פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעא|ב}}


== סעיף ב | חיוב הנשים ==
<blockquote>הגמרא בברכות (כ:) דורשת שגם נשים חייבות בקידוש היום למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, כיוון שזכור ושמור הוקשו זה לזה, וכיוון שנשים חייבות בשמור (בלאוים של שבת) חייבות גם בשמור (לקדש את היום).
</blockquote>
'''כלבו:''' כיוון שנשים חייבות כמו גברים, יכולות גם לפטור אותם.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' נשים חייבות בקידוש ומוציאות את הגברים.
⤶ לכתחילה יש להחמיר שלא תוציא גברים שאינם מבני ביתה, דזילא מילתא '''(אחרונים).'''
</blockquote>
'''א. קטן ואשה:''' קטן לא פוטר אשה שחייבת מהתורה. אלא תאמר בעצמה '''(מג&quot;א),''' ולכתחילה יהיה לפניה כוס '''(משנ&quot;ב)''', (כיוון שיש אחרונים שסוברים שהכוס שלפני הקטן לא מועיל לה<ref>המג&quot;א פסק שהאשה תאמר בעצמה מילה במילה. ורעק&quot;א תמה כיצד מועילה הכוס שלפניו בשבילה, וכתב הביה&quot;ל לחשוש לדבריו. ונראה מלשון המשנ&quot;ב שבדיעבד יוצאת בזה. ונפק&quot;מ במקום שבו יש רק כוס אחת והרבה אנשים ולא יכול לשמוע היטב את הקידוש, שעדיף שיאמר עם המקדש מילה במילה מאשר שלא יצא ידי חובה בהחסרת מילים בברכה. וצ&quot;ע.
עצה נוספת שהזכיר רעק&quot;א היא שהאישה תשמע מהילד רק את פתיחת וחתימת הברכה והיא תאמר בעצמה את הברכה (שרק אמצע הברכה חיובה מהתורה). אומנם הביה&quot;ל כתב שזה דוחק לחלק את הברכה לשניים. וכן הסכים החזו&quot;א (או&quot;ח ז, ו) שאין לחלק את הברכה לשניים והוכיח דבריו מהשו&quot;ע בהלכות זימון (סימן קצד). אומנם הקהילות יעקב (ברכות ט) השיב על דברי החזו&quot;א שאין ראיה משם, וכן סובר הרב צבי פסח פרנק (הר צבי, ס) והוכיח דבריו מתלמידי רבינו יונה ובית יוסף.</ref>). וכן נער בגיל שלוש עשרה לא יוציא אותה כיוון שקידוש מהתורה ולא סומכים על חזקה בדאורייתא. אבל אם התפללה אפשר לסמוך עליו ולצאת (כי הוי ספק ספיקא שאולי יצאה בתפילה, ואולי הוא כבר בן חיוב. (ואם גם הוא התפלל יש בזה מחלוקת אחרונים '''(שער הציון)''').
'''ב. ערבות באשה:''' אם אשה עשתה כבר קידוש יכולה לפטור מי שלא שמע. אמנם הפרי מגדים הסתפק בזה ואף הדגול מרבבה סובר שאין ערבות לאשה, אבל רעק&quot;א הוכיח בראיות שיש ערבות גם לאשה, ☜ וכך פוסק '''המשנ&quot;ב.'''
'''ג.''' כשמקדש צריך לחשוב להוציא את בני ביתו והם יכוונו לצאת (לכתחילה) ולכן נכון שיאמר לפני שמקדש שיתכוונו לצאת ידי חובה '''(משנ&quot;ב)'''.
'''ד.''' כשמקדשים שני בעלי בתים יש להזהר שלא יקדשו יחד, כיוון שתרי קלי לא משתמעי '''(אליה רבה).'''
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ב | חיוב הנשים ==
<blockquote>הגמרא בברכות (כ:) דורשת שגם נשים חייבות בקידוש היום למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, כיוון שזכור ושמור הוקשו זה לזה, וכיוון שנשים חייבות בשמור (בלאוים של שבת) חייבות גם בשמור (לקדש את היום).
</blockquote>
כלבו: כיוון שנשים חייבות כמו גברים, יכולות גם לפטור אותם.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: נשים חייבות בקידוש ומוציאות את הגברים.
⤶ לכתחילה יש להחמיר שלא תוציא גברים שאינם מבני ביתה, דזילא מילתא (אחרונים).
</blockquote>
א. קטן ואשה: קטן לא פוטר אשה שחייבת מהתורה. אלא תאמר בעצמה (מג&quot;א), ולכתחילה יהיה לפניה כוס (משנ&quot;ב), (כיוון שיש אחרונים הסוברים שהכוס שלפני הקטן אינו מועיל לה<ref>'''המג&quot;א''' פסק שהאשה תאמר בעצמה מילה במילה. '''ורעק&quot;א''' תמה כיצד מועילה הכוס שלפניו בשבילה, וכתב '''הביה&quot;ל''' לחשוש לדבריו. ונראה מלשון המשנ&quot;ב שבדיעבד יוצאת בזה. ונפק&quot;מ במקום שבו יש רק כוס אחת והרבה אנשים ולא יכול לשמוע היטב את הקידוש, שעדיף שיאמר עם המקדש מילה במילה מאשר שלא יצא ידי חובה בהחסרת מילים בברכה. וצ&quot;ע.
עצה נוספת שהזכיר '''רעק&quot;א''' היא שהאישה תשמע מהילד רק את פתיחת וחתימת הברכה והיא תאמר בעצמה את הברכה (שרק אמצע הברכה חיובה מהתורה). אומנם '''הביה&quot;ל''' כתב שזה דוחק לחלק את הברכה לשניים. וכן הסכים '''החזו&quot;א''' (או&quot;ח ז, ו) שאין לחלק את הברכה לשניים והוכיח דבריו מהשו&quot;ע בהלכות זימון (סימן קצד). אומנם '''הקהילות יעקב''' (ברכות ט) השיב על דברי '''החזו&quot;א''' שאין ראיה משם, וכן סובר '''הרב צבי פסח פרנק''' (הר צבי, ס) והוכיח דבריו '''מתלמידי רבינו יונה ובית יוסף.'''</ref>). וכן נער בגיל שלוש עשרה לא יוציא אותה כיוון שקידוש מהתורה ולא סומכים על חזקה בדאורייתא. אבל אם התפללה אפשר לסמוך עליו ולצאת (כי הוי ספק ספיקא שאולי יצאה בתפילה, ואולי הוא כבר בן חיוב. (ואם גם הוא התפלל יש בזה מחלוקת אחרונים (שער הציון)).
ב. ערבות באשה (אם אשה עשתה כבר קידוש יכולה לפטור מי שלא שמע):
◄ דגול מרבבה: אין ערבות לאשה.
◄ פרי מגדים: מסתפק בזה.
◄ רעק&quot;א: מוכיח בראיות שיש ערבות גם לאשה.
<blockquote>☜ וכך פוסק המשנ&quot;ב.
</blockquote>
ג. כשמקדש צריך לחשוב להוציא את בני ביתו והם יכוונו לצאת (לכתחילה) ולכן נכון שיאמר לפני שמקדש שיתכוונו לצאת ידי חובה (משנ&quot;ב).
ד. כשמקדשים שני בעלי בתים יש להזהר שלא יקדשו יחד, כיוון שתרי קלי לא משתמעי (אליה רבה).
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:15, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רעא_ב&oldid=147413"