פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערה י|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערה|י}}


== סעיף י | קריאת הרב ==
<blockquote>המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. (רש&quot;י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת). ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש הטייה.
</blockquote>
רמב&quot;ם, סמ&quot;ג, תרומה, הגה&quot;מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה).
<blockquote>⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות.
☜ כך פוסק בשו&quot;ע.
</blockquote>
א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה&quot;ל).
== ==
=== ❖ קריאה בפה או הרהור ===
'''''◄''''' רש&quot;י ושאר פוסקים: התירו לחזן אף קריאה בפה.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
'''''◄''''' הגהות אשר&quot;י: התירו רק הרהור בלב, (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור).
<blockquote>⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א).
</blockquote>
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־19:57, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף י | קריאת הרב[עריכה]

המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. (רש"י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת). ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש הטייה.

רמב"ם, סמ"ג, תרומה, הגה"מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה).

⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות.

☜ כך פוסק בשו"ע.

א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה"ל).

[עריכה]

❖ קריאה בפה או הרהור[עריכה]

רש"י ושאר פוסקים: התירו לחזן אף קריאה בפה.

☜ כך פוסק שו"ע.

הגהות אשר"י: התירו רק הרהור בלב, (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור).

⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א).