פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים עדר א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים עדר א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|עדר|א}} | |||
== סעיף א | דרך הבציעה == | |||
<blockquote>הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' כלבו והגהות מימוניות: יבצע מהעליון. | |||
'''''◄''''' בית יוסף: יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה). | |||
<blockquote>☜ כך פוסק בשו"ע. | |||
רמ"א: דווקא בליל שבת ויו"ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>גם נשים חייבות בלחם משנה (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב, ויכול לקדש אפילו על כזית פת (חיי אדם).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>'''הב"ח''' תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. '''והט"ז''' כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה (מג"א).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות (סימן קסז, א בהג"ה). המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם ביו"ט צריך לבצוע על שתי כיכרות (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>אם אין לו אלא פת עכו"ם, יכול לבצוע עליה בשבת (פרי מגדים).</p></blockquote></li></ol> | |||
❖ '''כמה כיכרות בוצעים''' | |||
<blockquote>הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רש"י, רמב"ם וטור: היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע (בסעיף ב). וכך נהגו העולם (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רב האי גאון ורשב"א: היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי). | |||
<blockquote>☜ כך נהגו רש"ל ושל"ה וכך פסק הגר"א. | |||
</blockquote> | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה מ־19:55, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף א | דרך הבציעה
הגמרא בשבת אומרת (קיז:) שבוצעים בשבת על שתי כיכרות. רב כהנא נהג לאחוז שתי כיכרות ולבצוע על אחת.
◄ כלבו והגהות מימוניות: יבצע מהעליון.
◄ בית יוסף: יבצע מהתחתון (על דרך הקבלה).
☜ כך פוסק בשו"ע.
רמ"א: דווקא בליל שבת ויו"ט, אבל ביום יבצע מהעליון, והטעם על דרך הקבלה.
גם נשים חייבות בלחם משנה (משנ"ב).
טוב שהמברך יוציא את כולם ידי חובה כדי שיצאו ידי חובת לחם משנה, ויאמר 'ברשות רבותי', והוא דרך ענווה (משנ"ב).
אם אין לו לחם משנה אין זה מעכב, ויכול לקדש אפילו על כזית פת (חיי אדם).
הב"ח תמה איך בוצע על התחתונה, והרי אין מעבירין על המצוות. והט"ז כתב לקרב את התחתונה אליו. או שיעביר את העליונה למטה ויחתוך אותה (מג"א).
לא יחתוך את החלה בעודו מברך כדי שישארו שלמות (סימן קסז, א בהג"ה). המדקדקים מסמנים את המקום שהולכים לחתוך בו (משנ"ב).
גם ביו"ט צריך לבצוע על שתי כיכרות (משנ"ב).
אם אין לו אלא פת עכו"ם, יכול לבצוע עליה בשבת (פרי מגדים).
❖ כמה כיכרות בוצעים
הגמרא בברכות מספרת (לט:) שרבי זירא היה בוצע 'אכולה שירותא' והסביר שאין בזה רעבתנות כיוון שרק בשבת עשה כך.
◄ רש"י, רמב"ם וטור: היה בוצע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה.
☜ כך פוסק שו"ע (בסעיף ב). וכך נהגו העולם (משנ"ב).
◄ רב האי גאון ורשב"א: היה בוצע מכל הלחמים שהיו לפניו (וגם מי שנוהג כמו רב כהנא לבצוע על אחד, שפיר דמי).
☜ כך נהגו רש"ל ושל"ה וכך פסק הגר"א.