימינו לקדש בבית הכנסת, למרות שלא אוכלים שם ממש. והטעם, שלמרות שבטל הטעם, לא ביטלו את התקנה המקורית.
⤶ '''בית יוסף:''' לא יוצאים ידי חובה בקידוש הזה, אלא תיקנו אותו מפני מי שאין לו וצריך לקדש על הפת, אז תיקנו שישמעו קידוש על היין<ref>הבית יוסף מאריך לבאר את דברי רב נטרונאי גאון שהזכיר שהציבור שותים את היין בשביל רפואה, ועוד הביא את ביאורו של מהרי&quot;א על דברי רב נטרונאי.</ref>.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' נהגו לקדש בבית הכנסת, ולא יטעם מהיין אלא ייתן לקטן, שאין קידוש אלא במקום סעודה. בארץ ישראל נהגו שלא לקדש, וכך נכון.
'''רמ&quot;א (בשם כלבו):''' נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבית הכנסת (ומועיל לעייפות הברכיים '''(משנ&quot;ב)''').
⤶ במקומו של המשנ&quot;ב נהגו לעשות קידוש בליל שבת ויו&quot;ט, חוץ מליל פסח. ומצווה לחזר אחר יין ולקנות בדמים את זכות המצווה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
'''א.''' יש אומרים שנותנים לקטן שלא הגיע לגיל חינוך. '''והמג&quot;א''' סובר שאדרבה עדיף לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך, ואין בזה מכשילו בידיים מכמה טעמים. כמו כן מותר להאכיל לקטנים לפני הקידוש ואסור לענותם '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ב.''' אם אין קטן יכול לשתות רביעית יכול לשתות רביעית, ויחשב לו קידוש במקום סעודה, ויכוון לצאת ידי חובת קידוש. וכשיבוא לביתו יכול לעשות שוב קידוש להוציא בני ביתו '''(משנ&quot;ב)'''.
❖ '''לשתות מהיין בקידוש שלא במקום סעודה'''
◄ '''רא&quot;ש, מרדכי בשם מור&quot;ם, הגהות מימוניות, רי&quot;ו טור:''' אסור לשתות מיין של קידוש שנעשה שלא במקום סעודה (והמקדש בבית כנסת ייתן לקטן<ref>ואין בזה האכלת איסור כי יש מתירים לשתות את היין הזה. בית יוסף.</ref>).
◄ '''השר מקוצי וסמ&quot;ק:''' מותר לשתות גם מיין של קידוש כזה.
'''בית יוסף:''' נהגו העולם שאסור לשתות מיין זה. ומשמע שכך פסק בשו&quot;ע.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | דין הקידוש ==
<blockquote>הגמרא בפסחים (קא.) מזכירה שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת כדי להוציא את האורחים שאוכלים בו ידי חובה.
</blockquote>
'''''◄'''''רא&quot;ש, רבינו ירוחם וטור: צריך עיון על המנהג שבימינו מקדשים בבית הכנסת, שהרי לא אוכלים בבית הכנסת, ויש בזה חשש ברכה לבטלה.
'''''◄'''''רב נטרונאי גאון, תשובת הרמב&quot;ם, רשב&quot;א ור&quot;ן: נהגו גם בימינו לקדש בבית הכנסת, למרות שלא אוכלים שם ממש. והטעם, שלמרות שבטל הטעם, לא ביטלו את התקנה המקורית.
⤶ בית יוסף: לא יוצאים ידי חובה בקידוש זה, אלא תיקנו אותו מפני מי שאין לו וצריך לקדש על הפת, אז תיקנו שישמעו קידוש על היין<ref>'''הבית יוסף''' מאריך לבאר את דברי '''רב נטרונאי גאון''' שהזכיר שהציבור שותים את היין בשביל רפואה, ועוד הביא את ביאורו של '''מהרי&quot;א''' על דברי '''רב נטרונאי.'''</ref>.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: נהגו לקדש בבית הכנסת, ולא יטעם מהיין אלא ייתן לקטן, שאין קידוש אלא במקום סעודה. בארץ ישראל נהגו שלא לקדש, וכך נכון.
רמ&quot;א (בשם כלבו): נהגו לעמוד בשעת הקידוש בבית הכנסת (ומועיל לעייפות הברכיים (משנ&quot;ב)).
⤶ במקום המשנ&quot;ב נהגו לעשות קידוש בליל שבת ויו&quot;ט, חוץ מליל פסח. ומצווה לחזר אחר יין ולקנות בדמים את זכות המצווה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
א. יש אומרים שנותנים לקטן שלא הגיע לגיל חינוך. '''והמג&quot;א''' סובר שאדרבה עדיף לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך, ואין בזה מכשילו בידיים מכמה טעמים. כמו כן מותר להאכיל לקטנים לפני הקידוש ואסור לענותם (משנ&quot;ב).
ב. אם אין קטן יכול לשתות רביעית יכול לשתות רביעית, ויחשב לו קידוש במקום סעודה, ויכוון לצאת ידי חובת קידוש. וכשיבוא לביתו יכול לעשות שוב קידוש להוציא בני ביתו (משנ&quot;ב).
❖ '''לשתות מהיין בקידוש שלא במקום סעודה'''
'''''◄''''' רא&quot;ש, מרדכי בשם מור&quot;ם, הגהות מימוניות, רי&quot;ו טור: אסור לשתות מיין של קידוש שנעשה שלא במקום סעודה, (והמקדש בבית כנסת ייתן לקטן<ref>ואין בזה האכלת איסור כי יש מתירים לשתות את היין הזה '''(בית יוסף)'''.</ref>).
'''''◄''''' השר מקוצי וסמ&quot;ק: מותר לשתות גם מיין של קידוש כזה.
<blockquote>⤶ בית יוסף: נהגו העולם שתיית יין זה. ומשמע שכך פסק בשו&quot;ע.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:15, 22 בדצמבר 2020